בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־16:16, 11 בדצמבר 2008
|
|
מעשה ותוצאתו, האם מתייחסים לשעת המעשה או לשעת תוצאתו.
לדוגמא: אדם שזרק כלי מראש הגג, באופן שהיה וודאי נשבר, ובא אחר והקדים לשוברו במקל לפני שהספיק להשבר, האם "בתר מעיקרא אזלינן", כלומר האם החיוב חל מרגע זריקת הכלי, שאנו רואים את הכלי מאותה שעה כשבור, וממילא שהזורק חייב והשובר פטור, שכן השובר לא שבר אלא כלי שבור, או שמא "בתר בסוף אזלינן" כלומר שאין החיוב חל אלא בשעת השבירה, והרי הכלי לא נשבר על ידי הזורק, וממילא שהזורק פטור.
4. כדי שלא תגרם פגימה בצורת ריבוע ה"בית של יד" משחיקות ומשפשופים של השרוול וכדומה, קיים מכסה מגן מיוחד, המכסה את הבית.
בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן* ומכל מקום גם השובר פטור, שכיון שנזרק הכלי מראש הגג שוב אין לו דמים.