בית שאן
|
|
בית שאן עיר בעמק בית שאן אשר במחוז הצפון בחלוקה המינהלית של מדינת ישראל. העיר מנתה בסוף 2007 16,600 נפש לעומת 6,400 בשנת 1955. צפיפות האוכלוסייה שבה הוא 2,270 נפש לקמ"ר. לעומת שכנותיה, הצפיפות שבה מעל למצב בעפולה - 1,458 נפש לקמ"ר ופחות - טבריה - 2,457 קמ"ר.
היא העיר המרכזית של בקעת בית שאן, הכוללת 22 ישובים, עם אוכלוסייה של 25,600 נפש לסוף 2007 בשטח של 217,000 קמ"ר.
ייחודה של העיר
סגולותיה של העיר מבוטאים בסמלה אשר נקבע המועצה המקומית בראשות שלמה בן לולו בשנת 1983. בסמל, שמונה מרכיבים בעברה ההיסטורי של בית שאן.
- עץ התמר - מבטא את הנוף הטבעי של הבקעה. הוא מצוי בשפע בשל האקלים החם וריבוי המעיינות. התמר הוא גם הסמל של שבט מנשה, שבית שאן הייתה מקום נחלתו בתקופת המקרא.
- מחתה, שופר ומנורה - סמלים יהודיים שנמצאו ברצפת פסיפס של בית כנסת שנתגלה בתל איצטבה בצפונה של העיר, מהתקופה הביזנטית. הסמלים מעידים על התיישבות יהודית בבית שאן באותה תקופה.
- תיאטרון רומי - התיאטרון הוא אחד מתוך מכלול האתרים ההיסטוריים שנתגלו בחפירות הארכיאולוגיות משלהי המאה השניה לספירה.
- קיר אבן - קיר האבן הוא סמל לחומת בית שאן. שתי חומות הקיפו את העיר בית שאן. הראשונה בתקופת המקרא הייתה על תל בית שאן, חומה זו מוזכרת בספר שמואל א' פרק ל"א, אחרי מותו של שאול במלחמה בפלישתים. חומה שניה נבנתה בתקופה הביזנטית והיא הקיפה את כל העיר רומית ביזנטית שמנתה כ 30,000 איש.
- הרים - ההרים בסמל לקוחים מהנוף הטבעי של העמק, עם הזריחה מתגלים הרי הגלעד שבמזרח, השקיעה על הרי הגלבוע שבמערב ומצפון רמות יששכר.
- הכתובת בעברית קדומה - בסמל מצוייה כתובת עתיקה הלקוחה מברכת משה רבינו לשבט יוסף, שבנו מנשה קיבל את העיר לנחלתו : "מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת"דברים ל"ג, י"ג.
- הכתובת "זו בית שאן"- פסוק זה מקורו בבראשית רבא, שם אומר הדרשן על הפסוק : "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם"בראשית מ"ט, כ"ה. מדרש רבה כתב: רובצת תחת - ובית שאן בבית השריי - שהכוונה היא לאזור בית שאן.
אשתורי הפרחי
רבי אשתורי הפרחי (1313 והלאה) בהקדמה לספרו כפתור ופרח הוא מסביר למה בחר את בית שאן למגורים :" בפלגת אדמת ישראל בחסד עליון עברתי (סיירתי ברחבי הארץ).עירותיה, מדינותיה וכרכיה רובם דרכתי (בקרתי בכל מקום). הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה (על משקל האמור בספר שיר השירים), אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי (כאן אני אתיישב). יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה"
עמק בית שאן
העמק מצטיין בשפע המים המצויים בו. העמק מכונה גם "עמק המעינות". בין השאר מצויות בעמק נביעות כמו : "עין כפתור" ו"עין פרח" ואחרות ללא שם מוגדר. המשותף להם שהן נביעות קטנות, לעימים אפילו עם מים לא ראויים לשתייה. מים שנבעו מהמעינות אינם רבים ולכן גם לא ניכרת זרימה שלהם . ניתן לראות אותם עומדים בתוך שקעים מוארכם שבהפ צומחים דשאים. לעיתים עדר הפרות קטנים מוצאים בהן מקור למרעה. אדמת העמק, אשר היית ה]עם ביצה ניכרת בצבעה השחור. ולכן, כאשר השדות מסביב נחרשים ניכר הצבע השחור. כאשר לא נזרעים השדות נובע מהם צמח הינבוט.
מעיין עין כפתור, בו ניתן לבקר, נמצא בצד הדרך בין עין הנציב לשדה אליהו, מדרום מזרח לבית שאן ברום מינוס 200 מ'.
נושא המצוות התלויות בארץ
בקעת בית שאן היא מו האזורים אשר חכמי ישראל דנו, האם יש לחול עליה את מצוות התלויות בארץ, דהיינו : אלו המצוות הקשורות לארץ ישראל. הייתה סברה כי העמק אינו נכלל בארץ-ישראל לצרכי קיום מצוות אלה.
לכן, לא הייתה זו הפתעה כאשר נמצאה כתובת הקדשה על טיח - פסיפס גאומטרי בבית הכנסת בתל רחוב בעמק בית שאן. בה מופיעה כתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס, שבה שמונה סעיפים שערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות תנאים ואמוראים, שנוגעים ל"מצוות התלויות בארץ". זוהי הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה.
קישורים חיצוניים
- סיכום השתלמות על בקעת הירדן - 2006