היישוב היהודי בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
==השודד השחור מחברון== | ==השודד השחור מחברון== | ||
הנוסע [[משה ריישר]] תיאר גם את מצב יהודי חברון. וכך הוא מסכם את מצבם בשנת 1850:"והיהודים אשר בחברון סבלו עול גלות מהערביים והישעאלים, אשר לא האמינו בחיים ופחדו מכל עלה נדף {{מקור|[[[זכרונות ארץ ישראל]] עמוד 181}}. | הנוסע [[משה ריישר]] תיאר גם את מצב יהודי חברון. וכך הוא מסכם את מצבם בשנת 1850:"והיהודים אשר בחברון סבלו עול גלות מהערביים והישעאלים, אשר לא האמינו בחיים ופחדו מכל עלה נדף {{מקור|([[[זכרונות ארץ ישראל]] עמוד 181)}}. | ||
הגורם לכך היה "ערבי אחד פניו כשולי קדירה וקראו אותו 'השחור'". היה זה אחד ממושלי האזור במאה ה-19, עבד אל -רחמאן, בן כפר "דורא" , היה לשליט האזור בשנת 1848. בבקשות העזרה ששלחו ליהדות התפוצות ופורסמו בין השאר בעיתון היהודי "ג'ואיש כרוניקל" ומכתבים נוספים הוא כונה בשם הסתרים: "הרב השחור". למרות התשלום מראש ששילמו לו - "ארבעים ארנקים " - רכושם נבזז. חלקם עברו לעיר העתיקה בירושלים לרחוב הגיא (אל-ואד) שנקרא בפי היהודים מאז "רחוב חברון". [[ספר חברון]]<ref> מקור: [http://www.hebron.org.il/hebrew/data/images/File/9-49.pdf תאריכים בתולדות היישוב היהודי בחברון]</ref> | הגורם לכך היה "ערבי אחד פניו כשולי קדירה וקראו אותו 'השחור'". היה זה אחד ממושלי האזור במאה ה-19, עבד אל -רחמאן, בן כפר "דורא" , היה לשליט האזור בשנת 1848. בבקשות העזרה ששלחו ליהדות התפוצות ופורסמו בין השאר בעיתון היהודי "ג'ואיש כרוניקל" ומכתבים נוספים הוא כונה בשם הסתרים: "הרב השחור". למרות התשלום מראש ששילמו לו - "ארבעים ארנקים " - רכושם נבזז. חלקם עברו לעיר העתיקה בירושלים לרחוב הגיא (אל-ואד) שנקרא בפי היהודים מאז "רחוב חברון". [[ספר חברון]]<ref> מקור: [http://www.hebron.org.il/hebrew/data/images/File/9-49.pdf תאריכים בתולדות היישוב היהודי בחברון]</ref> | ||
| שורה 127: | שורה 127: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מערת המכפלה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מערת המכפלה]]}} | ||
'''מערת המכפלה''' היא האתר המרכזי של היישוב היהודי בחברון. הוא נחשב לאחד משלושת המקומות הקדושים, אשר קיימת הוכחה על רכישתם בידי היהודים, כפי שכתוב ב[[בראשית רבה]]:"א"ר יודן בר' סימון, זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לאמר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף דכתיב "ויקן את חלקת השדה" ויעקב את קנה שכם' {{מקור| ע"ט, ז'}}.<ref> אחד החוקרים, ששמו אינו זכור לי, ואשמח שמישהו חוסיף את שמו, ציין כי דווקא לשלושת הערים האלה המוסלמים שינו את שמם המקורי</ref> | '''מערת המכפלה''' היא האתר המרכזי של היישוב היהודי בחברון. הוא נחשב לאחד משלושת המקומות הקדושים, אשר קיימת הוכחה על רכישתם בידי היהודים, כפי שכתוב ב[[בראשית רבה]]:"א"ר יודן בר' סימון, זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לאמר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף דכתיב "ויקן את חלקת השדה" ויעקב את קנה שכם' {{מקור|( ע"ט, ז')}}.<ref> אחד החוקרים, ששמו אינו זכור לי, ואשמח שמישהו חוסיף את שמו, ציין כי דווקא לשלושת הערים האלה המוסלמים שינו את שמם המקורי</ref> | ||
'''מערת הַמַּכְפֵּלָה''' הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: [[אברהם אבינו]], [[שרה אימנו]], [[יצחק אבינו]], [[רבקה אימנו]], [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. רק [[רחל אימנו]] נקברה בדרך אפרתה, בפרברי [[בית לחם]], על מצבתה הוקם מבנה [[קבר רחל]]. יעקב אבינו, אשר מת ב[[מצרים]] בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.{{מקור|[[ספר בראשית]],נ', י"ג}}. | '''מערת הַמַּכְפֵּלָה''' הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: [[אברהם אבינו]], [[שרה אימנו]], [[יצחק אבינו]], [[רבקה אימנו]], [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. רק [[רחל אימנו]] נקברה בדרך אפרתה, בפרברי [[בית לחם]], על מצבתה הוקם מבנה [[קבר רחל]]. יעקב אבינו, אשר מת ב[[מצרים]] בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.{{מקור|([[ספר בראשית]],נ', י"ג)}}. | ||
על קיומו של המבנה מעל הקבר קיימות עדויות בכתובים מימי [[הבית השני]]. יוסף בן-מתתיהו כתב :"כי הבנין מעל קברי האבות בנוי כולו מאבני שיש יפים במאות". סגנון הבנייה תואם את זה של [[הכותל המערבי]] וכן של ב[[אלוני ממרא]] - צפונית בחברון - מניחים שמבנים אלו הוקמו על ידי הורדוס. | על קיומו של המבנה מעל הקבר קיימות עדויות בכתובים מימי [[הבית השני]]. יוסף בן-מתתיהו כתב :"כי הבנין מעל קברי האבות בנוי כולו מאבני שיש יפים במאות". סגנון הבנייה תואם את זה של [[הכותל המערבי]] וכן של ב[[אלוני ממרא]] - צפונית בחברון - מניחים שמבנים אלו הוקמו על ידי הורדוס. | ||