בן סורר ומורה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בן שאינו שומע בקול אביו ואמו, גונב מעות מאביו וקונה בהן בשר ויין, ואוכל ושותה אותם במידה גסה, מחוץ לרשות אביו. | [[בן סורר ומורה]] הוא בן שאינו שומע בקול אביו ואמו, גונב מעות מאביו וקונה בהן בשר ויין, ואוכל ושותה אותם במידה גסה, מחוץ לרשות אביו. מכיוון שבן זה איננו שומע בקול הוריו ויש חשש שיפרוק כל עול, ירדה התורה לסוף דעתו וקבעה שייענש בסקילה על ידי אנשי העיר. בחז"ל ישנה מחלוקת האם בן סורר ומורה מתייחס למקרה מעשי או "שלא היה ולא עתיד להיות" ונכתב רק על מנת "לדרוש ולקבל שכר". | ||
==מקור== | |||
דין בן סורר ומורה ועונשו מובא ב[[פרשת כי תצא]] בספר דברים: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{מקור|דברים כ"א, י"ח}}|אנגלית=|תוכן=כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם: וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ: וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא: וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ}}. | |||
== נידון על שם סופו == | == נידון על שם סופו == | ||
הברייתא {{#makor-new:סנהדרין עב א|בבלי-סנהדרין|עב|א}} תמהה עם עונשו של בן סורר ומורה שנענש בעונש כה חמור אחר שרק זלל וסבא ומתרצת כי הוא נענש על שם סופו: {{ציטוטון|רבי יוסי הגלילי אומר וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אמרה תורה יצא לבית דין ליסקל?! אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שסוף מגמר נכסי אביו ומבקש למודו ואינו מוצא ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב}}{{הערה|באופן דומה מסביר גם הירושלמי: "צפה הקב"ה שסוף זה עתיד לגמר ניכסי אביו ואת ניכסי אמו ויושב לו בפרשת דרכים ומקפח את הבריות והורג את הנפשות וסופו לשכח את תלמודו"}}. | |||
==פירוט התהליך== | ==פירוט התהליך== | ||
| שורה 36: | שורה 33: | ||
הגמרא שם מביאה ברייתא בה כתוב שלפי כל התנאים המורכבים בן סורר לא היה ולא עתיד להיות. אך מוסיפה הגמרא שרבי יונתן מעיד שעם כל המורכבות אכן היתה מציאות כזאת והוא מעיד: "אני ראיתיו וישבתי על קברו". | הגמרא שם מביאה ברייתא בה כתוב שלפי כל התנאים המורכבים בן סורר לא היה ולא עתיד להיות. אך מוסיפה הגמרא שרבי יונתן מעיד שעם כל המורכבות אכן היתה מציאות כזאת והוא מעיד: "אני ראיתיו וישבתי על קברו". | ||
==דינו בסקילה== | |||
בתורה מובא כי דינו של בן סורר ומורה הוא בסקילה על ידי אנשי העיר. המפרשים תמהו מדוע דינו דווקא בסקילה החמורה הרי אף אם ירדה התורה לסוף דעתו כי הוא עתיד ללסטם את הבריות ואף להורגם, הרי עונשו של רוצח הוא בסיף ולא בסקילה? | |||
ה[[רמב"ן]] (דברים כא, יח) מתרץ כי על אף שמעשיו של הבן הסורר ומורה אינם כה חמורים, מטרת ענישתו בסקילה היא על מנת לייסר בכך את הרבים וכמו שנאמר בפסוק "וכל ישראל ישמעו ויראו". משמע מדבריו כי יש צורך דווקא בסקילה בה מעורב כל הציבור כדי שתהיה במיתתו תקנה לאחרים. | |||
באופן אחר מתרץ ה[[רבי מאיר הלוי אבולעפיה|רמ"ה]] כי חוששים כי הבן עתיד ללסטם את הבריות גם בשבת ועל חילול שבת חייבים סקילה. באופן אחר מתרץ ה[[רא"ם]] כי דברי הגמרא שסופו ללסטם את הבריות אינם בדווקא אלא כוונתה שסופו לעבור עבירות רבות נוספות שעליהם יתחייב גם בסקילה. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[מיקרופדיה תלמודית:בן סורר ומורה|בן סורר ומורה]] הערך מתוך מיקרופדיה תלמודית | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
[https://www.yeshiva.org.il/midrash/29554 בן סורר ומורה- עונש או הצלה?] הרב יאיר וסרטיל | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | [[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | ||
[[קטגוריה:דיני נפשות]] | [[קטגוריה:דיני נפשות]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:02, 19 באוגוסט 2021
|
|
בן סורר ומורה הוא בן שאינו שומע בקול אביו ואמו, גונב מעות מאביו וקונה בהן בשר ויין, ואוכל ושותה אותם במידה גסה, מחוץ לרשות אביו. מכיוון שבן זה איננו שומע בקול הוריו ויש חשש שיפרוק כל עול, ירדה התורה לסוף דעתו וקבעה שייענש בסקילה על ידי אנשי העיר. בחז"ל ישנה מחלוקת האם בן סורר ומורה מתייחס למקרה מעשי או "שלא היה ולא עתיד להיות" ונכתב רק על מנת "לדרוש ולקבל שכר".
מקור[עריכה]
דין בן סורר ומורה ועונשו מובא בפרשת כי תצא בספר דברים:
|
כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם: וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ: וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא: וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ |
|
| – דברים כ"א, י"ח | ||
.
