Difference between revisions of "בן זומא"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(דף חדש: '''שמעון בן זומא''' הידוע יותר בכינוי '''בן זומא''', היה מהתנאים. לא האריך ימים ולא נסמך להוראה, ולכן לא נק...)
 
Line 12: Line 12:
  
 
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
 
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:בן זומא]]
+
[[קטגוריה:תנאים]]

Revision as of 20:17, 20 April 2011

שמעון בן זומא הידוע יותר בכינוי בן זומא, היה מהתנאים. לא האריך ימים ולא נסמך להוראה, ולכן לא נקרא רבי. אמרו עליו: "הרואה את בן זומא בחלומו יצפה לחכמה" (ברכות נז ב).

נמנה על אחד מארבעת החכמים שנכנסו לפרד"ס: ארבעה נכנסו לפרדס (עלו לקריע ע"י אמירת השם המפורש- רש"י) ואלו הם: בן עזאי ובן זומא, אחר ורבי עקיבא... בן עזאי הציץ ומת, בן זומא הציץ ונפגע (נטרפה עליו דעתו), אחר קיצץ בנטיעות (כפר בעיקר) ורבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום (חגיגה יד ב).

"מעשה ברבי יהושע שהיה מהלך באסתרטא והיה בן זומא בא כנגדו הגיע אצלו ולא נתן לו שלום אמר לו מאין לאין בן זומא אמר לו צופה הייתי במעשה בראשית ואין בין מים העליונים למים התחתונים אפילו טפח שנאמר (בראשית א א) "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" ואומר (דברים לב יא) "כנשר יעיר קנו וגו' " מה נשר זה טס על קנו נוגע ואינו נוגע כך אין בין מים העליונים למים התחתונים אפילו טפח אמר להם ר' יהושע לתלמידיו כבר בן זומא מבחוץ, לא היו ימים מועטים עד שנסתלק בן זומא" (תוספתא חגיגה ב ו).

בן זומא היה דרשן גדול, כפי שאומרת הגמרא (סוטה מט א): "משמת בן זומא בטלו הדרשנים".

מאמרותיו

  • "איזהו חכם? הלומד מכל אדם... איזהו גיבור? הכבש את יצרו... איזהו עשיר? השמח בחלקו... איזהו מכובד? המכבד את הבריות..." (משנה אבות ד א).
  • "כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול: חרש וזרע וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה, ואחר כך אכל, ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנים לפני. וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש: גזז ולבן ונפץ וטווה וארג, ואחר כך מצא בגד ללבוש ואני משכים ומוצא כל אלו לפני" (ברכות נח א).
  • "אורח טוב מה הוא אומר? כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי! כמה בשר הביא לפני! כמה יין הביא לפני! כמה גלוסקאות הביא לפני! וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי! אבל אורח רע מה הוא אומר? מה טורח טרח בעל הבית הזה? פת אחת אכלתי חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי, כל הטורח שטרח בעל הבית זה לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו" (שם).