גרעון כסף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במהותו''' יש שלוש אפשרויות {{מקור|(שתי האפשרויות הראשונות הן הידועות יותר)}}: | '''במהותו''' יש שלוש אפשרויות {{מקור|(שתי האפשרויות הראשונות הן הידועות יותר)}}: | ||
@ קונה את עצמו מרבו (קניין לעצמו). | |||
@ מתחילה היה קנוי לרבו רק עד הזמן שיפרע לו את הכסף (פירעון) {{מקור|(חקרו בין שתי האפשרויות הללו: גר"ש שקאפ קידושין ד ד"ה והנה בלא"ה. חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קה. קונטרסי שיעורים קידושין ב: מחלוקת רמב"ן ורשב"א, ובדעת הרמב"ם מחלק בין נמכר לישראל (קניין) לנמכר לעכו"ם (פירעון))}}. | |||
@ הקונטרסי שיעורים {{מקור|(קידושין טו-ח)}} חידש שהוא חזרה מהקניין שרבו קנאו לעבד, ואינו קניין שמקנה את העבד לעצמו משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>. | |||
==הנכס== | ==הנכס== | ||
| שורה 15: | שורה 12: | ||
'''באמה עבריה''' נחלקו המפרשים בשתי שאלות - האם אביה יכול לפדותה, והאם היא יכולה לפדות את עצמה: | '''באמה עבריה''' נחלקו המפרשים בשתי שאלות - האם אביה יכול לפדותה, והאם היא יכולה לפדות את עצמה: | ||
@ האב - לרוב הראשונים והאחרונים האב יכול לפדותה (ואינו כשאר קרובים שלהלכה עבד עברי לא נגאל בהם {{מקור|(קידושין טו:)}}), אך למנחת חינוך ולרבנו גרשום האב לא יכול לפדותה (אלא הוא כשאר קרובים) {{מקור|(מנחת נתן קידושין ד)}}. | |||
@ האמה עצמה - לרוב המפרשים האמה יכולה לפדות את עצמה, אך האור שמח מדייק מהרמב"ם שהיא יכולה לפדות את עצמה רק אם מת האב, או שאינו כאן {{מקור|(מנחת נתן שם)}}. | |||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
| שורה 29: | שורה 24: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | * [[קטגוריה:דיני ממונות]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה מ־18:11, 4 באוגוסט 2008
|
|
הגדרה
עבד עברי משלם לאדון תמורת מספר השנים שנשארו לו לעבוד (הוזכר בקידושין יד: ורש"י ד"ה ובגרעון כסף, הסוגיא בקידושין כ.).
מקור וטעם
במהותו יש שלוש אפשרויות (שתי האפשרויות הראשונות הן הידועות יותר):
- קונה את עצמו מרבו (קניין לעצמו).
- מתחילה היה קנוי לרבו רק עד הזמן שיפרע לו את הכסף (פירעון) (חקרו בין שתי האפשרויות הללו: גר"ש שקאפ קידושין ד ד"ה והנה בלא"ה. חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קה. קונטרסי שיעורים קידושין ב: מחלוקת רמב"ן ורשב"א, ובדעת הרמב"ם מחלק בין נמכר לישראל (קניין) לנמכר לעכו"ם (פירעון)).
- הקונטרסי שיעורים (קידושין טו-ח) חידש שהוא חזרה מהקניין שרבו קנאו לעבד, ואינו קניין שמקנה את העבד לעצמו משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים[1].
הנכס
הנכסים הנקנים הם עבד עברי לעצמו.
באמה עבריה נחלקו המפרשים בשתי שאלות - האם אביה יכול לפדותה, והאם היא יכולה לפדות את עצמה:
- האב - לרוב הראשונים והאחרונים האב יכול לפדותה (ואינו כשאר קרובים שלהלכה עבד עברי לא נגאל בהם (קידושין טו:)), אך למנחת חינוך ולרבנו גרשום האב לא יכול לפדותה (אלא הוא כשאר קרובים) (מנחת נתן קידושין ד).
- האמה עצמה - לרוב המפרשים האמה יכולה לפדות את עצמה, אך האור שמח מדייק מהרמב"ם שהיא יכולה לפדות את עצמה רק אם מת האב, או שאינו כאן (מנחת נתן שם).
פרטי הדין
באופן הקניין חקרו האם משלם את דמי ימי העבדות שעדיין לא עבד, או שמסלק את דמי המכירה (ולכן מועיל דווקא כאשר נקנה בכסף) (חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קסב בדעת המהרי"ט: סילוק דמי המכירה).
בעל כורחו - לרוב הראשונים והאחרונים הגרעון מועיל גם בעל כורחו של האדון, ובטעם לזה ביאר המנחת נתן (קידושין יא) שגרעון כסף הוא כשאר יציאות (כגון שש שנים ויובל) שאינן תלויות בדעתו של האדון. אולם ספר המקנה (על קידושין טז: ד"ה ר"מ אומר, הביאו המנחת נתן שם) כתב בדעת רבי מאיר שגרעון כסף באמה עבריה הוא רק מדעת האדון.
הערות שוליים
- ↑ בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.