הלל (פירושונים)

From ויקישיבה
Revision as of 22:33, 1 February 2009 by א"י (talk | contribs) (דף חדש: פרקי תהילים שאומרים בימי שמחה. == ברכת ההלל == למנהג האשכנזים מברכים לפני ההלל "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במ...)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

פרקי תהילים שאומרים בימי שמחה.

ברכת ההלל

למנהג האשכנזים מברכים לפני ההלל "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לקרוא את ההלל", ולאחריו "יְהַלְלוּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל מַעֲשֶׂיךָ. וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת. וּלְשִׁמְךָ נָּאֶה לְזַמֵּר. כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת".

למנהג ע"מ מברכים לפני ההלל "לגמור את ההלל", ולאחריו מברכים רק בימים בהם גומרים את ההלל.

תוכן ההלל

תהילים פרק קי"ג, קי"ד, קט"ו (בימים שאין גומרים בהם את ההלל מדלגים על הפסוקים א' - י"א), קטז (בימים שאין גומרים בהם את ההלל מדלגים על הפסוקים א' - י"א), קי"ז, קי"ח.

כפילת ההלל

בפרק קי"ח כל בפסוקים הראשונים נאמרו בכפילויות לשון:

ה' לִי לֹא אִירָא. מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם ה' לִי בְּעֹזְרָי. וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂנְאָי

טוֹב לַחֲסוֹת בַּה'. מִבְּטֹחַ בָּאָדָם: || טוֹב לַחֲסוֹת בַּה'. מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים

כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי. בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם. סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי. בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם || סַבּוּנִי כִדְבֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים. בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם

דָּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל. וַה' עֲזָרָנִי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים. יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל יְמִין ה' רוֹמֵמָה. יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה. וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָהּ. וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ זֶה הַשַּׁעַר לַה'. צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ

לכן נהגו לכפול ולומר פעמים גם את הפסוקים הבאים עד הסוף.

חצי הלל

בחלק מן הימים "גומרים את ההלל" ובחלק מדלגים עד כמה חלקים, וזה נקרא "חצי הלל".

הימים שבהם גומרים את ההלל: ב' ימים ראשונים של פסח (בחו"ל, ובארץ רק ביו"ט ראשון), ב' ימים של שבועות (בחו"ל, ובארץ יש רק יו"ט אחד). ט' ימים של חג הסוכות עם שמיני עצרת (בחו"ל, ובארץ יש רק ח' ימים), ח' ימים דחנוכה, והסימן הוא בבט"ח.

הימים שאין גומרים בהם את ההלל: ראש חודש, חול המועד של פסח ושביעי של פסח (ובחו"ל גם ביו"ט אחרון של פסח).

הרבנות הראשית תיקנה לומר הלל שלם ביום העצמאות וביום ירושלים.