ברכת הטוב והמטיב על היין

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:16, 9 באוגוסט 2009 מאת מולי (שיחה | תרומות) (דף חדש: מי ששותה יין פעם שנייה באמצע סעודה, מברך עליו הטוב והמטיב. ==תנאי הברכה == 1 ישנה מחלוקת אם הדבר אמור דו…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מי ששותה יין פעם שנייה באמצע סעודה, מברך עליו הטוב והמטיב.

תנאי הברכה

1 ישנה מחלוקת אם הדבר אמור דווקא תוך כדי סעודת פת, או לא. והרב אליעזר מלמד (פניני הלכה ברכות) לא הזכיר מחלוקת זו ולכאורה פוסק שאין צריך סעודת פת. הרב אליהו בעלון קול צופייך (324) מפרש בדעת רש"י והשו"ע שצריך סעודה של פת. ואילו לדעת הרמב"ם אין צריך סעודה. ופוסק כשו"ע.

2 נחלקו הראשונים מה צריך להיות טיבו של היין הנוסף. לר"ת ורשב"א, גם אם היין השני גרוע מהראשון, מברכים על השינוי והגיוון שבו 'הטוב והמטיב'. ולדעת רש"י ורשב"ם, צריך שהיין השני יהיה משובח מהראשון. תוספות סוברים שכל שיש שוני מסוים בין היינות, אפילו אם רק תססו בחביות שונות, כל שאין יודעים שהשני גרוע מהראשון, מברכים עליו 'הטוב והמטיב', למרות שאין ידוע שהוא יותר טוב. וכך דעת הרא"ש והטור, וכן נפסק בשו"ע קעה, סעיפים: ב, ו ובקיצוש"ע. וכן פסק להלכה הרב אליעזר מלמד (שם).

ואילו הכף החיים הפסקי תשובות המנחת יצחק והרב אליהו(שם) חוששים לדעת רש"י וסוברים שיש לברך רק על יין משובח באופן מובהק.

3 רק בשני סועדים או יותר, שצריך שתהיה שמחה לשניים (שו"ע קעה ד).

4 לא הסיחו את דעתם משתיית יין, דהיינו אם הייתה הסחת דעת באופן שחייבים לברך שוב בורא פרי הגפן אין מברכים הטוב והמטיב. ואמנם לדעת המ"א והגר"ז, יברך על השני 'הגפן' ו'הטוב והמטיב' (ע' מ"ב קעה, ב, שעה"צ ב-ג), אולם לדעת רוב הפוסקים, ומהם: העיטור, בית יהודה א, מט, ברכ"י, ערוה"ש ח, כיוון שמברך על השני 'הגפן' אינו מברך 'הטוב והמטיב'.

5 אם היין הראשון ששתו נגמר ולכן הביאו את היין החדש ישנה מחלוקת אם יכול לברך בכל זאת. והמשנה ברורה, פניני הלכה, והרב אליהו (שם) פסקו שלא לברך.

6 היין השני לא היה לפניהם בעת ברכת בורא פרי הגפן ולא היה בדעתם של האורחים כשברכו בורא פרי הגפן.

7 יש שהחמירו שישתו 'כמלא לוגמיו' מכל יין (א"א בוטשאטש, אול"צ ח"ב יב, ח). ויש שהחמירו שצריך לשתות מכל יין שיעור 'רביעית' לפחות (דעת תורה, כה"ח י), אולם כל הראשונים לא כתבו בזה שיעור, ומשמע שגם על טעימה מברכים. וכן כתבו רוב האחרונים (מהר"י הלוי, חסד לאברהם, קצוה"ש, ברכת יוסף ידיד). וכ"כ ביבי"א ח, כג, טז, ושמש ומגן ג, פח, ג. והרוצה להדר ישתה 'כמלא לוגמיו', ואם ישתה רביעית ברציפות

8 שהיין של השותים בשותפות (כשיש אורחים בעל הבית יקנה להם את היין בכוסותיהם). כן דעת המגן אברהם והמשנה ברורה.

מי מברך?

אומר הטור: "אע"פ שעל היין שבתוך הסעודה כל אחד מברך לעצמו הטוב והמטיב אחד מברך לכולם שאם היה כל אחד מברך לעצמו הוה כל חד וחד יחיד ול"נ דמטעמא דאמרינן בבפה"ג כל אחד מברך לעצמו משום שאין בית הבליעה פנוי האי טעמא נמי שייך בהטוב והמטיב ואף על פי שכל אחד ואחד מברך לעצמו כיון שאחר שותה ונהנה עמו מאותו המין קרינן ביה שפיר הטוב לדידיה והמטיב לאחריני אבל היו מסובין לשתות בלא אכילה אחד מברך לכולם" (או"ח סי' קע"ה)