הרב יגאל לרר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
|תמונה=
|תמונה=
|כיתוב=
|כיתוב=
|תאריך לידה= י' שבט תשי"ז  
|תאריך לידה= [[י' שבט]] [[תשי"ז ]]
|מקום לידה=
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=
|תאריך פטירה=
שורה 9: שורה 9:
|תאריך לידה לועזי=  
|תאריך לידה לועזי=  
|תאריך פטירה לועזי=
|תאריך פטירה לועזי=
|מקום פעילות= ירושלים ,פתח תקווה
|מקום פעילות= [[ירושלים]] ,[[פתח תקווה]]
|השתייכות=[[ציונות דתית]]
|השתייכות=[[ציונות דתית]]
|נושאים בהם עוסק=[[גמרא]] ,[[דיינות]], [[הלכה]]
|נושאים בהם עוסק=[[גמרא]] ,[[דיינות]], [[הלכה]]
|תפקידים נוספים= אב"ד בבית הדין הרבני ב[[פתח תקווה]] , ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]],ראש כולל בפתח תקווה
|תפקידים נוספים= [[אב"ד]] ב[[בית הדין הרבני]] ב[[פתח תקווה]] , ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]],[[נשיא]] [[כולל]] ב[[פתח תקווה]].
|רבותיו=[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] ,[[הרב שאול ישראלי]] ,[[הרב חיים צימרמן]]
|רבותיו=[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] ,[[הרב שאול ישראלי]] ,[[הרב חיים צימרמן]]
|בני דורו=
|בני דורו=
שורה 20: שורה 20:
הרב '''יגאל לרר'''(נולד ב[[י' בשבט]] [[ה'תשל"ו]],[[12 בינואר]] [[1957]]) , הוא [[תלמיד חכם]] [[ציונות דתית|ציוני דתי]], '''[[אב"ד]] ב[[פתח תקווה]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]]'''.
הרב '''יגאל לרר'''(נולד ב[[י' בשבט]] [[ה'תשל"ו]],[[12 בינואר]] [[1957]]) , הוא [[תלמיד חכם]] [[ציונות דתית|ציוני דתי]], '''[[אב"ד]] ב[[פתח תקווה]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]]'''.


נולד וגדל בירושלים ,בגיל ארבע עזבה משפחתו למספר שנים את הארץ ועברה לאנטוורפן,כמה שנים מאוחר יותר בגיל ארבע עשרה חזרו ארצה. למד במדרשיית נעם בפרדס חנה,לאחר מכן בשנת תשל"ג עבר לישיבת בית התלמוד-גור אריה חיים ברלין שהייתה קיימת אז ובראשה עמדו הגאון ר' בערל שוורצמן והגאון הרב יצחק הוטנר בעל 'הפחד יצחק',התקרב לרבנים אלו ושמע מהם שיעורים רבים. בשנת תשל"ד לקראת סוף זמן חורף של שנה א' עבר לישיבת מרכז הרב שם למד אצל '''הרב צבי יהודה הכהן קוק''' ,'''הרב שאול ישראלי''' ובעיקר אצל רבו המובהק '''הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא'''. כמו כן,במשך שנים שמע שיעורים והיה מקורב מאוד ל'''רב חיים צימרמן'''.
נולד וגדל ב[[ירושלים]] ,אביו הוא ה[[חזן]] רב [[יהושע לרר]] החזן הראשי של בתי הכנסת הגדולים ב[[תל אביב]], [[לונג איילנד]], ו[[אנטוורפן]]{{הערה|[http://www.ch10.co.il/news/100354/#.VzRM_NIrK71 החזן ר' יהושע לרר ז"ל: 10 שנים לפטירתו],י' חשון התשע"ה, באתר חרדים 10}}.בגיל ארבע עזבה משפחתו למספר שנים את הארץ ועברה ל[[אנטוורפן]],כמה שנים מאוחר יותר בגיל ארבע עשרה חזרו ארצה. למד ב[[מדרשיית נעם]] ב[[פרדס חנה]],לאחר מכן בשנת [[תשל"ג]] עבר לישיבת [[בית התלמוד]]-[[גור אריה חיים ברלין]] שהייתה קיימת אז ובראשה עמדו הגאון ר' [[בערל שוורצמן]] והגאון [[הרב יצחק הוטנר]] בעל 'הפחד יצחק',התקרב לרבנים אלו ושמע מהם שיעורים רבים. בשנת [[תשל"ד]] לקראת סוף זמן [[חורף]] של שנה א' עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם למד אצל '''הרב צבי יהודה הכהן קוק''' ,'''הרב שאול ישראלי''' ובעיקר אצל רבו המובהק '''הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא'''. כמו כן,במשך שנים שמע שיעורים והיה מקורב מאוד ל'''[[הרב חיים צימרמן]]'''.


