הלני המלכה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הלני בקשה בכך לבוא ולהשתחוות ב[[בית המקדש]] ולהקריב [[קרבן|קרבנות]]. היא לקחה עימה "כסף רב מאוד". בירושלים היה רעב והיא קנתה ב[[מצרים]] תבואה ומ[[קפריסין]] [[תאנה|תאנים]] מיובשות. יוסף בן מתיתיהו מסכם כי היא "הניחה אחריה בקרב כל עמנו זכר רב ביותר למעשה הטוב הזה". | הלני בקשה בכך לבוא ולהשתחוות ב[[בית המקדש]] ולהקריב [[קרבן|קרבנות]]. היא לקחה עימה "כסף רב מאוד". בירושלים היה רעב והיא קנתה ב[[מצרים]] תבואה ומ[[קפריסין]] [[תאנה|תאנים]] מיובשות. יוסף בן מתיתיהו מסכם כי היא "הניחה אחריה בקרב כל עמנו זכר רב ביותר למעשה הטוב הזה". | ||
לפי חז"ל המניע לגיורה היה תוצאה של הצלת בנה. וכך מובא ב[[משנה]] ב[[מסכת נזיר]]:"מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה, ואמרה: 'אם יבוא בני מן המלחמה בשלום, הריני נזירה שבע שנים.' ובא בנה מן המלחמה, והייתה נזירה שבע שנים, ולסוף שבע שנים עלתה לארץ ישראל. והורה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות, ולסוף שבע שנים נטמאת, ונמצאת נזירה אחת ועשרים שנה".{{מקור|(ג', ו')}} | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* נדב שרגאי, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/931647.html החוקרים מעריכים: התגלו ארמונות הלני המלכה], אתר "הארץ" | |||
[[קטגוריה:ימי בית שני]] | |||
לפי חז"ל | [[תמונה: eft|thumb|250px|] קברי המלכים - קברה המשוער של הלני המלכה בירושלים]] | ||
[[תמונה:PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ארומות מלכי חיידב - שיחזור בדגם ימי בית שני]] | |||
[[תמונה:Heleni22.jpg|left|thumb|250px|אתר חפירות ארמון הלני המלכה בחניון גבעתי ליד [[עיר דוד]]]] | |||
'''הלני המלכה''' הייתה מלכת בני הדייב <ref>לפי הכתיב בתרגום העברי של אברהם שליט לספר קדמוניות היהודים</ref>(חדייב), ששלטה בתקופתו של [[הורדוס]]. היא מוזכרת במקורות חז"ל כגיורת, אשר עלתה לירושלים עם בנה [[מונבז]] וסייע לעניי הארץ בשנות הבצורת. | |||
הלני המלכה בנתה ארמונות מפוארים בירושלים, בתחום [[עיר דוד]] של ימינו. החל משנת 2007 נערכות במקום המשוער חפירות ארכיאולוגיות וכבר נחשפו מימצאים, אך טרם ניתן לקבוע האם אלו שרידים של הארמונות. ב[[דגם של ימי בית שני]] המצוי במוזיאון ישראל צופיע שיחזור מלא של הארמונות. | |||
==חייה== | |||
יוסף בן מתתיהו בספר עשרים מביא את סיפורה. הוא מנסה להסביר את השלבים שעברה ב"עברה לדת היהודית". היא פגשה בסוחר יהודי, בשם חנניה שהיה אצל נשות המלך ולימד אותן לעבוד את האלוקים לפי מנהג היהודים. הלני, שלמדה מפי יהודי אחר, החליטה להתגייר. בנה השני, איזאטס, כאשר נטה שאימו נוטה ליהדות החליט אף הוא לתגייר. הלני מנעה זאת ממנו, היות והוא היה מיועד להיות היורש והיותו יהודי היה עלול לגרום לכעס לנתיני הממלכה. כאשר בקר בארמונו יהודי מהגליל בשם אליעזר, מצא אותו קורא בתורה. הוא שיכנע אותו לעשות [[ברית מילה]]. הלני ראתה שהעם מקבל את מהלכו של בנה, בשל אמונתו באלוקים, היא בקשה ממנו כי ירש אותה והיא החליטה להעתיק את מושבה לירושלים. | |||
