הבטה (קניין): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''באופן הקניין''', מפורש בגמרא {{מקור|(בבא מציעא ב.)}} שבראייה בעלמא לא קונה. ונחלקו הראשונים באיזו הבטה כן קונה: | '''באופן הקניין''', מפורש בגמרא {{מקור|(בבא מציעא ב.)}} שבראייה בעלמא לא קונה. ונחלקו הראשונים באיזו הבטה כן קונה: | ||
@ לתוס' {{מקור|(בבא מציעא ב. ד"ה דבראייה, ביצה כה. ד"ה המקושרין)}} קונה כשעושה גם מעשה כל דהוא, כגון שגדר גדר קטן. | |||
@ לרמב"ן {{מקור|(שם ד"ה ואי קשיא לך)}} קונה בהבטה של שומר, משום שהוא טורח ועל ידו הדבר נשמר. | |||
==המקנה== | ==המקנה== | ||
| שורה 18: | שורה 16: | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[הפקר]] | * [[הפקר]] | ||
| שורה 24: | שורה 22: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | * [[קטגוריה:דיני ממונות]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה מ־18:15, 4 באוגוסט 2008
|
|
הגדרה
אדם קונה ע"י שמביט בחפץ (הסוגיא בבבא מציעא קיח., בסוגיא זו האריך ספר המקנה לג-יג).
החולקים בדין זה: דין זה הוא רק צד בגמרא (שם), וכן פסקו פסקי התוס' (בבא מציעא ב. ד"ה דבראייה, וביצה כה. ד"ה המקושרין). אך להלכה הבטה לא מועילה (רמב"ם נדרים ב-יט, שו"ע חו"מ רעג-יא).
מקור וטעם
בטעם שמועילה בו הבטה בלי מעשה קניין, ביאר ספר המקנה שהטעם לקולא הזו בהפקר הוא שרק הכנסה (קנייה מהפקר) קלה מהוצאה והכנסה[1] (לג-יג ד"ה הנה).
פרטי הדין
באופן הקניין, מפורש בגמרא (בבא מציעא ב.) שבראייה בעלמא לא קונה. ונחלקו הראשונים באיזו הבטה כן קונה:
- לתוס' (בבא מציעא ב. ד"ה דבראייה, ביצה כה. ד"ה המקושרין) קונה כשעושה גם מעשה כל דהוא, כגון שגדר גדר קטן.
- לרמב"ן (שם ד"ה ואי קשיא לך) קונה בהבטה של שומר, משום שהוא טורח ועל ידו הדבר נשמר.
המקנה
בקניין מהפקר, אך מאדם אחר א"א לקנות בהבטה (בבא מציעא קיח.).
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ בדומה לזה כתב בשו"ת רעק"א שהוצאה קלה מהכנסה, הארכנו בזה בערך הפקר בסעיף "חוזק".