הלל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=תוספת לתפילת שחרית בחגים ובמועדים}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=תוספת לתפילת שחרית בחגים ובמועדים}} | ||
'''הלל''' הוא קטע תפילה ובו שבח והודאה לקב"ה המורכב ממזמורי [[תהלים]] ({{מקור|תהלים קיג$קיג}}-{{מקור|תהלים קיח$קיח}}) הנאמר לאחר [[תפלת שחרית]] בימי חגים ומועדים. ישנם ימים בהם קוראים "הלל שלם" הכולל את כל המזמורים, וישנם ימים בהם קוראים את ההלל "בדילוג" (או "חצי הלל") בהם מדלגים על שני קטעים. | '''הלל''' הוא קטע תפילה ובו שבח והודאה לקב"ה המורכב ממזמורי [[תהלים]] ({{מקור|תהלים קיג$קיג}}-{{מקור|תהלים קיח$קיח}}) הנאמר לאחר [[תפלת שחרית]] בימי חגים ומועדים. ישנם ימים בהם קוראים "הלל שלם" הכולל את כל המזמורים, וישנם ימים בהם קוראים את ההלל "בדילוג" (או "חצי הלל") בהם מדלגים על שני קטעים. | ||
== | ==מקור== | ||
הגמרא {{#makor-new:ערכין י א|בבלי-ערכין|י|א}} מביאה את הימים בהם ישנה חובה לקרוא הלל: {{ציטוטון|אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב (הראשון) של עצרת ובגולה עשרים ואחד תשעה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת}}. יחד עם ימים אלו שחובה לומר הלל, נהגו לומר הלל גם ב[[ראש חודש|ראשי חודשים]]. | |||
סימן לימים בהם גומרים את ההלל בחו"ל הוא "בבט"ח"- ב' ימים ראשונים של פסח, ב' ימים של שבועות, ט' ימים של חג הסוכות ושמיני עצרת וח' ימים של חנוכה. | |||
==מדאורייתא או מדרבנן== | |||
ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות מגילה וחנוכה ג ה|רמב"ם-מגילה|ג|ה}} כתב קריאת ההלל איננה חיוב מדאורייתא אלא רק מדברי סופרים ואף הקשה בספר המצוות {{#makor-new:שורשים א|מצוות-ספר-המצוות-שורשים|א|null}} על ה[[בה"ג]] שמנה את ההלל כאחת מתרי"ג מצוות. לדבריו פרקי ההלל הינם שבח אותו שיבח [[דוד]] את הקב"ה ולא שייך לומר שהתחייבו עליהם ישראל כבר מקבלת התורה. מנגד, ה[[ראב"ד]] כתב כי מצוות ההלל היא מדאורייתא ואף הוכיח כשיטתו מכך שהגמרא {{#makor-new:ערכין י ב|בבלי-ערכין|י|ב}} לומדת מהפסוק "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" כי החיוב לומר הלל הוא בימים האסורים במלאכה וממילא משמע שמדובר בחיוב מדאורייתא. את קושייתו של הרמב"ם כיצד ייתכן ופרקי ה[[תהילים]] שאמר דוד מוגדרים כחיוב מדאורייתא, מתרץ ה[[רמב"ן]] בהשגותיו על ספר המצוות כי החיוב מדאורייתא הוא לשבח את הקב"ה בחגים, ורק לאחר מכן תיקנו חכמים כי יש לאומרו בנוסח שכתב דוד בתהילים. | |||
==הלל בדילוג== | |||
