הדרת נשים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (תיקון הקלדה) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הדרת נשים''' הוא מונח מודרני להגדרת מציאות של דחיית או הרחקת אשה ממקום מסויים על רקע גזענות מינית, להלן סקירה קצרה במבט היהדות עך כך. | '''הדרת נשים''' הוא מונח מודרני להגדרת מציאות של דחיית או הרחקת אשה ממקום מסויים על רקע גזענות מינית, להלן סקירה קצרה במבט היהדות עך כך. | ||
== | |||
[[חז"ל]] שקדו והקפידו על כבודה של האישה | |||
== כבוד האִשה == | |||
[[חז"ל]] שקדו והקפידו על כבודה של האישה, [[בושה|המתייבשת]] בדרך כלל יותר מה[[איש]], והדבר בא לידי ביטוי בכמה [[הלכה|הלכות]]: | |||
* אדם ש[[קריעה|קרע]] על [[מת|מתו]] "על כל המתים כולן - שולל {{מקור|- מחבר בדרך עראי|כן}} לאחר שבעה, ומאחה {{מקור|- מחברבדרך קבע|כן}} לאחר שלשים. על אביו ועל אמו - שולל לאחר שלשים, ואינו מאחה לעולם. והאשה שוללתו לאלתר, '''מפני כבודה'''<ref>וזאת בניגוד לדיני הקריעה השונים שיש לאשה הנובעים מחמת ההקפדה על [[צניעות|צניעותה]] {{מקור|רש"י מועד קטן כב ב$רש"י שם ד"ה האשה|כן}}</ref>." {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מועד קטן כב ב$מו"ק כב:}} {{מקור|בבלי:מועד קטן כו ב$כו:}} {{מקור|שו"ע יו"ד שמ טו$שו"ע יו"ד סי' שמ סע' טו{{מקור|)}} | |||
* במקום שמחלקים [[מעשר עני]] - יש להקדים את הנשים, שלא תתבזנה לעמוד בתור {{מקור|בבלי:יבמות ק א$יבמות ק.|כן}}. | |||
* יש להקדים את הנשים בתור ההמתנה בבי"ד לגברים, שלא תתבזנה {{מקור|בבלי יבמות ק א$יבמות שם|כן}}. | |||
* האשה קודמת לאיש לכסות, מפני שבושתה מרובה {{מקור|בבלי:הוריות יג א$הוריות יג.|כן}}. ואף למזון היא קודמת {{מקור|תוספות יום טוב הוריות ג ז$תוס' יו"ט שם מ"ז סוף ד"ה האיש קודם|כן}}. | |||
== יחסי הבעל והאשה == | |||
ניתן לראות כדוגמא לכך, ב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת יבמות]] דף סב עמוד ב נאמר שיש לאהוב את האישה כגופו '''ולכבדה יותר מגופו'''. אי לכך, הרחקת אישה מחמת מחשבה שהיא פחותת ערך, איננה הנהגה שתואמת את רוח היהדות<ref>מתוך[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=13583 הרצאה בנושא].</ref>. | |||
==חילוק בין "הדרת נשים" לבין "הפרדה"== | ==חילוק בין "הדרת נשים" לבין "הפרדה"== | ||
ואולם קיים חילוק בין המושג של "הדרת נשים", שהוא כאמור על רקע גזענות מינית, למושג של "הפרדה" בין גברים לנשים, שהוא על רקע הרחקה מעבירות. לפי ה[[הלכה]] קיים איסור על הגבר להביט ביופיין של הנשים להנאתו (מלבד אשתו בשעה שהיא מותרת לו), כמבואר ב[[שולחן ערוך]], חלק אבן העזר סימן כא, ולכן, במקרים ובמקומות מסויימים (כפי שיבואר) נהגו "להפריד" בין גברים לנשים, כדי למנוע מציאות שיכשלו באיסור זה. אמנם אין חיוב הלכתי שגברים יהיו מופרדים מנשים, ולפי ההלכה אסור רק שאיש [[יחוד |יתיחייד]] עם אישה (שאיננה אשתו או אמו וכיוצא בזה), ואין