הלני בקשה בכך לבוא ולהשתחוות ב[[בית המקדש]] ולהקריב [[קרבן|קרבנות]]. היא לקחה עימה "כסף רב מאוד". בירושלים היה רעב והיא קנתה ב[[מצרים]] תבואה ומ[[קפריסין]] [[תאנה|תאנים]] מיובשות. יוסף בן מתיתיהו מסכם כי היא "הניחה אחריה בקרב כל עמנו זכר רב ביותר למעשה הטוב הזה". | |||
אל הלני המלכה הצטרפו חמשת בניו הצעירים של בנה איזאטס במטרה ללמוד את השפה העברית ואת הדת היהודית. | |||
בנה הבכור של הלני המלכה, לדברי יוסף בן-מתיתיהו הבחין כי מעריצים את אחיו בשל אמונתו באלוקים. וכך החליט אף הוא להתחיל לשמור על מצוות היהדות. לאחר מות אחיו, מונבז מונה למלך במקומו. הלני חזרה להדייב אך לא האריכה חיים. | |||
==מצבת הקבורה== | |||
מונבז המלך החליט לשלוח את עצמות אימו ואת עצמות אחיו לירושלים וציווה לקבור אותן בפירמידות שבנתה האם - שלשה במספר, במרחק שלושה ריסים מירושלים העיר. | |||
מסורת מהמאה ה-19 מצביעה על [[קברי המלכים]] - מתחם קבורה מפואר, השוכן צפונית ל[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] של ירושלים (בפאתי שכונת [[שייח' ג'ראח]]), כקברם של הלני המלכה ושל מלכים שונים משושלת מלכי חדייב. זיהוי זה נעשה על סמך [[סרקופג]] שנתגלה במקום בחפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] שנערכו בשנת 1863, ועליו המילים "צדן מלכתא", ועל סמך עדותו [[גאוגרפיה|הגאוגרפית]] של יוסף, שתיאר: "ואחרי כן ירדה (החומה) מול מצבת הלני היא שהייתה מלכת חדיב ובת המלך איזט". | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה מ־12:39, 11 בנובמבר 2008
|
|
[[תמונה:.|left|thumb|250px] קברי המלכים - קברה המשוער של הלני המלכה בירושלים]]
הלני המלכה הייתה מלכת בני הדייב [1](חדייב), ששלטה בתקופתו של הורדוס. היא מוזכרת במקורות חז"ל כגיורת, אשר עלתה לירושלים עם בנה מונבז וסייע לעניי הארץ בשנות הבצורת.
הלני המלכה בנתה ארמונות מפוארים בירושלים, בתחום עיר דוד של ימינו. החל משנת 2007 נערכות במקום המשוער חפירות ארכיאולוגיות וכבר נחשפו מימצאים, אך טרם ניתן לקבוע האם אלו שרידים של הארמונות. בדגם של ימי בית שני המצוי במוזיאון ישראל צופיע שיחזור מלא של הארמונות.
חייה
יוסף בן מתתיהו בספר עשרים מביא את סיפורה. הוא מנסה להסביר את השלבים שעברה ב"עברה לדת היהודית". היא פגשה בסוחר יהודי, בשם חנניה שהיה אצל נשות המלך ולימד אותן לעבוד את האלוקים לפי מנהג היהודים. הלני, שלמדה מפי יהודי אחר, החליטה להתגייר. בנה השני, איזאטס, כאשר נטה שאימו נוטה ליהדות החליט אף הוא לתגייר. הלני מנעה זאת ממנו, היות והוא היה מיועד להיות היורש והיותו יהודי היה עלול לגרום לכעס לנתיני הממלכה. כאשר בקר בארמונו יהודי מהגליל בשם אליעזר, מצא אותו קורא בתורה. הוא שיכנע אותו לעשות ברית מילה. הלני ראתה שהעם מקבל את מהלכו של בנה, בשל אמונתו באלוקים, היא בקשה ממנו כי ירש אותה והיא החליטה להעתיק את מושבה לירושלים.
הלני בקשה בכך לבוא ולהשתחוות בבית המקדש ולהקריב קרבנות. היא לקחה עימה "כסף רב מאוד". בירושלים היה רעב והיא קנתה במצרים תבואה ומקפריסין תאנים מיובשות. יוסף בן מתיתיהו מסכם כי היא "הניחה אחריה בקרב כל עמנו זכר רב ביותר למעשה הטוב הזה".