לאחר מספר שנים בישיבה התמנה למשיב-נושא ונותן בגמרא ,כמו כן במקביל למד למבחני הרבנות וקיבל כושר עיר וסמיכה לרבנות מרבו הרב[[ אברהם אלקנה כהנא שפירא]].
לאחר מספר שנים בישיבה התמנה למשיב-נושא ונותן ב[[גמרא]] ,כמו כן במקביל למד למבחני הרבנות וקיבל כושר עיר וסמיכה לרבנות מרבו הרב[[אברהם אלקנה כהנא שפירא]].
בשנת [[תשנ"ג]] התמנה על ידי ראש הישיבה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], לר"מ בישיבה,במקביל באותם שנים למד למבחני הדיינות וקיבל כושר לדיינות מהרבנים הראשיים דאז הרב אליהו בקשי דורון והרב ישראל מאיר לאו.
בשנת [[תשנ"ג]] התמנה על ידי ראש הישיבה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], ל[[ר]] בישיבה,במקביל למד למבחני הדיינות וקיבל כושר לדיינות מהרבנים הראשיים דאז [[הרב אליהו בקשי דורון]] ו[[הרב ישראל מאיר לאו]].


במסגרת תפקידו כר"מ בישיבה הוא מעביר שיעורים בסוגיות בעיון לפי סדר המסכתות הנלמדות בישיבה ,שיעור בר' חיים מבריסק על הרמב"ם,ושיעור בנושאים לפי סדרים בפרשיות השבוע.
במסגרת תפקידו כר"מ בישיבה הוא מעביר שיעורים בסוגיות בעיון לפי סדר המסכתות הנלמדות בישיבה ,שיעור בר'חיים מבריסק על הרמב"ם,ושיעור בנושאים לפי סדרים בפרשיות השבוע.


בשנת תש"ס התמנה לדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע .בשנת תשס"ח עבר לבית הדין בפתח תקווה ,ובשנת תשע"ו התמנה לאבבפתח תקווה{{הערה|[http://www.kipa.co.il/now/65077.html פרסום ראשון: ששה דיינים מהציונות הדתית מונו לאבות בתי דין], כ"א חשון תשע"ו, באתר כיפה}}  
בשנת [[תש"ס]] התמנה ל[[דיין]] בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]]. בשנת [[תשס"ח]] עבר לבית הדין בפתח תקווה ,וכעבור זמן בשנת [[תשע"ו]] התמנה ל[[אב]] ב[[פתח תקווה]]{{הערה|[http://www.kipa.co.il/now/65077.html פרסום ראשון: ששה דיינים מהציונות הדתית מונו לאבות בתי דין], כ"א חשון תשע"ו, באתר כיפה}}  


מלבד היותו אב"ד בפתח תקווה ורבישיבת מרכז הרב ,הקים בשנת תשע"ו כולל בפתח תקווה שמהווה שלוחה של ישיבת מרכז הרב אשר הוא משמש כנשיאו ונותן שיעורים בעיון בגמרא וכן שיעורים באמונה ובענייני דיומא. כמו כן ,מעביר שיעורים רבים בכל רחבי העיר פתח תקווה.
מלבד היותו [[אב"ד]] ב[[פתח תקוו]]ה ו[[ר]] ב[[ישיבת מרכז הרב]] ,הקים בשנת תשע"ו כולל בפתח תקווה שמהווה שלוחה של [[ישיבת מרכז הרב]] אשר הוא משמש כנשיאו ונותן שיעורים בעיון בגמרא וכן שיעורים באמונה ובענייני דיומא. כמו כן ,מעביר שיעורים רבים בכל רחבי העיר פתח תקווה.


