גידם: הבדלים בין גרסאות בדף

כתיבת סת"ם - מי שנקטעה ידו השמאלית, מכל מקום כשר הוא לכתיבת תפילין, אף על פי שאינו יכול להניח התפילין על ידו השמאלית, שדינו כאנוס<ref>מג"א סי' לט סק"ה.</ref>. אבל מי שנקטעה ידו הימנית, וכל שכן כשנקטעו שתי ידיו, פסול לכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזות, אף על פי שיכול לכתוב בפיו<ref>שו"ת רמ"ע מפאנו סי' לח.</ref>. יש מי שכתב, שהגידם בשתי ידיו שכתב בפיו, ודרכו לכתוב כך, התפילין כשרים, אלא שיניחום בלא ברכה<ref>שו"ת עמק יהושע (הרב י. ממן) ח"ג סי' כג.</ref>; ויש מי שכתב, שהתפילין הללו כשרים, ואפשר להניחם גם בברכה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' ה.</ref>.

חתן שהוא גידם בשתי ידיו, ישימו הטבעת על הגדם, והוא יעשה תנועה כל שהיא להפילה לתוך ידי הכלה; ואם אי אפשר בכך, ישימו הטבעת בפיו, והוא יפיל אותה לידי הכלה; ואם כל זה בלתי אפשרי, יתן הטבעת לכלה על ידי שליח<ref>נשמת אברהם חאהע"ז סי' לא סק"א.</ref>.

אשה שנקטע אגודל יד ימינה, ולא יכולה להתיר קשרים ביד ימין, עדיף שתתיר הקשרים ביד שמאל, ותחלוץ הנעל ביד ימין, מאשר שיעשו החליצה במנעל ללא שרוכים<ref>שו"ת רעק"א מהדו"ת סי' סא.</ref>.

הקוטע יד של חברו משלם חמשה דברים, שהם: נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת, כדין המחסר איבר של חברו שאינו חוזר<ref>ב"ק פג ב; רמב"ם חובל ומזיק ב ב; טושו"ע חו"מ תכ ד.</ref>. וחייב בתשלומים אלו גם אם חברו ביקש לקטוע את ידו, וגם אם אמר על מנת לפטור<ref>ב"ק צב א; רמב"ם חובל ומזיק ה יא; טושו"ע חו"מ תכא יב.</ref>; ויש הסבורים, שאם אמר בפירוש על מנת לפטור - פטור<ref>רמ"א שם.</ref>.

ראשי איברים - קטיעת ראשי אצבעות ידיים ורגליים הוא מעשרים וארבעה ראשי איברים שעבד יוצא לחפשי<ref>קידושין כה א; רמב"ם עבדים ה ה; טושו"ע יו"ד רסז כז. וראה ברמב"ם שם שלא גרס "ראשי" אצבעות.</ref>, ואין מטמאים משום מחיה<ref>משנה נגעים ו ז; רמב"ם טומאת צרעת ג ח, וכאן גרס גם הרמב"ם "ראשי" אצבעות.</ref>.