הסבא מנובהרדוק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 22: שורה 22:
בערים ברדיצוב מזריטש ביאלסטוק וכו' בשיאה מנתה הישיבה 4000  בחורים בשנת 1915
בערים ברדיצוב מזריטש ביאלסטוק וכו' בשיאה מנתה הישיבה 4000  בחורים בשנת 1915
[מלחמת העולם הראשונה] עברה הישיבה להומל שהיתה רחוקה מהמלחמה לאחר המלחמה  
[מלחמת העולם הראשונה] עברה הישיבה להומל שהיתה רחוקה מהמלחמה לאחר המלחמה  
הלך אם מעט מהבחורים מהישיבה לעודד פליטים בקייב היו תנעים קשים ופרצה מגפה ורבים מתו
הלך אם מעט מהבחורים מהישיבה לעודד פליטים בקייב היו תנאים קשים ופרצה מגפה ורבים מתו
הסבא נדבק ונפתר בקייב ביז כסליו תר''פ לימים הועלו עצמותיו להר המנוחות ת.נ.צ.ב.ה.
הסבא נדבק ונפתר בקייב ביז כסליו תר''פ לימים הועלו עצמותיו להר המנוחות ת.נ.צ.ב.ה.

גרסה מ־19:49, 12 בדצמבר 2017

יוסף יוזל הורביץ המכונה גם הסבא מנובהרדוק נולד בשנת תרח בפלונגין שבליטא ונפטר בקייב שבאוקרינה תרפ היה ראש ישיבת נובהרדוק וממפצי תורת המוסר נולד לרבי שלמה זלמן הורביץ בצעירותו נגלה כעילוי גדול התחתן אם נערה אך קרוב לחתונתו נפטר חותנו וכל פרנסת הבית נפלה עליו והוא התחיל להתעסק במסחר היה נוסע לעיתים לממל פעם אחת פגש את מקים תנועת המוסר רבי ישראל מסלנט רבי ישראל שאל אותו במה הוא עוסק וענה לו הסבא כי חייב הוא לפרנס את משפחתו אחיות אשתו אשתו וילדיו ענה לו רבי ישראל ומה אם עול התורה עליך לקבוע את הרוב לתורה לאחר תקופההזמין רבי ישראל את הסבא לשיעור בספר מסילת ישרים והסבא נשבה מרוחו ואישיותו של רבי ישראל מסלנט והחליט שמעכשיו הוא רק אם התורה הלך לחותנתו ואמר לה שהוא פורש מעבודתו ונודר רק ללמוד תורה וכדי לא להפר את הנדר נדר שלא לחזור יותר לעיר מגוריו הסבא שחפץ להתנתק מהעולם החליט להסתגר בביתו למעשה הסתגר בביתו שנה ותשעה חודשים לאחר תקופה גילה הסבא מקלם כי הסבא החליט להסתגר בביתו הלך ללמוד איתו תורה ומוסר אפילו שדעתו של הסבא מנובהרדוק היתה חלוקה על דעתו של הסבא מקלם [הסבא מנובהרדוק שפלות האדם הסבא מקלם גדלות האדם] בכל זאת למדו יחד מוסר לאחר תקופה שכנע הסבא מקלם מהסבא מנובהרדוק לצאת מביתו לאחר תקופה הבין שכדי להשפיע על הדור [באותו דור היה המשכילים והמתנגדים למוסר] צריך לפתוח ישיבה לכן הלך לנובהרדוק ופתח שם ישיבה ישיבת נובהרדוק בהתחלה פתח ישיבה אם 9-10 בחורים בשנה שלאחר מכן כבר היו בערך 50 -60 בחורים לאחר הקמתה דרשו מספר אנשים שהתנגדו לתנועת המוסר לסגור את הישיבה לכן פנו לרב העיר נובהרדוק יחיאל מיכח אפשטיין לסגור את הישיבה לאחר מספר שנים הגיע מספר בחורי הישיבה ל200 לאחר פטירת רב העיר [יחיאל מיכל אפשטיין] היה מחלוקת עזה לכן העביר שני שליש מהישיבה לעיר זיטל כדי לא לבטל תורה לאחר שנישתקו המהומות חזר לעיר נובהרדוק ובנ בנין בין שתי קומות ויותר לאחר מכן פתח ישיבות בערים ברדיצוב מזריטש ביאלסטוק וכו' בשיאה מנתה הישיבה 4000 בחורים בשנת 1915 [מלחמת העולם הראשונה] עברה הישיבה להומל שהיתה רחוקה מהמלחמה לאחר המלחמה הלך אם מעט מהבחורים מהישיבה לעודד פליטים בקייב היו תנאים קשים ופרצה מגפה ורבים מתו הסבא נדבק ונפתר בקייב ביז כסליו תרפ לימים הועלו עצמותיו להר המנוחות ת.נ.צ.ב.ה.