איסור בשהיית גבר בקרבת נשים, עם זאת, במקרים של שהייה ממושכת בתערובת גברים ונשים, כאשר אין סיבה או הכרח שיישבו בדווקא בתערובת, ישנה עדיפות ליצור מצב של "הפרדה" (מהנימוק האמור), ובפרט בעת שמחה שדעתו של אדם קלה יותר, והמקור לכך מה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]]<ref>פרק ה משנה ב</ref>, שמתואר שם שב[[בית המקדש]] עשו גדר ב"[[עזרת נשים]]" ובכך תיקנו "תיקון גדול", וביאר להרמב"ם בפירושו על המשנה: ''כלומר גדול התועלת, והוא שהיו מכינים מקום לנשים ומקום גדור לאנשים, ומקום הנשים למעלה על מקום האנשים גבוה ממנו כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים'' עכ"ל. ומטעם זה נהוג בכל קהלות ישראל ב[[בית הכנסת |בתי כנסיות]] להעמיד [[מחיצה]] בין הנשים לגברים, ולעיתים אף בונים רשות בפני עצמו המכונה [[עזרת נשים]]. מסיבה טכנית, ה"עזרת נשים" עומד בחלק האחורי של בית הכנסת, כדי שהנשים יוכלו לראות את המתרחש בתפילה, כיון שלפי חז"ל אין חשש שנשים יסתכלו על גברים להנאה (לפי חז"ל חשש כזה קיים בעיקר ביצר הגברי). | ואולם קיים חילוק בין המושג של "הדרת נשים", שהוא כאמור על רקע גזענות מינית, למושג של "הפרדה" בין גברים לנשים, שהוא על רקע הרחקה מעבירות. לפי ה[[הלכה]] קיים איסור על הגבר להביט ביופיין של הנשים להנאתו (מלבד אשתו בשעה שהיא מותרת לו), כמבואר ב[[שולחן ערוך]], חלק אבן העזר סימן כא, ולכן, במקרים ובמקומות מסויימים (כפי שיבואר) נהגו "להפריד" בין גברים לנשים, כדי למנוע מציאות שיכשלו באיסור זה. אמנם אין חיוב הלכתי שגברים יהיו מופרדים מנשים, ולפי ההלכה אסור רק שאיש [[יחוד |יתיחייד]] עם אישה (שאיננה אשתו או אמו וכיוצא בזה), ואין איסור בשהיית גבר בקרבת נשים, עם זאת, במקרים של שהייה ממושכת בתערובת גברים ונשים, כאשר אין סיבה או הכרח שיישבו בדווקא בתערובת, ישנה עדיפות ליצור מצב של "הפרדה" (מהנימוק האמור), ובפרט בעת שמחה שדעתו של אדם קלה יותר, והמקור לכך מה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]]<ref>פרק ה משנה ב</ref>, שמתואר שם שב[[בית המקדש]] עשו גדר ב"[[עזרת נשים]]" ובכך תיקנו "תיקון גדול", וביאר להרמב"ם בפירושו על המשנה: ''כלומר גדול התועלת, והוא שהיו מכינים מקום לנשים ומקום גדור לאנשים, ומקום הנשים למעלה על מקום האנשים גבוה ממנו כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים'' עכ"ל. ומטעם זה נהוג בכל קהלות ישראל ב[[בית הכנסת |בתי כנסיות]] להעמיד [[מחיצה]] בין הנשים לגברים, ולעיתים אף בונים רשות בפני עצמו המכונה [[עזרת נשים]]. מסיבה טכנית, ה"עזרת נשים" עומד בחלק האחורי של בית הכנסת, כדי שהנשים יוכלו לראות את המתרחש בתפילה, כיון שלפי חז"ל אין חשש שנשים יסתכלו על גברים להנאה (לפי חז"ל חשש כזה קיים בעיקר ביצר הגברי). | ||
