הרב אלחנן וסרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Rebelhanan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אלחנן בונים וסרמן | [[תמונה:Rebelhanan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אלחנן בונים וסרמן]] | ||
'''רבי אלחנן בונים וסרמן''' | '''רבי אלחנן בונים וסרמן''' היה מגדולי ראשי הישיבות בליטא וממנהיגי [[אגודת ישראל]] בדור שלפני [[השואה]]. ממתנגדיה החריפים והתקיפים של [[הציונות]]. נספה בשואה. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תרל"ה בעיר בירז שבליטא. בערך בשנת תר"ן עברה משפחתו לבויסק משם נסע ללמוד ב[[ישיבת טלז]] אצל [[רבי אליעזר גורדון]] ו[[רבי שמעון שקופ]] | נולד בשנת תרל"ה בעיר בירז שבליטא. בערך בשנת תר"ן עברה משפחתו לבויסק משם נסע ללמוד ב[[ישיבת טלז]] אצל [[רבי אליעזר גורדון]] ו[[רבי שמעון שקופ]], שם התפרסם כמתמיד ומעמיק מיוחד. אחר כמה שנים נסע לבריסק ללמוד תורה מפי [[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ט התחתן עם מיכלא, ביתו של [[הרב מאיר אטלס]] שהיה רב בסלאנט ושאוולי. בשנים תרס"ג-ס"ד השתתף עם הרב יואל בורונצ'יק מריגט ביסוד והנהלת [[ישיבה]] בעיר אמציסלאוו ברוסיה, שם שהה ארבע שנים. בשנת תרס"ז עבר לראדין, ולמד ב"כולל קדשים" של [[רבי ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]]. בשנת תר"ע התמנה לראשות הישיבה בבריסק. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], בסוף שנת תרע"ד, חזר לראדין. יחד עם ישיבת החפץ חיים עבר לסמילוביץ', שם יסד ישיבה יחד עם [[הרב שלמה היימן]] והיה שם במשך חמש שנים. בשנת תרפ"א, חזר לפולין וקיבל עליו הנהגת הישיבה "אהל תורה" בברנוביץ'. בשנת תרצ"ח נסע לאמריקה לאסוף כספים לישיבתו, שם נשא שיעורים בכל מקום שנתבקש, דרש דרשות נלהבות לחיזוק התורה והדת ועודד את הקמת תנועת צעירי אגודת ישראל. זמן קצר לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] חזר לברנוביץ'. סירב להצעות [[רב]]נות משום שסבר שתפקידו ללמד תורה את הצעירים. גם כשנפטר חמיו וקהילת שאוולי רצתה למנותו לרב בעירם סירב להצעה זו, הגם שהיה טמון בה פתרון למצוקתו הכלכלית. | ||
בשנת תרנ"ט התחתן עם מיכלא, ביתו של הרב מאיר אטלס שהיה רב בסלאנט ושאוולי. | |||
בשנים תרס"ג-ס"ד השתתף עם הרב יואל בורונצ'יק מריגט ביסוד והנהלת [[ישיבה]] בעיר אמציסלאוו ברוסיה, שם שהה ארבע שנים. | |||
בשנת תרס"ז | |||
בשנת תר"ע התמנה לראשות הישיבה בבריסק. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], בסוף שנת תרע"ד, חזר לראדין. יחד עם ישיבת החפץ חיים עבר לסמילוביץ', שם יסד ישיבה יחד עם [[הרב שלמה היימן]] והיה שם במשך חמש שנים. | |||
בשנת תרפ"א, חזר לפולין וקיבל עליו הנהגת הישיבה "אהל תורה" בברנוביץ'. | |||
