דרשני:שמחת תורה, מניין? (Yairm210): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
עוד כמה ימים ואנחנו זוכים ליום הגדול של שמחת תורה, כמו שכתוב בתורה...בשום מקום, וכמו שאמרו חז"ל...בשום מקום. כשמגיעים לחג כזה, ששמו השני, המודבק, הפך ליותר עיקרי מהשם שהתורה הקדושה קורת לו - שמיני עצרת - אנו חייבים לשאול: שמחה, מה זו עושה? שמחת תורה מניין? | עוד כמה ימים ואנחנו זוכים ליום הגדול של שמחת תורה, כמו שכתוב בתורה...בשום מקום, וכמו שאמרו חז"ל...בשום מקום. כשמגיעים לחג כזה, ששמו השני, המודבק, הפך ליותר עיקרי מהשם שהתורה הקדושה קורת לו - שמיני עצרת - אנו חייבים לשאול: שמחה, מה זו עושה? שמחת תורה מניין? | ||
ואמנם, יש לנו חג מתן תורה, חג השבועות! איפה כל הריקודים אז? איפה שמחתינו על התורה? לה צריך להמציא לנו עוד חג? | |||
קודם כל, היסטורית. המקור הראשון שיש לחג זה הוא הרי"ץ גאות, ואחריו הרמ"א בהגהותיו לשולחן ערוך כתב "וקורין יו"ט האחרון יום שמחת תורה לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה." בקיצור, "סיום" חומשים של כל עם ישראל. ובכל זאת, הרי סיבת הסיום הוא כי אנו קורין את הפרשות כסדר הבבלי שהיו מסיימים כל שנה, שזהו דבר שאינו מוכרח! איך יתכן שמנהג שהשתרש, תופס יותר מקום ויותר חשיבות מדברי התורה הקדושה? איך מנהג - שמחת תורה - עיקר, וחג תורה - שמיני עצרת - טפל, שעיקר השמחה ביום זה הוא על התורה ולא על החג?! | |||
הרב קוק אומר בספר "אורות התורה" על תורה שבעל פה, שהיא מבטאת את אופיה של האומה - תורה שניתנת לנו על ידי ה' יכול להיות שהיא חיצונית לנו, שהיא לא קשורה בנפשינו, אבל תורה שבאה מתוכינו - היא באה מאיתנו, היא מוכיחה שהתורה אינו דבר כפיו עלינו אלא דבר שהוא חלק מוטבע בנו, ומתוך שזה מוטבע בנו - לכן מתאים לנו התורה שקיבלנו מהשמיים, ועל זה נאמר "חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה"! | |||
דווקא יום שלא נקבע על ידי התורה, אלא נקבע כמנהג ישראל, הוא היום הכי מתאים שיכול להיות לשמחת התורה! בו אנו מראים כי הדר קיבלוה, שהתורה חלק | מאחר שהתורה עצמה נתנה בסיני ברתת וזיע, כגיגית כפויה, וירא כל העם ויפלו על פניהם, אל ידבר עמנו ה' פן נמות! אין יום של גדולת התורה, כדבר שמעבר אלינו, מתאים לשמחתה, שזה תמאים לדבר שהוא דווקא במדרגתינו ומתאים לנו! | ||
דווקא יום שלא נקבע על ידי התורה, אלא נקבע כמנהג ישראל, הוא היום הכי מתאים שיכול להיות לשמחת התורה! בו אנו מראים כי הדר קיבלוה, שהתורה חלק מאיתנו, שאנו שמחים בה ביום זה למרות שלא צווינו - וזוהי שמחתה השלימה של התורה! | |||
שנזכה שיהיו דברינו שמחים כנתינתם בסיני, אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו, והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם, שמחה שלימה וגאולה שלימה במהרה בימינו אמן! | שנזכה שיהיו דברינו שמחים כנתינתם בסיני, אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו, והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם, שמחה שלימה וגאולה שלימה במהרה בימינו אמן! | ||
יאיר מורגנשטרן, שמחת תורה התשע"ז | יאיר מורגנשטרן, שמחת תורה התשע"ז | ||
גרסה מ־11:55, 21 באוקטובר 2016
|
|
עוד כמה ימים ואנחנו זוכים ליום הגדול של שמחת תורה, כמו שכתוב בתורה...בשום מקום, וכמו שאמרו חז"ל...בשום מקום. כשמגיעים לחג כזה, ששמו השני, המודבק, הפך ליותר עיקרי מהשם שהתורה הקדושה קורת לו - שמיני עצרת - אנו חייבים לשאול: שמחה, מה זו עושה? שמחת תורה מניין?
ואמנם, יש לנו חג מתן תורה, חג השבועות! איפה כל הריקודים אז? איפה שמחתינו על התורה? לה צריך להמציא לנו עוד חג?
קודם כל, היסטורית. המקור הראשון שיש לחג זה הוא הרי"ץ גאות, ואחריו הרמ"א בהגהותיו לשולחן ערוך כתב "וקורין יו"ט האחרון יום שמחת תורה לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה." בקיצור, "סיום" חומשים של כל עם ישראל. ובכל זאת, הרי סיבת הסיום הוא כי אנו קורין את הפרשות כסדר הבבלי שהיו מסיימים כל שנה, שזהו דבר שאינו מוכרח! איך יתכן שמנהג שהשתרש, תופס יותר מקום ויותר חשיבות מדברי התורה הקדושה? איך מנהג - שמחת תורה - עיקר, וחג תורה - שמיני עצרת - טפל, שעיקר השמחה ביום זה הוא על התורה ולא על החג?!
הרב קוק אומר בספר "אורות התורה" על תורה שבעל פה, שהיא מבטאת את אופיה של האומה - תורה שניתנת לנו על ידי ה' יכול להיות שהיא חיצונית לנו, שהיא לא קשורה בנפשינו, אבל תורה שבאה מתוכינו - היא באה מאיתנו, היא מוכיחה שהתורה אינו דבר כפיו עלינו אלא דבר שהוא חלק מוטבע בנו, ומתוך שזה מוטבע בנו - לכן מתאים לנו התורה שקיבלנו מהשמיים, ועל זה נאמר "חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה"!
מאחר שהתורה עצמה נתנה בסיני ברתת וזיע, כגיגית כפויה, וירא כל העם ויפלו על פניהם, אל ידבר עמנו ה' פן נמות! אין יום של גדולת התורה, כדבר שמעבר אלינו, מתאים לשמחתה, שזה תמאים לדבר שהוא דווקא במדרגתינו ומתאים לנו!
דווקא יום שלא נקבע על ידי התורה, אלא נקבע כמנהג ישראל, הוא היום הכי מתאים שיכול להיות לשמחת התורה! בו אנו מראים כי הדר קיבלוה, שהתורה חלק מאיתנו, שאנו שמחים בה ביום זה למרות שלא צווינו - וזוהי שמחתה השלימה של התורה! שנזכה שיהיו דברינו שמחים כנתינתם בסיני, אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו, והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם, שמחה שלימה וגאולה שלימה במהרה בימינו אמן!
יאיר מורגנשטרן, שמחת תורה התשע"ז