בשר בחלב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===החילוק שבין שתי סוגי האכילות=== | ===החילוק שבין שתי סוגי האכילות=== | ||
[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] מפרש ב[[חזון הצמחונות והשלום]] {{הערה| פסקה יב, וראה גם בדברי בנו הרצי"ה שמרחיב את דבריו ב"מתוך התורה הגואלת" עמ' 117}} כי סיבת האיסור נעוצה בהבדל שבין שתי סוגי האכילות, אכילת החלב ואכילת הבשר. לשיטתו, אכילת הבשר לא הותרה מתחילתה, ורק לבני נוח ניתן לאכול בשר החיות משום שלא יכלו לעמוד בדרגה הרוחנית המתאימה. אכילת הבשר היא אכילה תאוותנית, כדברי הפסוק "כי תאווה נפשך לאכול בשר", ויש בה פגם מוסרי משום שהיא כרוכה בנטילת נשמת הבהמה. מאידך, בניגוד לבשר, אכילת החלב היא אכילה לכתחילאית משום שאיננה פוגעת בנפש החיה, ואכילתה הותרה אף לפני שהושחתה הארץ בדור המבול. על מנת להדגיש את החילוק בין שני סוגי האכילה, אכילת החלב המותרת לכתחילה ואכילת הבשר שהותרה רק בדיעבד, אסרה התורה לערבב ביניהם בכל צורה שהיא{{הערה|באותו האופן מסביר הרב קוק גם את איסור השעטנז. לדבריו, יש להבדיל בין הצמר שנלקח מהבהמה לצורך האדם, לבין הפשתן שנוצר מהצומח ואין בו השתלטות ולקיחה מבהמה את צמרה}}. | [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] מפרש ב[[חזון הצמחונות והשלום]] {{הערה| פסקה יב, וראה גם בדברי בנו הרצי"ה שמרחיב את דבריו ב"מתוך התורה הגואלת" עמ' 117}} כי סיבת האיסור נעוצה בהבדל שבין שתי סוגי האכילות, אכילת החלב ואכילת הבשר. לשיטתו, אכילת הבשר לא הותרה מתחילתה, ורק לבני נוח ניתן לאכול בשר החיות משום שלא יכלו לעמוד בדרגה הרוחנית המתאימה. אכילת הבשר היא אכילה תאוותנית, כדברי הפסוק "כי תאווה נפשך לאכול בשר", ויש בה פגם מוסרי משום שהיא כרוכה בנטילת נשמת הבהמה. מאידך, בניגוד לבשר, אכילת החלב היא אכילה לכתחילאית משום שאיננה פוגעת בנפש החיה, ואכילתה הותרה אף לפני שהושחתה הארץ בדור המבול. על מנת להדגיש את החילוק בין שני סוגי האכילה, אכילת החלב המותרת לכתחילה ואכילת הבשר שהותרה רק בדיעבד, אסרה התורה לערבב ביניהם בכל צורה שהיא{{הערה|באותו האופן מסביר הרב קוק גם את איסור השעטנז. לדבריו, יש להבדיל בין הצמר שנלקח מהבהמה לצורך האדם, לבין הפשתן שנוצר מהצומח ואין בו השתלטות ולקיחה מבהמה את צמרה}}. | ||
===רמז לשיטות בסוגיות הגמרא=== | |||
ניתן למצוא הד לטעמי מצוות אלו בסוגית הגמרא. בגמרא (חולין קיד ע"א) מובא שאין לבשל גדי בחלב פרה כשם שאין לבשל גדי בחלב אמו. הגמרא לומדת זאת בקל וחומר מכך שאם גדי אסור בחלב אמו למרות שהם אינם אסורים בכלאיים, קל וחומר שיהיה אסור בחלב פרה עימה קיים איסור כלאיים. מדברי הגמרא ניתן להבין שככל שהחיה "קרובה" יותר לחיה ממנה נלקח החלב- כך הסבירות לאסור בה את אכילתה גבוה. מדברים אלו ניתן להבין כטעם החינוך המובא לעיל ומשווה בין איסור בשר בחלב לאיסור כלאיים, ומסביר ששורש שניהם הוא משום שאין לאדם לערבב בין מינים שונים. | |||
מאידך, מהמשך הגמרא ניתן להבין את טעם המצווה באופן אחר. לאחר הקל וחומר, הגמרא מביאה הצעה לפירכא ללימוד הקל וחומר משום שניתן לומר שדווקא גדי בחלב אמו חמור יותר משום ששניהם אסורים ב[[אותו ואת בנו]] ולא ניתן ללמוד מכאן לגדי בחלב פרה שאינם אסורים בכך. פירכת הגמרא מסתמכת על כך שככל שישנה יותר אכזריות בחיבור שבין חלב החיה האחת ובשר האחרת, כך יש יותר סברא לאוסרם. סברא זו היא כטעמם של הרשב"ם והרמב"ן המובא לעיל שהשימוש בחלב האם לבישול בשר הולד עלול להשריש אכזריות בלב האדם, וכן שזו דרך גנאי ורעבתנות. | |||
==בישול== | ==בישול== | ||