בשנת תרצ"ח נסע לאמריקה לאסוף כספים לישיבתו, שם נשא שיעורים בכל מקום שנתבקש, דרש דרשות נלהבות לחיזוק התורה והדת ועודד את הקמת תנועת צעירי אגודת ישראל. זמן קצר לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] חזר לברנוביץ'. | |||
סירב להצעות [[רב]]נות משום שסבר שתפקידו ללמד תורה את הצעירים. גם כשנפטר חמיו וקהילת שאוולי רצתה למנותו לרב בעירם סירב להצעה זו, הגם שהיה טמון בה פתרון למצוקתו הכלכלית. | |||
===בתקופת [[השואה]]=== | ===בתקופת [[השואה]]=== | ||
בי"א ב[[תמוז]] תש"א עסקו בני ישיבת ברנוביץ', השוהים ב[[גטו קובנה]], בלימוד [[מסכת נידה]]. דברי חיזוק לתלמידיו ואמר: "במרומים מחשיבים אותנו כצדיקים, כנראה, כי נבחרנו לכפר בגופותינו על כלל ישראל, אי לזאת אנו צריכים לשוב לה' ב[[תשובה]] שלמה ומיד במקום... הזמן קצר, הדרך למבצר התשיעי (מקום הטבח של קדושי סלבודקא-קובנה) קרובה, עלינו לדעת כי קרבנותינו יעלו יותר לרצון על-ידי התשובה, וע"י כך נציל את חייהם של אחינו ואחיותינו באמריקה. | בי"א ב[[תמוז]] תש"א עסקו בני ישיבת ברנוביץ', השוהים ב[[גטו קובנה]], בלימוד [[מסכת נידה]]. במהלך הימים הקשים, נשא ר' אלחנן דברי חיזוק לתלמידיו ואמר: "במרומים מחשיבים אותנו כצדיקים, כנראה, כי נבחרנו לכפר בגופותינו על כלל ישראל, אי לזאת אנו צריכים לשוב לה' ב[[תשובה]] שלמה ומיד במקום... הזמן קצר, הדרך למבצר התשיעי (מקום הטבח של קדושי סלבודקא-קובנה) קרובה, עלינו לדעת כי קרבנותינו יעלו יותר לרצון על-ידי התשובה, וע"י כך נציל את חייהם של אחינו ואחיותינו באמריקה. שלא תעלה ברעיוננו איזו שהיא מחשבת פסול ח"ו, שהיא כ[[פיגול]] ופוסלת את ה[[קרבן]]. אנו מקיימים עתה את המצווה הכי גדולה- מצוות [[קידוש השם]]. "באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה" האש היוקדת את גופותינו היא האש שתחזור ותקים מחדש את בית ישראל". באותו יום נרצח יחד עם שני בניו נפתלי וצבי-יהודה, ותלמידי הישיבה. | ||
שלא תעלה ברעיוננו איזו שהיא מחשבת פסול ח"ו, שהיא כ[[פיגול]] ופוסלת את ה[[קרבן]] | |||
בשנת תשל"ט עלה ארצה בנו, [[הרב אלעזר שמחה וסרמן]], והקים ב[[ירושלים]] את ישיבת 'אור אלחנן' על שמו. הישיבה עוסקת גם בהוצאה לאור של כתביו. | בשנת תשל"ט עלה ארצה בנו, [[הרב אלעזר שמחה וסרמן]], והקים ב[[ירושלים]] את ישיבת 'אור אלחנן' על שמו. הישיבה עוסקת גם בהוצאה לאור של כתביו. | ||
==פועלו הציבורי== | ==פועלו הציבורי== | ||
רבי אלחנן היה ממתנגדי ה[[ציונות]] הנמרצים והתקיפים ביותר, ואף כתב מכתב גלוי לרבני [[המזרחי]] בו הסביר את ההסתייגויות שלו מתנועה זו <ref> | רבי אלחנן היה ממתנגדי ה[[ציונות]] הנמרצים והתקיפים ביותר, ואף כתב מכתב גלוי לרבני [[המזרחי]] בו הסביר את ההסתייגויות שלו מתנועה זו <ref>נאומו ומכתבו בנושא פורסמו בספרו [[קובץ מאמרים]] חלק א.</ref>. את הציונות השווה ל[[עבודה זרה]], ואת הציונות הדתית ל"עבודה זרה ב[[שיתוף]]". הוא התכתב בנושאים ציבוריים עם ה[[חזון איש]] ו[[רבי יוסף רוזין]]- הרוגאצ'ובי. | ||
