היישוב היהודי בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
==היישוב היהודי היום== | ==היישוב היהודי היום== | ||
[[תמונה:The Jewish a Hevron.jpg|left|thumb|250px|המקור: | [[תמונה:The Jewish a Hevron.jpg|left|thumb|250px|המקור: מחלקת המחקר של היישוב היהודי בחברון]] | ||
היישוב היהודי בחברון חודש אחרי מלחמת ששת הימים. קודם החלה ההתיישבות ב[[בית הדסה]]. אחר-כך נבנה מחדש [[בית הכנסת על שם אברהם אבינו|בית הכנסת אברהם אבינו]] והשכונה סביבו. ההתיישבות היהודית עלתה ל[[אדמות ישי]] ועתה היא מפוזרת ב"גרעין העתיק" של העיר כפי שניתן לראות במפה. | היישוב היהודי בחברון חודש אחרי מלחמת ששת הימים. קודם החלה ההתיישבות ב[[בית הדסה]]. אחר-כך נבנה מחדש [[בית הכנסת על שם אברהם אבינו|בית הכנסת אברהם אבינו]] והשכונה סביבו. ההתיישבות היהודית עלתה ל[[אדמות ישי]] ועתה היא מפוזרת ב"גרעין העתיק" של העיר כפי שניתן לראות במפה. | ||
לפי הדין וחשבון שהוגש על-ידי מחלקת המחקר של היישוב היהודי בחברון ל[[כנסת]] לקראת דיון ב:"אי שיויון והפליה" בשנת 2007 נאמר: "הישוב היהודי בחברון מונה כיום כ-1,000 נפש, והוא יושב בעיקר בתוך בתים והנחלות השייכים לקהילה היהודית העתיקה שחיה בעיר עד לפרעות תרפ"ט". סך הכל המבקרים בחברון עומד היום על רבע מיליון איש בשנה. | |||
ממשלת ישראל, מאז 1980 מכירה בלגיטימיות של הישוה היהודי בחברון והחליטה כי "אין מניעה שיהודים יהיו בחברון, כבכל מקום בארץ ישראל" <ref>החלטת ממשלה 438</ref>. בשנת 1998 אף הוחלט כי:"מדיניותה של ממשלת ישראל היא לחזק ולפתח את הישוב היהודי בחברון" <ref>החלטת ממשלת ישראל 4245</ref> | |||
החלטה זו עוגנה במסמך בינלאומי הוא "הסכם חברון" הקובע כי האוכלוסיה היהודית והאוכלוסיה הערבית יחיו זו ליד זו: סעיף 2א' - דן בבטחון היהודים, סעיף 10ב' - בישראלים וברכושם, סעיף 12 ב' - בביצוע עבודות תשתית למען הישראליים הגרים בעיר וסעיף 16 - באספקת שירותים עירוניים לישראליים תושבי העיר. | |||
על פי הסכם חברון, התנועה בעיר כולה צריכה להיות םתוחה וחופשית לכל אדם. בפועל רק 3% מותר בתנועה ליהודים (ראו מפה). על היהודים נאסרה התנועה, אפילו באזורים שבשליטת צה"ל (H2), הכולל מקומות מקודשים שהובטח אליהן חופש גישה, כמו [[אלוני ממרא]] ןמערת עתניאל בן קנז. אפילו בשטח הישראלי יש הגבלות על הביקור במקומות מקודשים כמו " "קבר אבנר בן נר וישיבת המקובלים. | |||
מרכזו של הדו"ח דן באכיפת החוק. מחקר שנערך בשנת 2003 מעלה כי 100 תיקי חקירה נפתחו נגד יהודים לעומת 50 נגד הערבים. הסתבר כי קיימים "נהלי אכיפה יתר" בהנחיית פרקליטות המדינה כלפי האוכלוסייה היהודית. | |||
==מערת המכפלה== | ==מערת המכפלה== | ||