הלל: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פירוש נוסף|נוכחי=תוספת לתפילת שחרית בחגים ובמועדים}}

'''הלל''' הוא קטע תפילה ובו שבח והודאה לקב"ה המורכב ממזמורי [[תהלים]] ({{מקור|תהלים קיג$קיג}}-{{מקור|תהלים קיח$קיח}}) הנאמר לאחר [[תפלת שחרית]] בימי חגים ומועדים. ישנם ימים בהם קוראים "הלל שלם" הכולל את כל המזמורים, וישנם ימים בהם קוראים את ההלל "בדילוג" (או "חצי הלל") בהם מדלגים על שני קטעים.  

===יום העצמאות ויום ירושלים===

לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], נחלקו הרבנים האם צריך והאם אפשר לתקן אמירת הלל ב[[יום העצמאות]]. רבנים רבים הורו שאין לומר הלל ביום זה, חלקם מפני שאינם רואים בהקמת מדינת ישראל נס (רבני הציבור החרדי) וחלקם מפני שסוברים כי אין ביכולותינו היום לקבוע יו"ט לאמירת הלל ([[הרב משה דב וולנר]]; [[הרב יוסף קאפח]] ועוד). רבנים אחרים הורו שיש לומר הלל, אך לאחר התפילה ובלי ברכה ([[הרב עובדיה הדאיה]]; [[הרב עבדיה יוסף]]). רבנים אחרים הנהיגו לומר הלל בתפילה עם ברכה ([[הרבנות הראשית לישראל]]; [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]; [[הרב שלמה גורן]]; [[הרב משה צבי נריה]]; [[הרב נתן צבי פרידמן]] ועוד). גם בקרב רבנים אלו חלוקות הדעות האם לומר את ההלל רק ביום העצמאות או גם בלילה, והאם יש לברך על קריאתו בלילה<ref>בתקופה בה הרב שלמה גורן היה הרב הראשי לישראל, תיקנה הרה"ר לקורא את ההלל בברכה בלילה, וכן נהגו בבתי כנסת רבים וכן ב[[ישיבת מרכז הרב]]. כאשר הוא יצא מתפקידו, בוטלה קביעה זו, ומאז גם במרכז הרב לא קוראים את ההלל בלילה בברכה כדעתו של ראש הישיבה [[הרב אברהם שפירא]].</ref>.