הרב יעקב נגן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
נולד בניו יורק בט' ב[[סיוון]] תשכ"ז בשם יעקב מאיר גנק לר' עזריאל זליג ואהובה גנק. הוא למד את לימודיו התיכוניים בישיבה התיכונית של [[ישיבה יוניברסיטי]]. לאחר סיום לימודיו בישיבה התיכונית עלה ללמוד ב[[ישראל]] ב[[ישיבת שעלבים]]. לאחר שעזב את ישיבת שעלבים, למד בישיבה יוניברסיטי לתואר ראשון בלימודי יהדות ותואר שני בתולדות עם ישראל ולצידם עבר גם בחינת הסמכה ל[[רב]]נות. בשנת תשנ"ג עלה ארצה והחל ללמוד ב[[ישיבת הר עציון]]. בשנת תשנ"ז, לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הר עציון, עבר לעתניאל והחל ללמד כר"ם בישיבת עתניאל. | יעקב מאיר נגן נולד בניו יורק בט' ב[[סיוון]] ה'תשכ"ז בשם יעקב מאיר גנק לר' עזריאל זליג ואהובה גנק. הוא למד את לימודיו התיכוניים בישיבה התיכונית של [[ישיבה יוניברסיטי]]. לאחר סיום לימודיו בישיבה התיכונית עלה ללמוד ב[[ישראל]] ב[[ישיבת שעלבים]]. לאחר שעזב את ישיבת שעלבים, למד בישיבה יוניברסיטי לתואר ראשון בלימודי יהדות ותואר שני בתולדות עם ישראל ולצידם עבר גם בחינת הסמכה ל[[רב]]נות. בשנת תשנ"ג עלה ארצה והחל ללמוד ב[[ישיבת הר עציון]]. בשנת תשנ"ז, לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הר עציון, עבר לעתניאל והחל ללמד כר"ם בישיבת עתניאל. בשנת 2010 עבר נגן מתפקיד של ר"ם בישיבת עתניאל לתפקיד ראש כולל להסמכה לרבנות בישיבה, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום. הרב נגן פרסם למעלה ממאתיים מאמרים באתר של ישיבת עתניאל, באתר כיפה ובערוץ הניו - אייג' באתר NRG. מלבד ישיבת עתניאל, הרב נגן מלמד ולימד במקומות נוספים, ביניהם צהלי, המכינה הקדם צבאית לבנות והמכינה המעורבת, מכינת עמיחי. | ||
ייחודה של עבודתו של הרב נגן היא השילוב בין תחומים שונים. כך לדוגמה, במסגרת הדוקטורט שלו שילב הרב נגן בין חקר התלמוד ומחשבת ישראל. הרב נגן מפעיל אתר אינטרנט העוסק בחיפוש רוחני ומשלב בין יהדות לניו אייג'{{הערה|שם=רוחניות|[http://yakovnagen.com/ להתעורר ליום חדש - החיפוש הרוחני יהודי - בין מזרח ומערב]}}. במסגרת עבודתו בישיבת עתניאל, הרב נגן מפעיל אתר אינטרנט נוסף המוקדש להלכות שבת{{הערה|[https://sites.google.com/site/halahaotniel תוכנית הלכה - שבת ישיבת עתניאל]}}. | |||
לתפיסתו של הרב נגן, היהדות מכילה יסודות המקבילים לרוחניות המזרח ולפילוסופיה המערבית. | |||
לתפיסתו של נגן, היהדות מכילה יסודות המקבילים לרוחניות המזרח ולפילוסופיה המערבית. | |||
== חיים אישיים == | == חיים אישיים == | ||
בשנת 1993 התחתן נגן עם מיכל, בתו של הפרופסור אוריאל סימון, וראש מכינת צהלי כיום. נגן ואשתו מתגוררים בעתניאל ולהם שבעה ילדים. | בשנת 1993 התחתן הרב נגן עם מיכל, בתו של הפרופסור אוריאל סימון, וראש מכינת צהלי כיום. נגן ואשתו מתגוררים בעתניאל ולהם שבעה ילדים. | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