כאמור, מצד הדין יש חיוב לומר הלל רק בימי מועד האסורים במלאכה, אך נהגו ישראל לומר הלל גם בראשי חודש שעל אף שנקראו מועד מותרים במלאכה. על מנת שיהיה ברור שאמירת ההלל בראש חודש היא רק מצד המנהג ולא כחובה, נהגו לדלג על שני חלקים מתוך ההלל ולקרוא בראש חודש "הלל בדילוג", כך שמדלגים על שני פרקים מתוך ההלל. בנוסף, גם חול המועד פסח ושביעי של פסח (ובחו"ל גם בשמיני של פסח) נהגו לומר הלל בדילוג. הטעם לדילוג הוא מפני שימים אלו נחוגים גם לזכר נס קריעת ים סוף שהשמחה עליו איננה שלמה כיוון שהמצרים טבעו בים, והקב"ה אמר על כך: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" {{#makor-new:סנהדרין לט א|בבלי-סנהדריו|לט|א}}. | |||
===ברכה על הלל בדילוג=== | |||
הגמרא {{#makor-new:סוכה מד ב|בבלי-סוכה|מד|ב}} קובעת כי אין לברך על [[חיבוט ערבה]] משום שמדובר במנהג נביאים. על פי גמרא זו, הרמב"ם {{#makor-new:הלכות מגילה וחנוכה ג ה|רמב"ם-מגילה|ג|ה}} פסק כי אין לברך על הימים בהם אומרים חצי הלל. גם ה[[מרדכי]] {{#makor-new:פסחים תרט|ראשונים-מרדכי-פסחים|תרט|null}} סבר כשיטת הרמב"ם ואף הקשה כיצד ניתן לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" כאשר מדובר במנהג. אמנם, ה[[תוספות]] חלקו על דברי הרמב"ם והסבירו כי בעוד מצוות חיבוט ערבה היא מנהג של "טלטול בעלמא" שאין לברך עליו, מנהגים כמו קריאת ההלל בהם אומרים פסוקים ניתן לברך וכן פסקו ראשונים נוספים. | |||
להלכה, ה[[שו"ע]] פסק שלא לברך על ההלל בראשי חודשים וכן בכל הלל בדילוג וכך גם נוהגים קהילות ספרד ותימן, בעוד ה[[רמ"א]] כתב שניתן לברך גם על הלל בדילוג וכן נוהגים קהילות אשכנז. | |||
==הלל בדילוג== | ==הלל בדילוג== | ||
מצד הדין יש חיוב לומר [[הלל]] רק בימי מועד האסורים במלאכה, אך נהגו ישראל לומר הלל גם בראשי חודש שעל אף שנקראו מועד מותרים במלאכה. על מנת שיהיה ברור שאמירת ההלל בראש חודש היא רק מצד המנהג ולא כחובה, נהגו לדלג על שני חלקים מתוך ההלל ולקרוא בראש חודש "הלל בדילוג". בנוסף, גם [[חול המועד פסח]] ו[[שביעי של פסח]] (ובחו"ל גם בשמיני של פסח) נהגו לומר הלל בדילוג. הטעם לדילוג הוא מפני שימים אלו נחוגים גם לזכר נס [[קריעת ים סוף]] שהשמחה עליו איננה שלמה כיוון שהמצרים טבעו בים, והקב"ה אמר על כך: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" (ע"פ {{מקור|בבלי סנהדרין לט}}). | מצד הדין יש חיוב לומר [[הלל]] רק בימי מועד האסורים במלאכה, אך נהגו ישראל לומר הלל גם בראשי חודש שעל אף שנקראו מועד מותרים במלאכה. על מנת שיהיה ברור שאמירת ההלל בראש חודש היא רק מצד המנהג ולא כחובה, נהגו לדלג על שני חלקים מתוך ההלל ולקרוא בראש חודש "הלל בדילוג". בנוסף, גם [[חול המועד פסח]] ו[[שביעי של פסח]] (ובחו"ל גם בשמיני של פסח) נהגו לומר הלל בדילוג. הטעם לדילוג הוא מפני שימים אלו נחוגים גם לזכר נס [[קריעת ים סוף]] שהשמחה עליו איננה שלמה כיוון שהמצרים טבעו בים, והקב"ה אמר על כך: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" (ע"פ {{מקור|בבלי סנהדרין לט}}). | ||