משמש כחבר בוועדת השיפוט שבראשה עומדים רבנים במיזם 'קנה לך חבר' -תחרויות חיבורים תורניים שעורך מפעל הפיס לציבור הדתי לאומי.
משמש כחבר בוועדת השיפוט שבראשה עומדים [[רבנים]] במיזם '[[קנה לך חבר]]' -תחרויות חיבורים תורניים שעורך [[מפעל הפיס]] לציבור ה[[דתי לאומי]].


במשך שנים רבות כל חג שבועות נוסע הרב לרר לאנטוורפן ושם במשך שישה ימים מעביר עשרות שיעורי תורה בכל רחבי העיר, שיעור זה התפרסם עד למאוד ואף ישנם אנשים מהמדינה שבאים במיוחד לשמוע את השיעורים הללו.  
במשך שנים רבות כל חג שבועות נוסע הרב לרר ל[[אנטוורפן]] ושם במשך שישה ימים מעביר עשרות שיעורי תורה בכל רחבי העיר, שיעור זה התפרסם עד למאוד ואף ישנם אנשים מהמדינה שבאים במיוחד לשמוע את השיעורים הללו.  


הרב התגורר בירושלים במשך שנים רבות בבניין של רבני ישיבת מרכז הרב הסמוך לישיבה  ובשנת תש"ע עבר לפתח תקווה. נשוי לצביה.
הרב התגורר ב[[ירושלים]] במשך שנים רבות בבניין של רבני [[ישיבת מרכז הרב]] הסמוך לישיבה  ובשנת [[תש"ע]] עבר ל[[פתח תקווה]]. נשוי לצביה.
   
   
==חיבוריו==
==חיבוריו==


* '''''קונטרס 'גאולת הצב"י'''''' -מראה מקומות על התוספות בכל הש"ס.יצא לאור בשנת תשמ"ב.
* '''''קונטרס 'גאולת הצב"י'''''' -מראה מקומות על התוספות בכל הש"ס.יצא לאור בשנת תשמ"ב.
* ''''''חזון יהושע'''''' - ערך את הספר  ובו חידושיו של אביו  ר' יהושע לרר על סוגיות הש"ס אותם כתב בגיל 18, הספר כולל תולדות חייו של החזן יהושע לרר יליד ירושלים. הבן, הרב יגאל לרר, כותב בהקדמה כי אביו היה "מגדולי החזנים, משיירי זן החזנים מהדורות הקודמים בעל קול אדיר במתיקות שאין לתארה, כיבד ה' מגרונו ממעמקי ליבו, בעל רגש עצום אשר ריגש את שומעיו בתפילותיו".
* ''''''חזון יהושע'''''' - ערך את הספר  ובו חידושיו של אביו  ר' יהושע לרר על סוגיות הש"ס אותם כתב בגיל 18, הספר כולל תולדות חייו של החזן [[יהושע לרר]] יליד ירושלים. הבן, הרב יגאל לרר, כותב בהקדמה כי אביו היה "מגדולי החזנים, משיירי זן החזנים מהדורות הקודמים בעל קול אדיר במתיקות שאין לתארה, כיבד ה' מגרונו ממעמקי ליבו, בעל רגש עצום אשר ריגש את שומעיו בתפילותיו"{{הערה|[http://www.ch10.co.il/news/100354/#.VzRM_NIrK71 החזן ר' יהושע לרר ז"ל: 10 שנים לפטירתו],י' חשון התשע"ה, באתר חרדים 10}} .
*חיבר מאות מאמרים ופסקי דיינים שפורסמו ב'שורת הדין' ,בכתב העת 'ניצני ארץ'  ובבמות נוספות.
*חיבר מאות מאמרים ופסקי דיינים שפורסמו ב'שורת הדין' ,בכתב העת 'ניצני ארץ'  ובבמות נוספות.



גרסה מ־12:43, 12 במאי 2016

יגאל לרר
תאריך לידה י' שבט תשי"ז
מקום פעילות ירושלים ,פתח תקווה
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים אב"ד בבית הדין הרבני בפתח תקווה , ר"מ בישיבת מרכז הרב,נשיא כולל בפתח תקווה.
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ,הרב שאול ישראלי ,הרב חיים צימרמן

הרב יגאל לרר(נולד בי' בשבט ה'תשל"ו,12 בינואר 1957) , הוא תלמיד חכם ציוני דתי, אב"ד בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב.

