גזירת הכתוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
(הוספת הערות שוליים) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מצות התורה המנוגדת לסברת האדם או למצוות אחרות מן התורה. או מצות התורה שאין טעמה ידוע לנו. | מצות התורה המנוגדת לסברת האדם<ref>. כגון: בן סורר ומורה, שפרטי דינו וחומר עונשו הם נגד סברת האדם, כפי שאמרו בירושלמי (סנהדרין פ"ח ה"א): "מי היה בדין שיהא חייב, הבן או הבת? הווי אומר: הבת (כפי שאמרו בסנהדרין ע' ע"א: "אמר רבי שמעון, בדין הוא שתהא בת ראויה להיות בן סורר ומורה, שהכל מצויין אצלה בעבירה", כלומר שכשבת זוללת וסובאה בקטנותה, סופה עומדת בפרשת דרכים ומרגלת הבריות לעבירה בשביל אתנן); ופטרה התורה את הבת וחייבה את הבן. מי היה בדין שיהא חייב, קטן או גדול? הווי אומר: גדול; פטרה התורה את הגדול וחייבה את הקטן. מי היה בדין שיהא חייב, הגונב משל אחרים או הגונב משל אביו ואמו? הווי אומר: הגונב משל אחרים; פטרה התורה הגונב משל אחרים וחייבה הגונב משל אביו ואמו. ללמדך שכולן אינן אלא בגזירת מלך".</ref> או למצוות אחרות מן התורה<ref>. כגון: בדין היה שקטן פטור ממצות ראיה, שכן פטור הוא מכל המצוות, אלא גזירת הכתוב היא (ירושלמי חגיגה פ"א ה"א).</ref>. או מצות התורה שאין טעמה ידוע לנו<ref>. כגון: איסור אכילת חזיר ולבישת שעטנז ושעיר המשתלח (יומא ס"ז ע"ב).</ref>. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:55, 16 בדצמבר 2008
|
|
מצות התורה המנוגדת לסברת האדם[1] או למצוות אחרות מן התורה[2]. או מצות התורה שאין טעמה ידוע לנו[3].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ . כגון: בן סורר ומורה, שפרטי דינו וחומר עונשו הם נגד סברת האדם, כפי שאמרו בירושלמי (סנהדרין פ"ח ה"א): "מי היה בדין שיהא חייב, הבן או הבת? הווי אומר: הבת (כפי שאמרו בסנהדרין ע' ע"א: "אמר רבי שמעון, בדין הוא שתהא בת ראויה להיות בן סורר ומורה, שהכל מצויין אצלה בעבירה", כלומר שכשבת זוללת וסובאה בקטנותה, סופה עומדת בפרשת דרכים ומרגלת הבריות לעבירה בשביל אתנן); ופטרה התורה את הבת וחייבה את הבן. מי היה בדין שיהא חייב, קטן או גדול? הווי אומר: גדול; פטרה התורה את הגדול וחייבה את הקטן. מי היה בדין שיהא חייב, הגונב משל אחרים או הגונב משל אביו ואמו? הווי אומר: הגונב משל אחרים; פטרה התורה הגונב משל אחרים וחייבה הגונב משל אביו ואמו. ללמדך שכולן אינן אלא בגזירת מלך".
- ↑ . כגון: בדין היה שקטן פטור ממצות ראיה, שכן פטור הוא מכל המצוות, אלא גזירת הכתוב היא (ירושלמי חגיגה פ"א ה"א).
- ↑ . כגון: איסור אכילת חזיר ולבישת שעטנז ושעיר המשתלח (יומא ס"ז ע"ב).