ומסיבה זו, בכמה מגזרים הקפידו ליצור "הפרדה" גם בתחבורה ציבורית, ובפרט שבתחבורה זו מצוי שהמקום לא מכיל את הנוכחים בהרווחה, כך שבאים גם לידי איסור נגיעה<ref>ובהתאם לגישה זו יש לציין שבמחקר שנעשה על ידי "רשות לקידום מעמד האישה בישראל" במשרד ראש הממשלה, עולה כי 48% מהנשים טוענות כי קיימת תופעה של הטרדות מיניות ומעשים מגונים בתחבורה הציבורית (הכללית - לא דתית); 25% חוו הטרדה מינית על בשרן; 71% הביעו רצון כי הנושא יטופל.</ref>. | ומסיבה זו, בכמה מגזרים הקפידו ליצור "הפרדה" גם בתחבורה ציבורית, ובפרט שבתחבורה זו מצוי שהמקום לא מכיל את הנוכחים בהרווחה, כך שבאים גם לידי איסור נגיעה<ref>ובהתאם לגישה זו יש לציין שבמחקר שנעשה על ידי "רשות לקידום מעמד האישה בישראל" במשרד ראש הממשלה{{דרוש מקור}}, עולה כי 48% מהנשים טוענות כי קיימת תופעה של הטרדות מיניות ומעשים מגונים בתחבורה הציבורית (הכללית - לא דתית); 25% חוו הטרדה מינית על בשרן; 71% הביעו רצון כי הנושא יטופל.</ref>. | ||
על פי ההלכה אין לנקוט בצעדים אלימות (פיזית או מילולית או כל הדומה) כדי ליצור "הפרדה"<ref>[http://www.breslev.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=33483 מכתב של הגאון הרב עובדיה יוסף] שליט"א למקרה לא רצוי שאירע ברקע זה.</ref>. וכמו כן אין לגרום לתחושת בושה לנשים, ויש לפעול תמיד בדרך ארץ<ref>[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%A9-%D7%9C.html התייחסותו של הראשון לציון הרב שלמה עמאר] סביב לפולמוס על הדרת נשים.</ref>. ונאמר במשלי פרק ג' לגבי התורה ומצוותיה: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום". | על פי ההלכה אין לנקוט בצעדים אלימות (פיזית או מילולית או כל הדומה) כדי ליצור "הפרדה"<ref>[http://www.breslev.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=33483 מכתב של הגאון הרב עובדיה יוסף] שליט"א למקרה לא רצוי שאירע ברקע זה.</ref>. וכמו כן אין לגרום לתחושת בושה לנשים, ויש לפעול תמיד בדרך ארץ<ref>[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%A9-%D7%9C.html התייחסותו של הראשון לציון הרב שלמה עמאר] סביב לפולמוס על הדרת נשים.</ref>. ונאמר במשלי פרק ג' לגבי התורה ומצוותיה: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום". | ||
== ראה גם == | |||
* [[אשה]] | |||
* [[צניעות]] | |||
== לקריאה נוספת == | |||
* הרב שמריהו ליב הורוויץ זצ"ל, '''כבוד האִשה''', מתוך [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2583&st=&pgnum=263 ספר 'אוצר התורה', ניו יורק תרפ"ו, עמ' 268] ואילך. | |||
* הרב שמואל שטרן זצ"ל (נשיא אגודת הרבנים ארה"ב), '''חוקת עולם''', ירושלים תשס"ה, עמ' קי"ג ואילך. | |||
* [[הרב שלמה קורח]] שליט"א, רבה של בני ברק, '''זאת אמונתי''' עמ' קל"ב ואילך. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרצאת וידיאו "[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=13583 הדרת נשים - האמנם?]", באתר הידברות | *הרצאת וידיאו "[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=13583 הדרת נשים - האמנם?]", באתר הידברות | ||
