הלני המלכה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:25, 11 בנובמבר 2008 מאת דניאל ונטורה (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

[[תמונה:.|left|thumb|250px] קברי המלכים - קברה המשוער של הלני המלכה בירושלים]]

קובץ:PictureFileName.jpg
ארומות מלכי חיידב - שיחזור בדגם ימי בית שני
אתר חפירות ארמון הלני המלכה בחניון גבעתי ליד עיר דוד

הלני המלכה הייתה מלכת בני הדייב [1](חדייב), ששלטה בתקופתו של הורדוס. היא מוזכרת במקורות חז"ל כגיורת, אשר עלתה לירושלים עם בנה מונבז וסייע לעניי הארץ בשנות הבצורת.

הלני המלכה בנתה ארמונות מפוארים בירושלים, בתחום עיר דוד של ימינו. החל משנת 2007 נערכות במקום המשוער חפירות ארכיאולוגיות וכבר נחשפו מימצאים, אך טרם ניתן לקבוע האם אלו שרידים של הארמונות. בדגם של ימי בית שני המצוי במוזיאון ישראל צופיע שיחזור מלא של הארמונות.

חייה

יוסף בן מתתיהו בספר עשרים מביא את סיפורה. הוא מנסה להסביר את השלבים שעברה ב"עברה לדת היהודית". היא פגשה בסוחר יהודי, בשם חנניה שהיה אצל נשות המלך ולימד אותן לעבוד את האלוקים לפי מנהג היהודים. הלני, שלמדה מפי יהודי אחר, החליטה להתגייר. בנה השני, איזאטס, כאשר נטה שאימו נוטה ליהדות החליט אף הוא לתגייר. הלני מנעה זאת ממנו, היות והוא היה מיועד להיות היורש והיותו יהודי היה עלול לגרום לכעס לנתיני הממלכה. כאשר בקר בארמונו יהודי מהגליל בשם אליעזר, מצא אותו קורא בתורה. הוא שיכנע אותו לעשות ברית מילה. הלני ראתה שהעם מקבל את מהלכו של בנה, בשל אמונתו באלוקים, היא בקשה ממנו כי ירש אותה והיא החליטה להעתיק את מושבה לירושלים.

הלני בקשה בכך לבוא ולהשתחוות בבית המקדש ולהקריב קרבנות. היא לקחה עימה "כסף רב מאוד". בירושלים היה רעב והיא קנתה במצרים תבואה ומקפריסין תאנים מיובשות. יוסף בן מתיתיהו מסכם כי היא "הניחה אחריה בקרב כל עמנו זכר רב ביותר למעשה הטוב הזה".


לפי חז"ל המניע לגיורה היה תוצאה של הצלת בנה. וכך מובא במשנה במסכת נזיר:"מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה, ואמרה: 'אם יבוא בני מן המלחמה בשלום, הריני נזירה שבע שנים.' ובא בנה מן המלחמה, והייתה נזירה שבע שנים, ולסוף שבע שנים עלתה לארץ ישראל. והורה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות, ולסוף שבע שנים נטמאת, ונמצאת נזירה אחת ועשרים שנה".(ג', ו')

קישורים חיצוניים

  1. לפי הכתיב בתרגום העברי של אברהם שליט לספר קדמוניות היהודים