היה מהרבנים הבולטים בתנועת "[[אגודת ישראל]]" ונשא את "נאום הוועידה השלישית", בו התווה את הדרך לאגודת ישראל כמפלגה אשר שמה לה למטרה לחזק את היהדות. | היה מהרבנים הבולטים בתנועת "[[אגודת ישראל]]" ונשא את "נאום הוועידה השלישית", בו התווה את הדרך לאגודת ישראל כמפלגה אשר שמה לה למטרה לחזק את היהדות. ב"כנסיה הגדולה" של אגו"י בשנת תרצ"ו עמד בראש דעת המיעוט המתנגדת ל[[תוכנית החלוקה]]. דעתו נדחתה לאחר שבדיונים הרבים של ימי הכינוס התברר שרוב הרבנים תומכים בהקמת מדינה יהודית, ולו על חלק קטן מ[[ארץ ישראל]]. | ||
==השקפותיו== | ==השקפותיו== | ||
ר' אלחנן החזיק בהשקפות רדיקליות ביותר, המקובלות כיום בעיקר בחוגים קיצוניים המקורבים לעדה החרדית. מאמריו ואגרותיו בנשואי השקפה ואמונה פורסמו בספר "[[קובץ מאמרים]]". | ר' אלחנן החזיק בהשקפות רדיקליות ביותר, המקובלות כיום בעיקר בחוגים קיצוניים המקורבים לעדה החרדית. מאמריו ואגרותיו בנשואי השקפה ואמונה פורסמו בספר "[[קובץ מאמרים]]". | ||
| שורה 74: | שורה 57: | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''[[קובץ שיעורים]]''' | *'''[[קובץ שיעורים]]'''- על הש"ס (שני כרכים) | ||
*'''[[קובץ מאמרים]] ואגרות''' | *'''[[קובץ מאמרים]] ואגרות'''- מאמרים במחשבה והשקפה ופירושי אגדה (שני כרכים). | ||
*'''[[קובץ הערות]]''' | * ההדיר את תשובות ה[[רשב"א]] השייכות ל[[מסכת יבמות]] (הודפס בסטף ספרו "קובץ הערות"). | ||
*'''[[קובץ הערות]]'''- הערות ופירושים על מסכת יבמות. | |||
*'''[[קובץ ביאורים]]''' בעריכת [[הרב שלמה פישר]] | *'''[[קובץ ביאורים]]''' בעריכת [[הרב שלמה פישר]] | ||
*'''קובץ שמעות'''- בעריכת הרב שלמה פישר | *'''קובץ שמעות'''- בעריכת הרב שלמה פישר | ||
*'''דברי סופרים''', דיונים על גזירות חכמים (הודפס בכרך ב' | *'''דברי סופרים''', דיונים על גזירות חכמים (הודפס בכרך ב' של קובץ שיעורים) | ||
*'''עקבתא דמשיחא''', (קיימות שלש גרסאות: שתי גרסאות בקובץ מאמרים חלק א' וגרסה נוספת בקונטרס בפני עצמו) | *'''עקבתא דמשיחא''', (קיימות שלש גרסאות: שתי גרסאות בקובץ מאמרים חלק א' וגרסה נוספת בקונטרס בפני עצמו) | ||
| שורה 96: | שורה 80: | ||
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | [[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי רבי חיים מבריסק]] | [[קטגוריה:תלמידי רבי חיים מבריסק]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי רבי שמעון שקופ]] | |||