הרב יהודה חי אלקלעי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
כשהוקמה חברת "כל ישראל חברים" (כי"ח), קרא להצטרף אליה, אך יחד עם זאת, תבע ממנהיגיה לשים במרכז העניינים את נושא העליה לארץ. כשהקימה החברה את בית הספר החקלאי "מקוה ישראל", קיווה שזוהי תחילתו של מהלך של הקמת התיישבות חקלאית בארץ ישראל, אולם משראה שאין בתוכניות החברה לייסד מוסדות נוספים כאלו בארץ, החליט לעלות לארץ ולנסות להגשים את תוכניותיו. בז' ב[[סיוון]] תרל"א עלה לארץ, וכבר בכ"ט בסיוון הקים חברה בשם "כל ישראל חברים" שכללה ועד מרכזי ב[[ירושלים]] וועד מקומי ב[[יפו]], ומטרתה היתה להקים מושבות חקלאיות בארץ בלבד.  
כשהוקמה חברת "כל ישראל חברים" (כי"ח), קרא להצטרף אליה, אך יחד עם זאת, תבע ממנהיגיה לשים במרכז העניינים את נושא העליה לארץ. כשהקימה החברה את בית הספר החקלאי "מקוה ישראל", קיווה שזוהי תחילתו של מהלך של הקמת התיישבות חקלאית בארץ ישראל, אולם משראה שאין בתוכניות החברה לייסד מוסדות נוספים כאלו בארץ, החליט לעלות לארץ ולנסות להגשים את תוכניותיו. בז' ב[[סיוון]] תרל"א עלה לארץ, וכבר בכ"ט בסיוון הקים חברה בשם "כל ישראל חברים" שכללה ועד מרכזי ב[[ירושלים]] וועד מקומי ב[[יפו]], ומטרתה היתה להקים מושבות חקלאיות בארץ בלבד.  


משנתגלו תכניותיו לאנשי ה"חלוקה" (קבוצות יהודים שחיו בארץ, בעיקר ממוצא מזרח אירופאי, שלמדו תורה ב"[[כולל]]ים" והתפרנסו מ"כספי החלוקה" שנאספו מיהודים בחוץ לארץ), ניסו להלחם כנגדו ורדפו אותו, נאלץ לעזוב את הארץ, בין השאר בעקבות הרדיפות, ואז נסגר גם הועד של "שלום ירושלים" בארץ. אולם, גם בחו"ל לא פסק מפעילותו,
משנתגלו תכניותיו לאנשי ה"חלוקה" (קבוצות יהודים שחיו בארץ, בעיקר ממוצא מזרח אירופאי, שלמדו תורה ב"[[כולל]]ים" והתפרנסו מ"כספי החלוקה" שנאספו מיהודים בחוץ לארץ), ניסו להלחם כנגדו ורדפו אותו, נאלץ לעזוב את הארץ, בין השאר בעקבות הרדיפות, ואז נסגר גם הועד של "שלום ירושלים" בארץ. אולם, גם בחו"ל לא פסק מפעילותו, והוא עורר עשירים יהודים לרכוש קרקעות ביפו, ומנסה שנית להשפיע על חברת כי"ח לפעול בנושא ארץ ישראל.
 
בקיץ תרל"ד חזר לארץ על אף זקנותו, והתיישב ביפו. הוא פרסם מאמר בעיתון "החבצלת" בו קרא ליהודי פולין לעלות לארץ בטרם יאלצו לסבול גזירות ורדיפות.
כשנפטר [[הרב צבי הירש קלישר]], עורר את מקורביו להקים מושבה על שמו.
נפטר בד' ב[[תשרי]] תרל"ט.
==ספריו==
(לפי סדר הוצאתם)
*'''דרכי נועם'''- בלאדינו, עוסק בענייני הלשון העברית ולימודה. בהקדמתו מדבר גם על ענייני שיבת ציון. רעיונות אלו כאמור, עוררו תגובות שליליות.
*'''שלום ירושלים'''- קונטרס בלאדינו שבו משיב על התגובות לרעיונותיו.
*'''מנחת יהודה'''- ספרו המרכזי, בו פרסם את כל משנתו הלאומית.
וכן מספר חוברות קצרות בנושאי ארץ ישראל וישובה:
*'''פתח כחודה של מחט'''
*'''קול קורא''' (תשובה לתגובות).
*'''מבשר טוב'''
*'''ספר חיים'''
*'''גורל לה''''
*'''משמיע שלום'''- דברי ברכה לחברת כי"ח על הקמת מקוה ישראל.
*'''שמע ישראל'''
*'''מעודד ענוים'''- דברי הגנה על "חברת ישוב ארץ ישראל" ומנהיגה הרב קלישר.
*'''רגלי מבשר'''
*'''שיבת ציון'''
*'''מנחם ציון'''
ספריו יצאו לאור במהדורה חדשה ע"י ד"א יצחק רפאל תחת הכותרת "כתבי הרב יהודה אלקלעי", בהוצאת [[מוסד הרב קוק]].
==לקריאה נוספת==
*ד"ר יצחק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''', הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 28-32.
*ד"ר יצחק רפאל, '''כתבי הרב יהודה אלקלעי''', מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ה, מבוא.
 
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|א]]
[[קטגוריה:אחרונים|א]]
[[קטגוריה:רבנים ציוניים|א]]