לפי חז"ל המניע לגיורה היה תוצאה של הצלת בנה. וכך מובא במשנה במסכת נזיר:"מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה, ואמרה: 'אם יבוא בני מן המלחמה בשלום, הריני נזירה שבע שנים.' ובא בנה מן המלחמה, והייתה נזירה שבע שנים, ולסוף שבע שנים עלתה לארץ ישראל. והורה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות, ולסוף שבע שנים נטמאת, ונמצאת נזירה אחת ועשרים שנה".(ג', ו')
קישורים חיצוניים
- נדב שרגאי, החוקרים מעריכים: התגלו ארמונות הלני המלכה, אתר "הארץ"
הלני המלכה הייתה מלכת בני הדייב [2](חדייב), ששלטה בתקופתו של הורדוס. היא מוזכרת במקורות חז"ל כגיורת, אשר עלתה לירושלים עם בנה מונבז וסייע לעניי הארץ בשנות הבצורת.
הלני המלכה בנתה ארמונות מפוארים בירושלים, בתחום עיר דוד של ימינו. החל משנת 2007 נערכות במקום המשוער חפירות ארכיאולוגיות וכבר נחשפו מימצאים, אך טרם ניתן לקבוע האם אלו שרידים של הארמונות. בדגם של ימי בית שני המצוי במוזיאון ישראל צופיע שיחזור מלא של הארמונות.
חייה
יוסף בן מתתיהו בספר עשרים מביא את סיפורה. הוא מנסה להסביר את השלבים שעברה ב"עברה לדת היהודית". היא פגשה בסוחר יהודי, בשם חנניה שהיה אצל נשות המלך ולימד אותן לעבוד את האלוקים לפי מנהג היהודים. הלני, שלמדה מפי יהודי אחר, החליטה להתגייר. בנה השני, איזאטס, כאשר נטה שאימו נוטה ליהדות החליט אף הוא לתגייר. הלני מנעה זאת ממנו, היות והוא היה מיועד להיות היורש והיותו יהודי היה עלול לגרום לכעס לנתיני הממלכה. כאשר בקר בארמונו יהודי מהגליל בשם אליעזר, מצא אותו קורא בתורה. הוא שיכנע אותו לעשות ברית מילה. הלני ראתה שהעם מקבל את מהלכו של בנה, בשל אמונתו באלוקים, היא בקשה ממנו כי ירש אותה והיא החליטה להעתיק את מושבה לירושלים.
הלני בקשה בכך לבוא ולהשתחוות בבית המקדש ולהקריב קרבנות. היא לקחה עימה "כסף רב מאוד". בירושלים היה רעב והיא קנתה במצרים תבואה ומקפריסין תאנים מיובשות. יוסף בן מתיתיהו מסכם כי היא "הניחה אחריה בקרב כל עמנו זכר רב ביותר למעשה הטוב הזה".
אל הלני המלכה הצטרפו חמשת בניו הצעירים של בנה איזאטס במטרה ללמוד את השפה העברית ואת הדת היהודית.
בנה הבכור של הלני המלכה, לדברי יוסף בן-מתיתיהו הבחין כי מעריצים את אחיו בשל אמונתו באלוקים. וכך החליט אף הוא להתחיל לשמור על מצוות היהדות. לאחר מות אחיו, מונבז מונה למלך במקומו. הלני חזרה להדייב אך לא האריכה חיים.
מצבת הקבורה
מונבז המלך החליט לשלוח את עצמות אימו ואת עצמות אחיו לירושלים וציווה לקבור אותן בפירמידות שבנתה האם - שלשה במספר, במרחק שלושה ריסים מירושלים העיר.
מסורת מהמאה ה-19 מצביעה על קברי המלכים - מתחם קבורה מפואר, השוכן צפונית לעיר העתיקה של ירושלים (בפאתי שכונת שייח' ג'ראח), כקברם של הלני המלכה ושל מלכים שונים משושלת מלכי חדייב. זיהוי זה נעשה על סמך סרקופג שנתגלה במקום בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת 1863, ועליו המילים "צדן מלכתא", ועל סמך עדותו הגאוגרפית של יוסף, שתיאר: "ואחרי כן ירדה (החומה) מול מצבת הלני היא שהייתה מלכת חדיב ובת המלך איזט".
קישורים חיצוניים
- נדב שרגאי, החוקרים מעריכים: התגלו ארמונות הלני המלכה, אתר "הארץ"