גזירה לגזירה לא גזרינן

אין חכמים גוזרים גזירה שמטרתה להרחיק את האדם ולגדור בעדו מלעבור על גזירת חכמים אחרת.

עיקרון שהנחה את חז"ל בגזירת גזירות היה, שאין גוזרים גזירה, שמטרתה רק להיות סייג וגדר כדי שלא יעברו על גזירה אחרת שאף היא אינה אלא סייג וגדר לדיני התורה "היא גופה גזירה, ואנן ניקום ונגזר גזירה לגזירה", כלומר: האיסור עצמו אינו אלא סייג, האם נעשה סייג לסייג?

עיקרון זה נלמד מן הכתוב בתורה (ויקרא יח, ל): "ושמרתם את משמרתי", ודרשו: "עשו משמרת למשמרתי" - כלומר: עשו גזירה לתורתי - "ולא משמרת למשמרת", - כלומר: ולא גזירה לגזירה. ויש שכתבו שהטעם בזה הוא, שכן אם היו גוזרים גזירה לגזירה, היו נאסרים מעט מעט כל הדברים שבעולם.

מקומות שבהם גזרו חכמים גזרה לגזרה

• בריש פרק כל הבשר חולין קג עמוד ב, שנינו: כל הבשר... אסור להעלותו עם הגבינה על השולחן, ומבואר בגמרא שם שבזה גזרינן גזרה לגזרה.

ראה גם

• אי לא הא לא קיימא הא
• יורה דעה סימן פח