*[http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=112524 מאמר בענין הפולמוס החברתי סביב ל"הדרת נשים"] | *[http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=112524 מאמר בענין הפולמוס החברתי סביב ל"הדרת נשים"] | ||
*הרב מרדכי נויגרשל, [http://www.mnoy.net/Article.aspx?articleID=61 מאמר בנושא הדרת נשים והיהדות] | *הרב מרדכי נויגרשל, [http://www.mnoy.net/Article.aspx?articleID=61 מאמר בנושא הדרת נשים והיהדות] | ||
*הרב דניאל זר, [http://rabenu.com/?nav=player&File_Name=141&code=mms://rabanim.info/shidurim/ | *הרב דניאל זר, [http://rabenu.com/?nav=player&File_Name=141&code=mms://rabanim.info/shidurim/הרב_דניאל_זר/לצפייה/תשעב/281211.wmv&navme=1 הדרת נשים מול יהדות חלק א] | ||
*הרב דניאל זר, [http://rabenu.com/?nav=player&File_Name=142&code=mms://rabanim.info/shidurim/ | *הרב דניאל זר, [http://rabenu.com/?nav=player&File_Name=142&code=mms://rabanim.info/shidurim/הרב_דניאל_זר/לצפייה/תשעב/040112.wmv&navme=1 הדרת נשים מול יהדות חלק ב] | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:מבט על המציאות]] | [[קטגוריה:מבט על המציאות]] | ||
[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]] | [[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]] | ||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | [[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | ||
[[קטגוריה:בין אדם לחברו]] | [[קטגוריה:בין אדם לחברו]] | ||
גרסה מ־22:56, 19 בינואר 2012
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: סגנון לא אנציקלופדי ומוטה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הדרת נשים הוא מונח מודרני להגדרת מציאות של דחיית או הרחקת אשה ממקום מסויים על רקע גזענות מינית, להלן סקירה קצרה במבט היהדות עך כך.
כבוד האִשה
חז"ל שקדו והקפידו על כבודה של האישה, המתייבשת בדרך כלל יותר מהאיש, והדבר בא לידי ביטוי בכמה הלכות:
- אדם שקרע על מתו "על כל המתים כולן - שולל (- מחבר בדרך עראי) לאחר שבעה, ומאחה (- מחברבדרך קבע) לאחר שלשים. על אביו ועל אמו - שולל לאחר שלשים, ואינו מאחה לעולם. והאשה שוללתו לאלתר, מפני כבודה[1]." (מו"ק כב: כו: {{מקור|שו"ע יו"ד שמ טו$שו"ע יו"ד סי' שמ סע' טו)
- במקום שמחלקים מעשר עני - יש להקדים את הנשים, שלא תתבזנה לעמוד בתור (יבמות ק.).
- יש להקדים את הנשים בתור ההמתנה בבי"ד לגברים, שלא תתבזנה (יבמות שם).
- האשה קודמת לאיש לכסות, מפני שבושתה מרובה (הוריות יג.). ואף למזון היא קודמת (תוס' יו"ט שם מ"ז סוף ד"ה האיש קודם).
יחסי הבעל והאשה
ניתן לראות כדוגמא לכך, בתלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב נאמר שיש לאהוב את האישה כגופו ולכבדה יותר מגופו. אי לכך, הרחקת אישה מחמת מחשבה שהיא פחותת ערך, איננה הנהגה שתואמת את רוח היהדות[2].
