בת יפתח: הבדלים בין גרסאות בדף

גם מדברי הנדר עצמו ניתן להוכיח כדברי הרד"ק. דבריו של יפתח על הקרבת מי "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי '''לִקְרָאתִי'''" נשמעת כמתייחסת לאדם. רק בני אדם יוצאים לקראת אדם אחר (כגון "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" על [[אהרון]]), כאשר חיה חסרת דעת לא יוצאת לקראת אדם מסוים. בנוסף, הנדר בנוי באופן כפול כך שכל חלק של המשפט מופיע פעמיים: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא" וכן "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי" וממילא ניתן לשער כי גם סוף הנדר "וְהָיָה לַה'" מקביל לאפשרות השניה שהיא "וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה".

לאחר החודשיים בה התענה בת יפתח יחד עם רעותיה, היא חזרה אל אביה והוא עשה לה את נדרו {{ציטוטון|וַתָּשָׁב אֶל אָבִיהָ וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ וַתְּהִי חֹק בְּיִשְׂרָאֵל. מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה}}.

הרד"ק, בהמשך לפירושו כי בת יפתח לא הוקרבה, הסביר כי יפתח "עשה לה בית והכניסה שם והיתה שם פרושה מבני אדם ומדרכי העולם". אמנם, החוק והמנהג שתיקנו לעצמן בנות ישראל היה לבוא לבקר אותה פעם בשנה למשך ארבעה ימים על מנת לקונן יחד איתה על בתוליה. ה[[אברבנאל]] בפירושו מוסיף כי מסיפורה של בת יפתח למדו הגויים לעשות מנזרים לנשים "למדו אומת אדום לעשות בתי פרישות (קליסט"ר) לנשים שיכנסו שמה ולא יצאו משם כל ימיהם ולא יראו איש בעוד בחיים חיותם".

==האם היה ניתן להתיר את הנדר?==

פתח קבע נחרצות כי לנדרו אין הפרה, "וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב", על אף שבאופן פשוט, מדיני נדרים הידועים לנו מ[[פרשת מטות]], עולה שניתן להפר נדרים רבים בעזרת עריכת הפרת ד