ברכות השחר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
אך המנהג לסדור אותם בבית הכנסת, מפני עמי הארץ שאינם בקיאין בהם <ref><makor>שו"ע או"ח סימן מ"ב ס"ק ב'</makor></ref>. | אך המנהג לסדור אותם בבית הכנסת, מפני עמי הארץ שאינם בקיאין בהם <ref><makor>שו"ע או"ח סימן מ"ב ס"ק ב'</makor></ref>. | ||
== | == ברכות השחר למי שלא נהנה == | ||
נחלקו גדולי הראשונים בשאלה, האם אדם שלא נהנה באופן אישי מאחת מברכות השחר יכול לאומרה? למשל, האם עיוור יכול לברך "פוקח עיוורים"? | |||
לדעת הרמב"ם (תפילה ז, ט) רק מי שנהנה מאותו דבר תוכל לברך עליו. לפיכך, מי שישן בלילה עם בגדים, כיוון שאינו מתלבש בבוקר, לא יברך "מלביש ערומים". וכן נוהגים מקצת מעולי תימן. וגם בעל השולחן-ערוך (או"ח מו, ח) חשש לדעתו, ופסק לומר את אותן הברכות בלי הזכרת השם. | |||
לעומת זאת, דעת הגאונים וביניהם רב נטרונאי גאון ורב עמרם גאון, וכך כתב בספר הכלבו (סימן א), שצריך לומר את כל ברכות השחר על הסדר, בין שנהנה מהם ובין שלא נהנה, משום שברכות השחר נתקנו על הנאת כלל העולם; ועוד, שגם זה שאחרים נהנים מדבר מסוים מועיל באופן עקיף למי שאינו נהנה ממנו באופן ישיר. ולכן גם משותק שאינו יכול להזדקף, יברך את ה' על כך שאחרים יכולים להזדקף ולסייע לו. וכן פסק הרמ"א (או"ח מו, ח). | |||
וכן דעת האר"י הקדוש, שכל יהודי צריך לומר את כל סדר ברכות השחר, כדי להודות לה' על הטובה הכללית שהשפיע לעולם. ובמנהגי התפילה נהגו הספרדים ללכת על פי האר"י, ולכן גם הספרדים נוהגים לומר את כל ברכות השחר על הסדר. | |||
ברכת "שעשה לי כל צורכי" נתקנה על המנעלים, וביום כיפור ותשעה באב שאין נועלים בהם נעליים, למנהג אשכנזים ומקצת ספרדים, מברכים על ההנאה הכללית, ועל זה שאפשר ללכת בנעליים שאינם של עור. ולמנהג רוב הספרדים, הואיל ונאסרה בהם נעילת הסנדל, אין מברכים בימים אלו "שעשה לי כל צורכי" ונוהגים לברך שעשה לי כל צרכי בערב לאחר נעילת הנעליים. | |||
יש ספק לגבי אדם שלא ישן כל הלילה אם יברך "המעביר חבלי שנה על עיני" וטוב שישמענה מאחר. | יש ספק לגבי אדם שלא ישן כל הלילה אם יברך "המעביר חבלי שנה על עיני" וטוב שישמענה מאחר. | ||