בן סורר ומורה

בן שאינו שומע בקול אביו ואמו, גונב מעות מאביו וקונה בהן בשר ויין, ואוכל ושותה אותם במידה גסה, מחוץ לרשות אביו.

כשהורי בן סורר ומורה רואים שבנם נשקע בהרגליו הרעים, הם מייסרים אותו, ומודיעים לו בפני שני עדים, שאם ימשיך בדרכו הרעה הם יביאוהו לבית דין. עבר אחר ההתראה, מביאים אותו אביו ואמו לפני בית דין של שלשה דיינים, ואומרים להם: בננו זה סורר ומורה, שאחר שהתרנו בו בפני שני עדים, גנב משל אביו, וקנה בשר ויין, ואכל טרטימר - משקל חמשים דינר - בשר, ושתה חצי לוג יין; ומביאים את עדי ההתראה, ועדים שראו שגנב וזלל וסבא לאחר ההתראה, והבן נענש בבית דין בעונש מלקות. אם חזר הבן לגנוב, לזלול ולסבוא, מביאים אותו הוריו לבית דין של עשרים ושלשה, ומביאים עדים שראו שגנב וזלל וסבא לאחר שהתרו בו, ועל סמך עדותם הרי הוא נידון לסקילה.

מרובות מאוד ההגבלות בהלכה בעניין זה, עד שאמרו חכמים כי מעולם לא בוצע עוד דין זה בפועל.