דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבה)
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:


בהלכות תפלה (פי"ב הל' ח) פסק הרמב"ם "שאסור לקרות שלא מן הכתב אפלו תיבה אחת." [[הרב יוסף קאפח]] כתב שקבלה ביד רבני תימן "מפי רבותיהם שלא נאסר אלא בטעמיה כדרך קריאתה בצבור, אבל שלא בטעמיה ובפסוקיה מותר."<ref>בפירושו להלכות תפלה וברכת כהנים פי"ב הל' ח, אות יח.</ref>
בהלכות תפלה (פי"ב הל' ח) פסק הרמב"ם "שאסור לקרות שלא מן הכתב אפלו תיבה אחת." [[הרב יוסף קאפח]] כתב שקבלה ביד רבני תימן "מפי רבותיהם שלא נאסר אלא בטעמיה כדרך קריאתה בצבור, אבל שלא בטעמיה ובפסוקיה מותר."<ref>בפירושו להלכות תפלה וברכת כהנים פי"ב הל' ח, אות יח.</ref>
==הערות שוליים==
<references/>


== הגבלות לדין ==
== הגבלות לדין ==
שורה 17: שורה 14:


ויש אומרים שאין איסור על אמירת פסוקים השגורים בפי כל (מרדכי, ושו"ע או"ח סימן מט)
ויש אומרים שאין איסור על אמירת פסוקים השגורים בפי כל (מרדכי, ושו"ע או"ח סימן מט)
==הערות שוליים==
<references/>


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==

גרסה מ־06:18, 17 במרץ 2016

האיסור לומר בעל פה פסוקים מהתנ"ך.

מקור האיסור

הגמרא במסכת גיטין (ס ע"ב) ובמסכת תמורה (יד ע"ב) דורשת מהפסוקים "כתוב לך את הדברים האלה", "כי ע"פ הדברים האלה" שדברים שבכתב אסור לאמרם על פה ודברים שבעל פה אסור לכתבם.

יש סוברים שזו דרשה גמורה והדבר אסור מן התורה. ויש סוברים שהדבר אסור מדרבנן[1], ויש אומרים שאין בדבר איסור ממש(תוספות רא"ש סוטה מ:).

בהלכות תפלה (פי"ב הל' ח) פסק הרמב"ם "שאסור לקרות שלא מן הכתב אפלו תיבה אחת." הרב יוסף קאפח כתב שקבלה ביד רבני תימן "מפי רבותיהם שלא נאסר אלא בטעמיה כדרך קריאתה בצבור, אבל שלא בטעמיה ובפסוקיה מותר."[2]

הגבלות לדין

יש אומרים שהאיסור הוא דווקא במוציא אחרים ידי חובה אך לעצמו מותר. (תוספות תמורה יד:, הגר"א ועטרת זקנים הובאו במשנ"ב (מט ב)).

ויש אומרים שאין איסור על אמירת פסוקים השגורים בפי כל (מרדכי, ושו"ע או"ח סימן מט)

הערות שוליים

  1. ביניהם הרב יוסף קאפח בפירושו לרמב"ם הלכות עבודת יה"כ פ"ג אות כג.
  2. בפירושו להלכות תפלה וברכת כהנים פי"ב הל' ח, אות יח.

לקריאה נוספת