חילוק בין "הדרת נשים" לבין "הפרדה"
ואולם קיים חילוק בין המושג של "הדרת נשים", שהוא כאמור על רקע גזענות מינית, למושג של "הפרדה" בין גברים לנשים, שהוא על רקע הרחקה מעבירות. לפי ההלכה קיים איסור על הגבר להביט ביופיין של הנשים להנאתו (מלבד אשתו בשעה שהיא מותרת לו), כמבואר בשולחן ערוך, חלק אבן העזר סימן כא, ולכן, במקרים ובמקומות מסויימים (כפי שיבואר) נהגו "להפריד" בין גברים לנשים, כדי למנוע מציאות שיכשלו באיסור זה. אמנם אין חיוב הלכתי שגברים יהיו מופרדים מנשים, ולפי ההלכה אסור רק שאיש יתיחייד עם אישה (שאיננה אשתו או אמו וכיוצא בזה), ואין איסור בשהיית גבר בקרבת נשים, עם זאת, במקרים של שהייה ממושכת בתערובת גברים ונשים, כאשר אין סיבה או הכרח שיישבו בדווקא בתערובת, ישנה עדיפות ליצור מצב של "הפרדה" (מהנימוק האמור), ובפרט בעת שמחה שדעתו של אדם קלה יותר, והמקור לכך מהמשנה במסכת סוכה[3], שמתואר שם שבבית המקדש עשו גדר ב"עזרת נשים" ובכך תיקנו "תיקון גדול", וביאר להרמב"ם בפירושו על המשנה: כלומר גדול התועלת, והוא שהיו מכינים מקום לנשים ומקום גדור לאנשים, ומקום הנשים למעלה על מקום האנשים גבוה ממנו כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים עכ"ל. ומטעם זה נהוג בכל קהלות ישראל בבתי כנסיות להעמיד מחיצה בין הנשים לגברים, ולעיתים אף בונים רשות בפני עצמו המכונה עזרת נשים. מסיבה טכנית, ה"עזרת נשים" עומד בחלק האחורי של בית הכנסת, כדי שהנשים יוכלו לראות את המתרחש בתפילה, כיון שלפי חז"ל אין חשש שנשים יסתכלו על גברים להנאה (לפי חז"ל חשש כזה קיים בעיקר ביצר הגברי).
ומסיבה זו, בכמה מגזרים הקפידו ליצור "הפרדה" גם בתחבורה ציבורית, ובפרט שבתחבורה זו מצוי שהמקום לא מכיל את הנוכחים בהרווחה, כך שבאים גם לידי איסור נגיעה[4].
על פי ההלכה אין לנקוט בצעדים אלימות (פיזית או מילולית או כל הדומה) כדי ליצור "הפרדה"[5]. וכמו כן אין לגרום לתחושת בושה לנשים, ויש לפעול תמיד בדרך ארץ[6]. ונאמר במשלי פרק ג' לגבי התורה ומצוותיה: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום".
ראה גם
לקריאה נוספת
- הרב שמריהו ליב הורוויץ זצ"ל, כבוד האִשה, מתוך ספר 'אוצר התורה', ניו יורק תרפ"ו, עמ' 268 ואילך.
- הרב שמואל שטרן זצ"ל (נשיא אגודת הרבנים ארה"ב), חוקת עולם, ירושלים תשס"ה, עמ' קי"ג ואילך.
- הרב שלמה קורח שליט"א, רבה של בני ברק, זאת אמונתי עמ' קל"ב ואילך.
קישורים חיצוניים
- הרצאת וידיאו "הדרת נשים - האמנם?", באתר הידברות
- מאמר בענין הפולמוס החברתי סביב ל"הדרת נשים"
- הרב מרדכי נויגרשל, מאמר בנושא הדרת נשים והיהדות
- הרב דניאל זר, הדרת נשים מול יהדות חלק א
- הרב דניאל זר, הדרת נשים מול יהדות חלק ב
הערות שוליים
- ↑ וזאת בניגוד לדיני הקריעה השונים שיש לאשה הנובעים מחמת ההקפדה על צניעותה (רש"י שם)
- ↑ מתוךהרצאה בנושא.
- ↑ פרק ה משנה ב
- ↑ ובהתאם לגישה זו יש לציין שבמחקר שנעשה על ידי "רשות לקידום מעמד האישה בישראל" במשרד ראש הממשלה(דרוש מקור), עולה כי 48% מהנשים טוענות כי קיימת תופעה של הטרדות מיניות ומעשים מגונים בתחבורה הציבורית (הכללית - לא דתית); 25% חוו הטרדה מינית על בשרן; 71% הביעו רצון כי הנושא יטופל.
- ↑ מכתב של הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א למקרה לא רצוי שאירע ברקע זה.
- ↑ התייחסותו של הראשון לציון הרב שלמה עמאר סביב לפולמוס על הדרת נשים.