הרב אלעזר מנחם מן שך: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 38: שורה 38:
בפברואר 1986 החריף העימות, לאחר פטירתו של [[הרב יעקב לנדא]], רב העיר בני ברק. הרב לנדא היה מחסידי חב"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. בצוואתו ביקש הרב לנדא למנות את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשו. הרב לנדא הבן, היה חסיד חב"ד מוצהר, ור"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו של הרב לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב. הרב שך ראה במעשה זה משום קביעת עובדות בשטח, ואף התבטא בעניין בחריפות, (הוא אף הזכיר את עניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדא) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, כמו כן, הכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדש. במקביל, פנה לרב חיים שאול קרליץ, בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו'. המערכת הליטאית הנפרדת מכונה "שארית ישראל" והיא מתפקדת עד היום.
בפברואר 1986 החריף העימות, לאחר פטירתו של [[הרב יעקב לנדא]], רב העיר בני ברק. הרב לנדא היה מחסידי חב"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. בצוואתו ביקש הרב לנדא למנות את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשו. הרב לנדא הבן, היה חסיד חב"ד מוצהר, ור"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו של הרב לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב. הרב שך ראה במעשה זה משום קביעת עובדות בשטח, ואף התבטא בעניין בחריפות, (הוא אף הזכיר את עניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדא) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, כמו כן, הכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדש. במקביל, פנה לרב חיים שאול קרליץ, בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו'. המערכת הליטאית הנפרדת מכונה "שארית ישראל" והיא מתפקדת עד היום.
בבחירות בשנת 1988, כאשר פרשו הליטאים מ"אגודת ישראל", היה לסכסוך הליטאי-חב"די חלק חשוב בעניין, לאחר שאבן הנגף בין אגודת ישראל והליטאים היה סירובו של יומון "אגודת ישראל" - "המודיע", להסתייג מפעילות חסידי חב"ד. בעקבות הפילוג נרתמו חסידי חב"ד באופן גורף לטובת מפלגת אגודת ישראל, פעילות שהעלתה את כוחה לחמישה מנדטים, הישג שיא לאגודת ישראל עד אותה מערכת בחירות.
בבחירות בשנת 1988, כאשר פרשו הליטאים מ"אגודת ישראל", היה לסכסוך הליטאי-חב"די חלק חשוב בעניין, לאחר שאבן הנגף בין אגודת ישראל והליטאים היה סירובו של יומון "אגודת ישראל" - "המודיע", להסתייג מפעילות חסידי חב"ד. בעקבות הפילוג נרתמו חסידי חב"ד באופן גורף לטובת מפלגת אגודת ישראל, פעילות שהעלתה את כוחה לחמישה מנדטים, הישג שיא לאגודת ישראל עד אותה מערכת בחירות.
==מאבקיו בתוך המחנה הליטאי==
לא רק נגד חסידות חב"ד נלחם הוא אלא גם בתוך הבית פנימה (קרי המחנה הליטאי)  בכל מי שחשש שמאיים על מעמדו כראש המחנה הליטאי וכדוגמת  הרב חיים גריינמן (שחיבר ספרים רבים על
הש"ס) שהיו לו מעריצים רבים עקב גדלותו  היחודית התורנית וקרבת המשפחה שלו
ל"חזון איש " הוא דחק בכח לשולי המחנה. פרשה נוספת בכיוון זה היתה מאבק תלמידיו המגובה על ידו ברב דוד פוברסקי שאף הוא כיהן כראש ישיבת פוניביז ובאופן טיבעי זה גרם לאיום על מעמדו. וגם כאן ידע למצוא סיבות תורניות.


==שנותיו האחרונות==
==שנותיו האחרונות==