נידון על שם סופו[עריכה]
הברייתא סנהדרין עב א תמהה עם עונשו של בן סורר ומורה שנענש בעונש כה חמור אחר שרק זלל וסבא ומתרצת כי הוא נענש על שם סופו: "רבי יוסי הגלילי אומר וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אמרה תורה יצא לבית דין ליסקל?! אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שסוף מגמר נכסי אביו ומבקש למודו ואינו מוצא ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב"[1].
פירוט התהליך[עריכה]
כשהורי בן סורר ומורה רואים שבנם נשקע בהרגליו הרעים, הם מודיעים לו בפני שני עדים, שאם ימשיך בדרכו הרעה הם יביאוהו לבית דין. עבר אחר ההתראה, מביאים אותו אביו ואמו לפני בית דין של שלשה דיינים, ואומרים להם: בננו זה סורר ומורה, שאחר שהתרנו בו בפני שני עדים, גנב משל אביו, וקנה בשר ויין, ואכל טרטימר - משקל חמשים דינר - בשר, ושתה חצי לוג יין; ומביאים את עדי ההתראה, ועדים שראו שגנב וזלל וסבא לאחר ההתראה, והבן נענש בבית דין בעונש מלקות. אם חזר הבן לגנוב, לזלול ולסבוא, מביאים אותו הוריו לבית דין של עשרים ושלשה, ומביאים עדים שראו שגנב וזלל וסבא לאחר שהתרו בו, ועל סמך עדותם הרי הוא נידון לסקילה.
גילו[עריכה]
בן יכול להיות בן סורר ומורה משהגיע לגיל שלוש עשרה שנה ויום אחד והביא שתי שערות (סנהדרין סח: ורש"י שם).
הגיל המקסימלי הוא שיהא כל גידו מוקף שערות, או עד גיל 13 ושלושה חדשים, שאם הקיף גידו בשיער קודם שהשלים שלושה חדשים הרי זה פטור, והוא הדין אם נשלמו שלושה חדשים קודם שהקיף גידו בשיער, שהוא פטור (סנהדרין ס"ט ע"א, רמב"ם הלכות ממרים פרק ז' הלכה ו').
ויש דעה שההגבלה היחידה היא של הקפת הגיד אף אם עברו שלושה חודשים. (כך כתב המהרש"א בדיבורו הראשוןעל פרק בן סורר, בדעת רבה)
מספר האכילות[עריכה]
נחלקו הראשונים האם ההתראה של ההורים צריכה להיעשות לאחר אכילת בשר ושתיית יין כשיעור של זולל וסובא או שמא ההתראה נעשית לפי שיקול עתם של ההורים.(יד רמ"ה סנהדין סג. סובר כצד הראשון ומתוספות שם משמע כצד השני)
דין ההורים[עריכה]
המשנה (סנהדרין עא.) דורשת מפסוקים שאף אחד מההורים לא יהיה: חירש, עיוור, אילם, גידם או חיגר.
המשנה (שם) קובעת שעל מנת שהבן יהיה בדין בן סורר ומורה צריך ששני ההורים ירצו בכך.
רבי יהודה מוסיף שם שצריך שהאם תהיה ראויה לאב ומסבירה הגמרא שכוונתו שיהיו שוים. הגמרא מביאה סיוע להסבר זה מברייתא בה כתוב שרבי יהודה דורש שההורים יהיו שוים בקול ובמראה ובקומה.
האם היה בהיסטוריה בן סורר ומורה[עריכה]
הגמרא שם מביאה ברייתא בה כתוב שלפי כל התנאים המורכבים בן סורר לא היה ולא עתיד להיות. אך מוסיפה הגמרא שרבי יונתן מעיד שעם כל המורכבות אכן היתה מציאות כזאת והוא מעיד: "אני ראיתיו וישבתי על קברו".
דינו בסקילה[עריכה]
בתורה מובא כי דינו של בן סורר ומורה הוא בסקילה על ידי אנשי העיר. המפרשים תמהו מדוע דינו דווקא בסקילה החמורה הרי אף אם ירדה התורה לסוף דעתו כי הוא עתיד ללסטם את הבריות ואף להורגם, הרי עונשו של רוצח הוא בסיף ולא בסקילה? הרמב"ן (דברים כא, יח) מתרץ כי על אף שמעשיו של הבן הסורר ומורה אינם כה חמורים, מטרת ענישתו בסקילה היא על מנת לייסר בכך את הרבים וכמו שנאמר בפסוק "וכל ישראל ישמעו ויראו". משמע מדבריו כי יש צורך דווקא בסקילה בה מעורב כל הציבור כדי שתהיה במיתתו תקנה לאחרים.
באופן אחר מתרץ הרמ"ה כי חוששים כי הבן עתיד ללסטם את הבריות גם בשבת ועל חילול שבת חייבים סקילה. באופן אחר מתרץ הרא"ם כי דברי הגמרא שסופו ללסטם את הבריות אינם בדווקא אלא כוונתה שסופו לעבור עבירות רבות נוספות שעליהם יתחייב גם בסקילה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- בן סורר ומורה הערך מתוך מיקרופדיה תלמודית
קישורים חיצוניים[עריכה]
בן סורר ומורה- עונש או הצלה? הרב יאיר וסרטיל
הערות שוליים
- ↑ באופן דומה מסביר גם הירושלמי: "צפה הקב"ה שסוף זה עתיד לגמר ניכסי אביו ואת ניכסי אמו ויושב לו בפרשת דרכים ומקפח את הבריות והורג את הנפשות וסופו לשכח את תלמודו"