נולד וגדל בירושלים ,אביו הוא החזן רב יהושע לרר החזן הראשי של בתי הכנסת הגדולים בתל אביב, לונג איילנד, ואנטוורפן[1].בגיל ארבע עזבה משפחתו למספר שנים את הארץ ועברה לאנטוורפן,כמה שנים מאוחר יותר בגיל ארבע עשרה חזרו ארצה. למד במדרשיית נעם בפרדס חנה,לאחר מכן בשנת תשל"ג עבר לישיבת בית התלמוד-גור אריה חיים ברלין שהייתה קיימת אז ובראשה עמדו הגאון ר' בערל שוורצמן והגאון הרב יצחק הוטנר בעל 'הפחד יצחק',התקרב לרבנים אלו ושמע מהם שיעורים רבים. בשנת תשל"ד לקראת סוף זמן חורף של שנה א' עבר לישיבת מרכז הרב שם למד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק ,הרב שאול ישראלי ובעיקר אצל רבו המובהק הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. כמו כן,במשך שנים שמע שיעורים והיה מקורב מאוד להרב חיים צימרמן.

לאחר מספר שנים בישיבה התמנה למשיב-נושא ונותן בגמרא ,כמו כן במקביל למד למבחני הרבנות וקיבל כושר עיר וסמיכה לרבנות מרבו הרבאברהם אלקנה כהנא שפירא. בשנת תשנ"ג התמנה על ידי ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לר"מ בישיבה,במקביל למד למבחני הדיינות וקיבל כושר לדיינות מהרבנים הראשיים דאז הרב אליהו בקשי דורון והרב ישראל מאיר לאו.

במסגרת תפקידו כר"מ בישיבה הוא מעביר שיעורים בסוגיות בעיון לפי סדר המסכתות הנלמדות בישיבה ,שיעור בר'חיים מבריסק על הרמב"ם,ושיעור בנושאים לפי סדרים בפרשיות השבוע.

בשנת תש"ס התמנה לדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע. בשנת תשס"ח עבר לבית הדין בפתח תקווה ,וכעבור זמן בשנת תשע"ו התמנה לאב"ד בפתח תקווה[2]

מלבד היותו אב"ד בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב ,הקים בשנת תשע"ו כולל בפתח תקווה שמהווה שלוחה של ישיבת מרכז הרב אשר הוא משמש כנשיאו ונותן שיעורים בעיון בגמרא וכן שיעורים באמונה ובענייני דיומא. כמו כן ,מעביר שיעורים רבים בכל רחבי העיר פתח תקווה.

משמש כחבר בוועדת השיפוט שבראשה עומדים רבנים במיזם 'קנה לך חבר' -תחרויות חיבורים תורניים שעורך מפעל הפיס לציבור הדתי לאומי.

במשך שנים רבות כל חג שבועות נוסע הרב לרר לאנטוורפן ושם במשך שישה ימים מעביר עשרות שיעורי תורה בכל רחבי העיר, שיעור זה התפרסם עד למאוד ואף ישנם אנשים מהמדינה שבאים במיוחד לשמוע את השיעורים הללו.

הרב התגורר בירושלים במשך שנים רבות בבניין של רבני ישיבת מרכז הרב הסמוך לישיבה ובשנת תש"ע עבר לפתח תקווה. נשוי לצביה.

חיבוריו

  • קונטרס 'גאולת הצב"י' -מראה מקומות על התוספות בכל הש"ס.יצא לאור בשנת תשמ"ב.
  • 'חזון יהושע' - ערך את הספר ובו חידושיו של אביו ר' יהושע לרר על סוגיות הש"ס אותם כתב בגיל 18, הספר כולל תולדות חייו של החזן יהושע לרר יליד ירושלים. הבן, הרב יגאל לרר, כותב בהקדמה כי אביו היה "מגדולי החזנים, משיירי זן החזנים מהדורות הקודמים בעל קול אדיר במתיקות שאין לתארה, כיבד ה' מגרונו ממעמקי ליבו, בעל רגש עצום אשר ריגש את שומעיו בתפילותיו"‏[3] .
  • חיבר מאות מאמרים ופסקי דיינים שפורסמו ב'שורת הדין' ,בכתב העת 'ניצני ארץ' ובבמות נוספות.

הערות שוליים

הרב לרר בסיפורים על הרב שפירא- מתוך עיתון הצופה