דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== מקור האיסור == | == מקור האיסור == | ||
הגמרא | הגמרא במסכת גיטין (ס ע"ב) ובמסכת תמורה (יד ע"ב) דורשת מהפסוקים "כתוב לך את הדברים האלה", "כי ע"פ הדברים האלה" שדברים שבכתב אסור לאמרם על פה ודברים שבעל פה אסור לכתבם. | ||
יש סוברים שזו דרשה גמורה והדבר אסור מן התורה. ויש סוברים שהדבר אסור מדרבנן<ref>ביניהם הרב יוסף קאפח בפירושו לרמב"ם הלכות עבודת יה"כ פ"ג אות כג.</ref>, ויש אומרים שאין בדבר איסור ממש(תוספות רא"ש סוטה מ:). | יש סוברים שזו דרשה גמורה והדבר אסור מן התורה. ויש סוברים שהדבר אסור מדרבנן<ref>ביניהם הרב יוסף קאפח בפירושו לרמב"ם הלכות עבודת יה"כ פ"ג אות כג.</ref>, ויש אומרים שאין בדבר איסור ממש(תוספות רא"ש סוטה מ:). | ||
גרסה מ־19:23, 17 במרץ 2016
|
|
האיסור לומר בעל פה פסוקים מהתנ"ך.
מקור האיסור
הגמרא במסכת גיטין (ס ע"ב) ובמסכת תמורה (יד ע"ב) דורשת מהפסוקים "כתוב לך את הדברים האלה", "כי ע"פ הדברים האלה" שדברים שבכתב אסור לאמרם על פה ודברים שבעל פה אסור לכתבם.
יש סוברים שזו דרשה גמורה והדבר אסור מן התורה. ויש סוברים שהדבר אסור מדרבנן[1], ויש אומרים שאין בדבר איסור ממש(תוספות רא"ש סוטה מ:).
בהלכה
בהלכות תפלה (פי"ב הל' ח) פסק הרמב"ם "שאסור לקרות שלא מן הכתב אפלו תיבה אחת." וכן כתב השו"ע (או"ח סימן קמד סעיף א) "שאסור לקרות שלא מן הכתב אפי' תיבה אחת".
הגבלות לדין
יש אומרים שהאיסור הוא דווקא במוציא אחרים ידי חובה אך לעצמו מותר. (תוספות תמורה יד:, הגר"א ועטרת זקנים הובאו במשנ"ב (מט ב)).
ויש אומרים שאין איסור על אמירת פסוקים השגורים בפי כל (מרדכי, ושו"ע או"ח סימן מט)
הרב יוסף קאפח כתב שקבלה ביד רבני תימן "מפי רבותיהם שלא נאסר אלא בטעמיה כדרך קריאתה בצבור, אבל שלא בטעמיה ובפסוקיה מותר."[2]