גרמא וגרמי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''שיטת הירושלמי''' - כל מושגי הגרמא, בין בנזיקין ובין בשאר התורה, נמצאים רק בבבלי ולא בירושלמי {{מקור|(תורת ההיגיון בהלכה (הרב אליעזר ברקוביץ) סיכום ד)}}: | '''שיטת הירושלמי''' - כל מושגי הגרמא, בין בנזיקין ובין בשאר התורה, נמצאים רק בבבלי ולא בירושלמי {{מקור|(תורת ההיגיון בהלכה (הרב אליעזר ברקוביץ) סיכום ד)}}: | ||
@ גרמא בנזיקין פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים - גם הירושלמי סובר את דין זה, אך הביא רק את המקרים הללו ולא את המושג "גרמא בנזיקין פטור". | |||
@ גרמי - גם הירושלמי הביא שלדעת רבי מאיר חייב, אך לא קורא לזה "גרמי" אלא "קנסא דרבי מאיר". | |||
@ זה וזה גורם - הירושלמי מחשיב זאת כשאר תערובת של איסור והיתר. | |||
@ גרמא במום בכור - הירושלמי דורש את הפסוק "כל מום" לדרשה אחרת, וא"כ לשיטתו אין מקור לאיסור גרמא במום בכור. | |||
@ גרם כיבוי בשבת - יתכן שהירושלמי לא מבינו כמו הבבלי. | |||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו של חיוב גרמי''' יש שלוש דעות: | '''במקורו של חיוב גרמי''' יש שלוש דעות: | ||
@ מדאורייתא, והוא דינא (ולא קנסא) {{מקור|(רמב"ן בקונטרס דינא דגרמי ד"ה כתבתי, מגיד משנה חובל ומזיק ח-א בדעת הרמב"ם)}}, ומקורו בחיוב שבת של נזיקין (שהמזיק לחבירו חייב לשלם לו על הימים שבהם אינו ראוי למלאכה כבידה מחמת ההיזק {{מקור|(בבא קמא פג:)}}, ואע"פ שהוא נזק בעקיפין). | |||
@ מדרבנן, והוא קנסא {{מקור|(ר"ת בתוס' בבא קמא נד. ד"ה חמור, דעה שהביא הרמב"ן בקונטרס דינא דגרמי ד"ה ואע"פ, ש"ך חו"מ שפו-א בתחילתו)}}, שקנסו חכמים כדי שלא יהא כל אחד הולך ומזיק לחבירו בעין {{מקור|(ריצב"א בסוף תוס' בבא בתרא כב: ד"ה זאת)}}. והסוברים כך אינם צריכים לחלק חילוקים מה נקרא גרמי וחייב ומה גרמא ופטור (כדעה הקודמת), אלא שחכמים קנסו בדבר שהיה נראה להם שכיח ורגיל, ואין לדמות גזירות חכמים זו לזו {{מקור|(ש"ך חו"מ שפו-א בתחילתו)}}. וכן לדעה זו אינו משלם ע"פ עצמו, ככל קנס {{מקור|(ר"ח ורמב"ם כתבו שאינו משלם ע"פ עצמו, ופירש כנסת הגדולה שהוא קנס, הביאם הקצוה"ח לח-א)}}. | |||
@ התומים חידש שאפשר לומר שהוא מדרבנן והוא דינא, שרבנן קבעוהו לדינא (וזו שיטה ממוצעת בין שתי השיטות דלעיל) {{מקור|(קיט-ב, שאף הפוסקים שהוא דינא יכולים לסבור שהוא דרבנן)}}. | |||
'''בחילוק בין גרמא לגרמי''' האריכו הראשונים, שהרי בגרמי - כגון השורף שטרותיו של חבירו - נחלקו רבי מאיר וחכמים ופוסקים כרבי מאיר שחייב {{מקור|(בבא קמא ק.)}}, ולעומת זאת בגרמא - כגון שזרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות וקדם וסילקן - משמע מכמה גמרות שפטור לכו"ע {{מקור|(תוס' בבא בתרא כב: ד"ה זאת)}}. ויש בזה ארבע דעות: | '''בחילוק בין גרמא לגרמי''' האריכו הראשונים, שהרי בגרמי - כגון השורף שטרותיו של חבירו - נחלקו רבי מאיר וחכמים ופוסקים כרבי מאיר שחייב {{מקור|(בבא קמא ק.)}}, ולעומת זאת בגרמא - כגון שזרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות וקדם וסילקן - משמע מכמה גמרות שפטור לכו"ע {{מקור|(תוס' בבא בתרא כב: ד"ה זאת)}}. ויש בזה ארבע דעות: | ||
@ גרמי הוא כשהאדם עושה בעצמו את ההיזק לממון חבירו, וגרמא הוא כשאינו עושה בעצמו {{מקור|(ר"י בתוס' שם בחילוקו הראשון)}}. | |||
@ גרמי הוא שבשעת המעשה בא ההיזק, וגרמא הוא שההיזק בא מאוחר יותר {{מקור|(ר"י שם בחילוקו השני)}}. | |||
@ גרמי הוא קנס שקנסו חכמים כדי שלא יהא כל אחד הולך ומזיק לחבירו בעין, ולכן קנסו רק בנזקים מצויים ורגילים לבוא והם נקראים גרמי, אך גרמא הם נזקים שאינם מצויים ולכן לא קנסו בהם {{מקור|(ריצב"א בסוף התוס' שם)}}. | |||
@ שיטת רש"י שאין שום חילוק בין גרמא לגרמי, ובכל המקרים נחלקו רבי מאיר וחכמים, והגמרות שאמרו שגרמא בנזיקין פטור הם רק דעת חכמים, אך רבי מאיר יחלוק ויחייב גם בהן {{מקור|(כך כתב הרמב"ן בדעת רש"י, אמנם המהרש"ל סובר שגם רש"י מחלק בין גרמי לגרמא. הביאם ש"ך חו"מ שפו-ד, והוסיף שכל שאר הראשונים - רי"ף, רמב"ן, רשב"א, תוס', רא"ש, טור, שו"ע, ושאר פוסקים - כן מחלקים)}}. | |||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
| שורה 65: | שורה 53: | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[הרחקת נזיקין]] | * [[הרחקת נזיקין]] | ||
[[נזיקין]] | * [[נזיקין]] | ||
| שורה 73: | שורה 61: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | * [[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||