החקלאות היהודית ביהודה ובשומרון: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: left|thumb|250px|מכון לחליבת עיזים ב[[סוסיא]] רובה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושו...) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Goats Automatic milking Susya.jpg|left|thumb|250px|מכון לחליבת עיזים ב[[סוסיא]]]] | [[תמונה:Goats Automatic milking Susya.jpg|left|thumb|250px|מכון לחליבת עיזים ב[[סוסיא]]]] | ||
[[תמונה:Meira nursy1.jpg|left|thumb|250px|משתלת מאחרה ב[[קדומים]]]] | |||
רובה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון | '''החקלאות היהודית ביהודה ובשומרון''' נחשבת לייחודים מסוגה. מימדיה מצומצמים לאור הרקע לפיו הוקם הישוב היהודי ביהודה ובשומרון. רובה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון מורכבת מ[[ישוב קהילתי|ישובים קהילתיים]]. בישובים אלה התושבים יוצאים לעבודה מחוץ לישוב ומקום מגוריהם משמש ללינה ולחיי הקהילה, הם לא עובדים בישוב בו הם גרים ולא בסביבתו. יחד עם זאת, באחדים מהישובים קיימות גם יוזמות חקלאיות. | ||
אחרי [[מלחמת ששת הימים]] חודשה הפעילות החקלאית ב[[קיבוץ]] [[כפר עציון]] - קיבוץ אשר התבסס על חקלאות עד לכיבושו על ידי [[הלגיון הערבי]] ב[[מלחמת השחרור]]. בהמשך ישובים נוספים ב[[גוש עציון]] החלו לעסוק בחקלאות ואחרונים נוספו הישובים ב[[הרי חברון]]. שר החקלאות [[רפאל איתן]], בימי כהונתו בשנים 1990 - 1991, אישר "מכסות חלב" לישובים היהודיים וכך התפתח ענף גידול [[בקר לחלב]]. אשר לשטחי עיבוד לחקלאות, מפאת החשש לפגיעה באדמות העשויות להחשב לאדמות פרטיות של [[פלסטינים]] הוקצבו לישובים היהודים שטחי קרקע ב[[נגב]], בבקעת [[ערד]] ועוד. | |||
במרוצת השנים החלו גם בנטיעת כרמי ה[[ענבים]] ומטעי ה[[זית]]. בהמשך הוקמו [[בית בד|בתי בד]] ו[[יקב|יקבים]]. ב[[הרי יהודה]] ובדרום [[הרי חברון]] יש גם מטעי נשירים כמו עצי [[גודגדן|גודגדנים]] . יש גם [[משתלה|משתלות]] פרחי ועצי נוי באחדים מהישובים. | |||
בשנת 2008 נאמדים שטחי העיבוד החקלאי של היהודים ביהודה ושומרון באלף דונם. מספרם של המשקים החקלאיים נאמד ב-40 ומספר המעוסקים על ידם עולה על 100. התפוקה השנתית נאמדת במיליון וחצי ש"ח - בחלקה הופקה מ[[חקלאות אורגנית]]. התפוקה החקלאית נאמדת: 60% מה[[צומח]] - בעיקר גפן וזית] ו-40% מ[[בעלי חיים]] חלב ו[[ | בהמשך לגידול פרות לחלב, החלה יוזמה לגידול [[עז הבית|עזים]] לחלב ובגידול [[כבש|כבשים]]. היום יש דירים גדולים בישובים רבים ביהודה ושומרון. [[מחלבה|מחלבות]] קיימות ב[[סוסיא]] וב[[מאחזים#גבעות עולם|גבעות עולם]]. המחלבה האחרונה נהנית ממוניטין עקב העובדה שהעיזים גדלים בה על בסיס מזון אורגני ללא ריסוסים ומוצרי מחלבה שלה: [[גבינה|גבינות]] ו[[יוגורט]]ים מיוצרים מתנובת חלב העדר המקומי בלבד. | ||
