הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 23: שורה 23:
השקפתו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
השקפתו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]


 
הרב שטיינמן נחשב כתובת מרכזית בציבור החרדי לעצה וברכה. לעומת הרב אלישיב, שעסק בעיקר בפסיקת הלכה והכוונת חברי הכנסת של דגל התורה, הרב שטיינמן עוסק גם בענייני ייעוץ חינוכי, הכוונת ראשי ישיבות, וכן ענייני שלום בית ושידוכים.
לצ
מקורבו של הרב שטיינמן, ראש עיריית בני ברק לשעבר מרדכי קרליץ, היה הנציג הבכיר של החרדים בוועדת טל, והיו שייחסו לרב שטיינמן תמיכה שבשתיקה למסקנות ועדה זו. כמו כן חתם קרליץ, בשנת 2001, על אמנת כנרת, שדגלה בדיאלוג בין חילונים לחרדים.
נטען כי הרב שטיינמן תמך בהקמת הנח"ל החרדי, בראותו בכך פתרון חלקי לבעיית הנושרים בציבור החרדי. בשל עמדותיו הוא עורר את רוגזם של גורמים חרדים שמרניים, כמו אנשי העדה החרדית, שהשמיצוהו בכרוזים ("פשקווילים") ובכמה הזדמנויות ניסו להפריע לשיעוריו. בכמה מקרים נגרמו התכתשויות אלימות שדרשו התערבות משטרתית‏[3].
הרב שטיינמן הביע תמיכה מסוימת בהכשרה מקצועית של אברכים שאינם חפצים או מסוגלים ללמוד. עם זאת פורסם מקרה שבו החליט לדחות סכום עתק שהציע נדיב להכשרת אברכים לשוק העבודה. בהזדמנויות נוספות שלל לימודי חול והסתייג מהטענה שהביע תמיכה בנח"ל חרדי למי שביכולתו ללמוד תורה.[דרוש מקור]
בהשראתו של הרב שטיינמן יוצאים אברכים רבים פעם בשבוע למקומות יישוב בפריפריה ולומדים תורה עם התושבים המקומיים. הוא מעודד פעילות החזרה בתשובה, בישראל ומחוצה לה, ואף מופיע בכינוסים שונים לחיזוק הפעילות. החל מהפסקת פעילותו הציבורית של הרב שך הוא משמש כנשיא ומכוון דרכו של ארגון לב לאחים. מאז שנת תש"ס (2000) משמש כנשיא ישיבת תורת חיים במוסקבה.
בשנים האחרונות סייע להקמת רשתות כוללים ובהן אלפי אברכים, בהן "עטרת שלמה", בראשות הרב שלום בער סורוצקין, ו"יששכר באהליך". יחד עם האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, הקים את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו יחד למסע התרמה בחו"ל עבור מוסדות אלו ועבור רשת "שובו". למרות גילו המבוגר ממשיך הרב שטיינמן למסעות חיזוק בקהילות החרדיות באירופה ובאמריקה. הוא מרבה להגיע למבחני תלמידים בישיבות הגדולות ובישיבות לצעירים ואף בתלמודי תורה.
בשנת [[תש"ו]] ([[1946]]) עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[בני ברק]]. כעבור זמן מונה בהמלצת [[החזון איש]] לראש ישיבת חפץ חיים בכפר סבא. לאחר מכן מונה על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]], שוב בהמלצתו של החזון איש, לראשות ישיבת פוניבז' לצעירים ולראש כולל פוניבז'.
בשנת [[תש"ו]] ([[1946]]) עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[בני ברק]]. כעבור זמן מונה בהמלצת [[החזון איש]] לראש ישיבת חפץ חיים בכפר סבא. לאחר מכן מונה על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]], שוב בהמלצתו של החזון איש, לראשות ישיבת פוניבז' לצעירים ולראש כולל פוניבז'.


כיום הוא מכהן כראש [[ישיבת פוניבז']] לצעירים, ראש [[כולל]] פוניבז' וראש [[ישיבת ארחות תורה]] וישיבת גאון יעקב בבני ברק, וישיבת רינה של תורה בכרמיאל. בשנת [[תשע"ב]], לאחר פטירת [[הרב יוסף שלום אלישיב]], נתמנה לכהן כיושב ראש [[מועצת גדולי התורה]].
כיום הוא מכהן כראש [[ישיבת פוניבז']] לצעירים, ראש [[כולל]] פוניבז' וראש [[ישיבת ארחות תורה]] וישיבת גאון יעקב בבני ברק, וישיבת רינה של תורה בכרמיאל. בשנת [[תשע"ב]], לאחר פטירת [[הרב יוסף שלום אלישיב]], נתמנה לכהן כיושב ראש [[מועצת גדולי התורה]].
בדיון בכנסת על חוק ההסדרה קבע הרב שטיינמן כי על פי ההלכה, אי אפשר לחייב בעלים למכור את שדהו אם הוא מודיע שאינו מסכים לכך. בהתאם לזאת, חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב מסיעת יהדות התורה הצביעו נגד חוק זה‏[4].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שטיינמן היה נשוי לתמר, בת שמאי קורנפלד, צאצא לאחיו של האדמו"ר מגור ה"חידושי הרי"ם", ולהם שני בנים ושתי בנות:
הרב שרגא נח - חתנו של הרב חיים קנייבסקי, ראש ישיבת קהילות יעקב לצעירים
הרב משה - ר"מ בישיבה בבית שמש ומעורב בפעילות אביו
רחל דבורה ברלין - נשואה לרב זאב ברלין, ראש ישיבת גאון יעקב בפועל
טובה צפורה שפירא - נשואה לרב דב שפירא, ראש ישיבת יד הלוי בירושלים (נינו של ראש ישיבת וולוז'ין הרב רפאל שפירא).
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]


==ספריו=
==ספריו=