דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ברם, כאשר הלימוד אינו בא לקבוע דין, אלא רק לגלות ידיעה החסרה לנו {{מקור|"גילוי מילתא בעלמא"}}, אזי למדים דברי תורה מדברי קבלה. | ברם, כאשר הלימוד אינו בא לקבוע דין, אלא רק לגלות ידיעה החסרה לנו {{מקור|("גילוי מילתא בעלמא")}}, אזי למדים דברי תורה מדברי קבלה. | ||
לדוגמא: למדים שנגיחה האמורה בתורה "וכי יגח שור את איש...", אינה אלא בקרן, ממה שנאמר במלכים {{מקור|א, כב, יא}} "ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם", ואף על פי שאין למדים דברי תורה מדברי קבלה, מכל מקום בכגון דא למדים, מפני שאין אנו באים לקבוע דין, אלא "גילוי מילתא בעלמא" שכשכתוב "נגיחה" הרי זה בקרן. | לדוגמא: למדים שנגיחה האמורה בתורה "וכי יגח שור את איש...", אינה אלא בקרן, ממה שנאמר במלכים {{מקור|(א, כב, יא)}} "ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם", ואף על פי שאין למדים דברי תורה מדברי קבלה, מכל מקום בכגון דא למדים, מפני שאין אנו באים לקבוע דין, אלא "גילוי מילתא בעלמא" שכשכתוב "נגיחה" הרי זה בקרן. | ||
גרסה מ־15:50, 12 במרץ 2009
|
|
אין למדים גזירה שווה מן האמור בנביאים או בכתובים לאמור בתורה.
יש אומרים, שלא אמרו "דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן" אלא במקום שיש אפשרות ללמוד גזירה שווה דברי תורה מדברי תורה, אבל במקום שאין אפשרות ללמוד מדברי תורה למדים דברי תורה מדברי קבלה; ויש אומרים, שלעולם "דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן" ואפילו כשאין אפשרות ללמוד דברי תורה מדברי תורה.
ברם, כאשר הלימוד אינו בא לקבוע דין, אלא רק לגלות ידיעה החסרה לנו ("גילוי מילתא בעלמא"), אזי למדים דברי תורה מדברי קבלה.
לדוגמא: למדים שנגיחה האמורה בתורה "וכי יגח שור את איש...", אינה אלא בקרן, ממה שנאמר במלכים (א, כב, יא) "ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם", ואף על פי שאין למדים דברי תורה מדברי קבלה, מכל מקום בכגון דא למדים, מפני שאין אנו באים לקבוע דין, אלא "גילוי מילתא בעלמא" שכשכתוב "נגיחה" הרי זה בקרן.