דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(תקלדה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן''' הוא כלל הקובע כי אין למדים [[גזירה שווה]] מן האמור ב[[נביאים]] או ב[[כתובים]] לאמור | '''דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן''' הוא כלל הקובע כי אין למדים [[גזירה שווה]] מן האמור ב[[נביאים]] או ב[[כתובים]] לאמור ב[[חמישה חומשי תורה|תורה]]. | ||
יש אומרים, שלא אמרו "דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן" אלא במקום שיש אפשרות ללמוד בגזירה שווה דברי תורה מדברי תורה, אבל במקום שאין אפשרות ללמוד מדברי תורה למדים דברי תורה מדברי קבלה; ויש אומרים, שלעולם "דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן" ואפילו כשאין אפשרות ללמוד דברי תורה מדברי תורה. | יש אומרים, שלא אמרו "דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן" אלא במקום שיש אפשרות ללמוד בגזירה שווה דברי תורה מדברי תורה, אבל במקום שאין אפשרות ללמוד מדברי תורה למדים דברי תורה מדברי קבלה; ויש אומרים, שלעולם "דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן" ואפילו כשאין אפשרות ללמוד דברי תורה מדברי תורה. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ברם, כאשר הלימוד אינו בא לקבוע דין, אלא רק לגלות ידיעה החסרה לנו ("גילוי מילתא בעלמא"), אזי למדים דברי תורה מדברי קבלה. | ברם, כאשר הלימוד אינו בא לקבוע דין, אלא רק לגלות ידיעה החסרה לנו ("גילוי מילתא בעלמא"), אזי למדים דברי תורה מדברי קבלה. | ||
לדוגמא: למדים שנגיחה האמורה בתורה "וכי יגח שור את איש...", אינה אלא בקרן, ממה שנאמר {{מקור | לדוגמא: למדים שנגיחה האמורה בתורה "וכי יגח שור את איש...", אינה אלא בקרן, ממה שנאמר {{מקור|מלכים א כב יא|כן}} "ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם", ואף על פי שאין למדים דברי תורה מדברי קבלה, במקום כגון זה למדים, מפני שאין אנו באים לקבוע דין, אלא "גילוי מילתא בעלמא" שכשכתוב "נגיחה" הרי זה בקרן. | ||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | [[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | ||
[[קטגוריה:מידות שהתורה נדרשת בהן]] | [[קטגוריה:מידות שהתורה נדרשת בהן]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:06, 26 בנובמבר 2017
|
|
דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן הוא כלל הקובע כי אין למדים גזירה שווה מן האמור בנביאים או בכתובים לאמור בתורה.
יש אומרים, שלא אמרו "דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן" אלא במקום שיש אפשרות ללמוד בגזירה שווה דברי תורה מדברי תורה, אבל במקום שאין אפשרות ללמוד מדברי תורה למדים דברי תורה מדברי קבלה; ויש אומרים, שלעולם "דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן" ואפילו כשאין אפשרות ללמוד דברי תורה מדברי תורה.
ברם, כאשר הלימוד אינו בא לקבוע דין, אלא רק לגלות ידיעה החסרה לנו ("גילוי מילתא בעלמא"), אזי למדים דברי תורה מדברי קבלה.
לדוגמא: למדים שנגיחה האמורה בתורה "וכי יגח שור את איש...", אינה אלא בקרן, ממה שנאמר (מלכים א כב יא) "ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם", ואף על פי שאין למדים דברי תורה מדברי קבלה, במקום כגון זה למדים, מפני שאין אנו באים לקבוע דין, אלא "גילוי מילתא בעלמא" שכשכתוב "נגיחה" הרי זה בקרן.