הרב אלחנן וסרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

|תמונה=[[תמונה:Rebelhanan.jpgר|250px]]

|תאריך פטירה=י"א ב[[תמוז]] תש"א

|מקום פעילות=ברנוביץ', ליטא.

|רבותיו=[[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]]; [[רבי אליעזר גורדון]]; [[רבי שמעון שקופ]]; [[רבי חיים סולובייצ'יק]].

|חיבוריו=[[קובץ שיעורים]], [[קובץ הערות]], קובץ ביאורים ועוד.

 

'''הרב אלחנן בונים וסרמן''' היה רב וראש ישיבת "אהל תורה" בברנוביץ' שבליטא, ממנהיגי [[אגודת ישראל]] והיהדות החרדית באירופה בדור שלפני [[השואה]]. מחבר ספרי "[[קובץ שיעורים]]", "[[קובץ הערות]]" ועוד. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]]. נספה בשואה.  

 

נולד בשנת תרל"ה בעיר בירז שבליטא, לאביו ר' ביינוש. בערך בשנת תר"ן עברה משפחתו לבויסק משם נסע ללמוד ב[[ישיבת טלז]] אצל [[רבי אליעזר גורדון]] ו[[רבי שמעון שקופ]], שם התפרסם כמתמיד ומעמיק מיוחד ונודע בכינויו "העילוי מבויסק". כשהיה שב לבית הוריו בבויסק, היה לומד בחברותא עם רב העיר, [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]<ref>כך מעיד במכתב לחמיו משנת תרנ"ט (קובץ מאמרים ואגרות ח"ב עמ' קה): "אשר התחלתי ללמוד [[מסכת בכורות]] ביחד עם הרה"ג אב"ד דפה...", וכן העיד [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] (הובא בשמו ב"אור אלחנן" לר' אהרן סורסקי, ח"א עמ' ל'). </ref>. אחר כמה שנים נסע לבריסק ללמוד תורה מפי [[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ט התחתן עם מיכלא, ביתו של [[הרב מאיר אטלס]] שהיה רב בסלאנט ושאוולי. בשנים תרס"ג-ס"ד השתתף עם הרב יואל בורונצ'יק מריגט ביסוד והנהלת [[ישיבה]] בעיר אמציסלאוו ברוסיה,  שם שהה ארבע שנים. בשנת תרס"ז עבר לראדין, ולמד ב"כולל קדשים" של [[רבי ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]]. בשנת תר"ע התמנה לראשות הישיבה בבריסק. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], בסוף שנת תרע"ד, חזר לראדין. יחד עם ישיבת החפץ חיים עבר לסמילוביץ', שם יסד ישיבה יחד עם [[הרב שלמה היימן]] והיה שם במשך חמש שנים. בשנת תרפ"א, חזר לפולין וקיבל עליו הנהגת הישיבה "אהל תורה" בברנוביץ'. בשנת תרצ"ח נסע לאמריקה לאסוף כספים לישיבתו, שם נשא שיעורים בכל מקום שנתבקש, דרש דרשות נלהבות לחיזוק התורה והדת ועודד את הקמת תנועת צעירי אגודת ישראל. זמן קצר לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] חזר לברנוביץ'. סירב להצעות [[רב]]נות משום שסבר שתפקידו ללמד תורה את הצעירים. גם כשנפטר חמיו וקהילת שאוולי רצתה למנותו לרב בעירם סירב להצעה זו, הגם שהיה טמון בה פתרון למצוקתו הכלכלית.