בשנת 2008 נאמדים שטחי העיבוד החקלאי של היהודים ביהודה ושומרון באלף דונם. מספרם של המשקים החקלאיים נאמד ב-40 ומספר המעוסקים על ידם עולה על 100, רובם [[יהודים]]. התפוקה השנתית נאמדת במיליון וחצי ש"ח - בחלקה הופקה מ[[חקלאות אורגנית]]. התפוקה החקלאית נאמדת: 60% מה[[צומח]] - בעיקר גפן וזית] ו-40% מ[[בעלי חיים]] חלב ו[[מוצרי חלב]].<ref> מקור: דר' חיים צבן, '''לקראת תוכנית אב לחקלאות בשומרון''', הכנס ה-19 מחקרי יהודה ושומרון כ' סיוון תשס"ט, מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן - המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון</ref> | |||
ב[[בקעת הירדן#ההתיישבות העברית בבקעה|ההתיישבות העברית בבקעה]] כוללת תעשיית חקלאות מתקדמת וחלק מתושביה מתפרנס מחקלאות בדומה לישובים חקלאים במדינה ישראל. | |||
[[קטגוריה:יהודה ושומרון]] | |||
גרסה מ־15:28, 11 ביוני 2009
|
|
החקלאות היהודית ביהודה ובשומרון נחשבת לייחודים מסוגה. מימדיה מצומצמים לאור הרקע לפיו הוקם הישוב היהודי ביהודה ובשומרון. רובה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון מורכבת מישובים קהילתיים. בישובים אלה התושבים יוצאים לעבודה מחוץ לישוב ומקום מגוריהם משמש ללינה ולחיי הקהילה, הם לא עובדים בישוב בו הם גרים ולא בסביבתו. יחד עם זאת, באחדים מהישובים קיימות גם יוזמות חקלאיות.
אחרי מלחמת ששת הימים חודשה הפעילות החקלאית בקיבוץ כפר עציון - קיבוץ אשר התבסס על חקלאות עד לכיבושו על ידי הלגיון הערבי במלחמת השחרור. בהמשך ישובים נוספים בגוש עציון החלו לעסוק בחקלאות ואחרונים נוספו הישובים בהרי חברון. שר החקלאות רפאל איתן, בימי כהונתו בשנים 1990 - 1991, אישר "מכסות חלב" לישובים היהודיים וכך התפתח ענף גידול בקר לחלב. אשר לשטחי עיבוד לחקלאות, מפאת החשש לפגיעה באדמות העשויות להחשב לאדמות פרטיות של פלסטינים הוקצבו לישובים היהודים שטחי קרקע בנגב, בבקעת ערד ועוד.
במרוצת השנים החלו גם בנטיעת כרמי הענבים ומטעי הזית. בהמשך הוקמו בתי בד ויקבים. בהרי יהודה ובדרום הרי חברון יש גם מטעי נשירים כמו עצי גודגדנים . יש גם משתלות פרחי ועצי נוי באחדים מהישובים.
בהמשך לגידול פרות לחלב, החלה יוזמה לגידול עזים לחלב ובגידול כבשים. היום יש דירים גדולים בישובים רבים ביהודה ושומרון. מחלבות קיימות בסוסיא ובגבעות עולם. המחלבה האחרונה נהנית ממוניטין עקב העובדה שהעיזים גדלים בה על בסיס מזון אורגני ללא ריסוסים ומוצרי מחלבה שלה: גבינות ויוגורטים מיוצרים מתנובת חלב העדר המקומי בלבד.
בשנת 2008 נאמדים שטחי העיבוד החקלאי של היהודים ביהודה ושומרון באלף דונם. מספרם של המשקים החקלאיים נאמד ב-40 ומספר המעוסקים על ידם עולה על 100, רובם יהודים. התפוקה השנתית נאמדת במיליון וחצי ש"ח - בחלקה הופקה מחקלאות אורגנית. התפוקה החקלאית נאמדת: 60% מהצומח - בעיקר גפן וזית] ו-40% מבעלי חיים חלב ומוצרי חלב.[1]
בההתיישבות העברית בבקעה כוללת תעשיית חקלאות מתקדמת וחלק מתושביה מתפרנס מחקלאות בדומה לישובים חקלאים במדינה ישראל.
- ↑ מקור: דר' חיים צבן, לקראת תוכנית אב לחקלאות בשומרון, הכנס ה-19 מחקרי יהודה ושומרון כ' סיוון תשס"ט, מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן - המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון