הרב אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רואה האורות (שיחה | תרומות) |
רואה האורות (שיחה | תרומות) |
||
שורה 83: | שורה 83: | ||
*[[רבי חיים יעקב לוין]].<ref>בכורו של הרב אריה לוין. נולד בכ"ה באב תרע"א ונפטר בכ"ב באב תשנ"ג. כיהן כרב בניו-ג'רסי ובסיאטל ורבה של פרדס חנה-כרכור. חיבר את "חיל המלך" ו"חיל המקדש" ופירוש ל"ראש מילין" של הראי"ה. עליו ראו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6562&st=&pgnum=89&hilite= כאן] שהיה עוד בחיים ודברים לאחר פטירתו ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12402&pgnum=31 כאן]. על קשריו עם הראי"ה ראו [http://www.yeshiva.org.il/SiteProjects/midrash/printshiur.aspx?id=8327 כאן].</ref> | *[[רבי חיים יעקב לוין]].<ref>בכורו של הרב אריה לוין. נולד בכ"ה באב תרע"א ונפטר בכ"ב באב תשנ"ג. כיהן כרב בניו-ג'רסי ובסיאטל ורבה של פרדס חנה-כרכור. חיבר את "חיל המלך" ו"חיל המקדש" ופירוש ל"ראש מילין" של הראי"ה. עליו ראו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6562&st=&pgnum=89&hilite= כאן] שהיה עוד בחיים ודברים לאחר פטירתו ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12402&pgnum=31 כאן]. על קשריו עם הראי"ה ראו [http://www.yeshiva.org.il/SiteProjects/midrash/printshiur.aspx?id=8327 כאן].</ref> | ||
*[[רבי יצחק הוטנר]].<ref>התפרסם ראש "ישיבת [[הרב חיים ברלין|רבי חיים ברלין]]" בניו-יורק וכמחבר "פחד יצחק" על התורה והמועדים ו"תורת הנזיר. היכרותו עם הראי"ה הייתה מעלותו באייר תרפ"ה כחלק מעליית ישיבת "כנסת ישראל" לארץ לחברון והיה מדי פעם בא לפני הראי"ה. על אף שהתנגד לציונות תמך הרב הוטנר במכלול משנת הראי"ה וראה בה את "תורת ארץ ישראל". ראו עליו במקורות הבאים: [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=534 כאן], [http://musaf-shabbat.com/2011/02/06/%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8/ כאן] ו[http://www.geni.com/people/Rav-Yitzchok-Hutner/6000000006705101140 כאן (באנגלית)].</ref> | *[[רבי יצחק הוטנר]].<ref>התפרסם ראש "ישיבת [[הרב חיים ברלין|רבי חיים ברלין]]" בניו-יורק וכמחבר "פחד יצחק" על התורה והמועדים ו"תורת הנזיר. היכרותו עם הראי"ה הייתה מעלותו באייר תרפ"ה כחלק מעליית ישיבת "כנסת ישראל" לארץ לחברון והיה מדי פעם בא לפני הראי"ה. על אף שהתנגד לציונות תמך הרב הוטנר במכלול משנת הראי"ה וראה בה את "תורת ארץ ישראל". ראו עליו במקורות הבאים: [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=534 כאן], [http://musaf-shabbat.com/2011/02/06/%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8/ כאן] ו[http://www.geni.com/people/Rav-Yitzchok-Hutner/6000000006705101140 כאן (באנגלית)].</ref> | ||
*[[הרב שלמה זלמן אוירבך|רבי שלמה זלמן אוירבך]]. | *[[הרב שלמה זלמן אוירבך|רבי שלמה זלמן אוירבך]]. | ||
*[[הרב יוסף שלום אלישיב|רבי יוסף שלום אלישיב]]. | *[[הרב יוסף שלום אלישיב|רבי יוסף שלום אלישיב]]. | ||
*הרב ד"ר בנימין מנשה לוין.<ref>נולד בי"ז באייר תרל"ט ונפטר בח' בניסן תש"ד. מגדולי חוקרי תלמוד שערך וההדיר את כרכי "אוצר הגאונים" וכתבי גאונים וראשונים רבים. הכיר את הרב קוק בעיירת הנופש דובלן באזור קורלנד בלטביה שבה התגורר בהמלצת רופאיו בגלל שחלה עקב התמדתו הרבה בלימוד. בזמן שהרב קוק היה רב בבויסק שבלטביה ובקיץ היה נופש בעיירה. אמנם התוודע לדברים של הרב קוק ממכתבים ששלח לחוקר והסופר ר' שמואל אלכסנדרוב שהרב ד"ר לוין היה מקורב אליו.</ref> | *הרב ד"ר בנימין מנשה לוין.<ref>נולד בי"ז באייר תרל"ט ונפטר בח' בניסן תש"ד. מגדולי חוקרי תלמוד שערך וההדיר את כרכי "אוצר הגאונים" וכתבי גאונים וראשונים רבים. הכיר את הרב קוק בעיירת הנופש דובלן באזור קורלנד בלטביה שבה התגורר בהמלצת רופאיו בגלל שחלה עקב התמדתו הרבה בלימוד. בזמן שהרב קוק היה רב בבויסק שבלטביה ובקיץ היה נופש בעיירה. אמנם התוודע לדברים של הרב קוק ממכתבים ששלח לחוקר והסופר ר' שמואל אלכסנדרוב שהרב ד"ר לוין היה מקורב אליו.</ref> | ||
*הרב ד"ר משה זיידל.<ref>מרצה לתנ"ך שהכיר את הראי"ה מבויסק ומאז היה מתלמידיו, וכן היה מרבותיו של הרצי"ה באותה תקופה יחד עם הרב ד"ר בנימין מנשה לוין.</ref> | *הרב ד"ר משה זיידל.<ref>מרצה לתנ"ך שהכיר את הראי"ה מבויסק ומאז היה מתלמידיו, וכן היה מרבותיו של הרצי"ה באותה תקופה יחד עם הרב ד"ר בנימין מנשה לוין.</ref> |