בשנת תשס"ד קיבל הרב נגן תואר דוקטור במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית. נושא הדוקטורט שלו היה "ניתוח של מוטיבים בהלכות [[חג הסוכות]] בספרות התלמודית - חג הסוכות במחשבת ההלכה". בשנת תשס"ו נסע הרב נגן לדרמסאלה שבהודו עקב התעניינותו ביחס בין היהדות לרוחניות של המזרח ורצונו להכיר מקרוב את הדברים. הוא תיעד חלק מהסיפורים והחוויות שלו בדרמסאלה בספרו "להתעורר ליום חדש - תורות וסיפורים מהחיים". בשנת 2007 יצא ספרו הראשון, "נשמת המשנה - צוהר לעולמה הפנימי של המשנה". בספר מנתח הרב נגן מבחינה ספרותית למעלה מ-100 [[משנה|משניות]]. בביקורת על הספר במוסף שבת של מקור ראשון נכתב כי "הוצאה זו חושפת לנו לאחרונה בזעיר אנפין ממקוריות דרכי לימוד התורה המתחדשות בדורנו, מתוך הגילוי הרוחני והנפשי של האדם הארץ ישראלי... בעקבות ניתוח העמדות, מצליח נגן לקלף את השכבה האטומה, המסתירה עבור רוב לומדי התלמוד את הרצף המושגי הקיים בין משנה לגמרא. הוא מוכיח, בעיניי מעל לכל ספק, את הזיקה הקיימת בין שתי העמדות שבמשנה לבין מחלוקת מרכזית המובאת מיד בגמרא"{{הערה|ברקוביץ דב, להקשיב לשירת המשנה, מוסף שבת של מקור ראשון, י"ט בטבת ה'תשס"ח}}. בשנת 2008 הוציא הרב נגן את הדוקטורט שלו בספר בשם "מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה". בביקורת על הספר במוסף שבת של מקור ראשון נכתב כי "ספרו של יעקב נגן הוא חידוש מרענן במחקר ההלכה של חז"ל ויש לראות בו פריצת דרך של ממש באופן הלימוד הישיבתי המוכר עד עתה. החידוש נעוץ בחשיפת "מיתוסים" העומדים בלב ליבן של המחלוקות ההלכתיות... נגן איננו חושש מלהצביע על הצרכים הפסיכולוגיים שהמיתוס מבקש לענות להם. צרכים אנושיים אלה אינם עומדים בסתירה לדת, אלא דווקא מעידים על החיבור העמוק שבין התורה לאדם... נגן, וזאת בניגוד למחקר הדתות, מסוגל להביא אל הדיון לא רק תובנות כלליות, אלא גם בירור פרטני, בשל שליטתו המרשימה בחומרים התלמודיים"{{הערה| רואי ביטי, הסוכה, ההלכה והמיתוס בחצר הישיבה, מוסף שבת של מקור ראשון, י"ח בתשרי ה'תשס"ט}}. | |||
* "'''נשמת המשנה - צוהר לעולמה הפנימי של המשנה'''", 2007, הוצאת גילוי | * "'''נשמת המשנה - צוהר לעולמה הפנימי של המשנה'''", 2007, הוצאת גילוי | ||
* "'''מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה'''", 2008, הוצאת גילוי | * "'''מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה'''", 2008, הוצאת גילוי | ||
גרסה מ־18:15, 16 ביולי 2012
|
|
הרב ד"ר יעקב מאיר נגן הוא ראש כולל הלכה בישיבת עתניאל, מחבר ספרי הגות וכותב טורים בנושא רוחניות יהודית.
תולדות חייו
יעקב מאיר נגן נולד בניו יורק בט' בסיוון ה'תשכ"ז בשם יעקב מאיר גנק לר' עזריאל זליג ואהובה גנק. הוא למד את לימודיו התיכוניים בישיבה התיכונית של ישיבה יוניברסיטי. לאחר סיום לימודיו בישיבה התיכונית עלה ללמוד בישראל בישיבת שעלבים. לאחר שעזב את ישיבת שעלבים, למד בישיבה יוניברסיטי לתואר ראשון בלימודי יהדות ותואר שני בתולדות עם ישראל ולצידם עבר גם בחינת הסמכה לרבנות. בשנת תשנ"ג עלה ארצה והחל ללמוד בישיבת הר עציון. בשנת תשנ"ז, לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הר עציון, עבר לעתניאל והחל ללמד כר"ם בישיבת עתניאל. בשנת 2010 עבר נגן מתפקיד של ר"ם בישיבת עתניאל לתפקיד ראש כולל להסמכה לרבנות בישיבה, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום. הרב נגן פרסם למעלה ממאתיים מאמרים באתר של ישיבת עתניאל, באתר כיפה ובערוץ הניו - אייג' באתר NRG. מלבד ישיבת עתניאל, הרב נגן מלמד ולימד במקומות נוספים, ביניהם צהלי, המכינה הקדם צבאית לבנות והמכינה המעורבת, מכינת עמיחי.
ייחודה של עבודתו של הרב נגן היא השילוב בין תחומים שונים. כך לדוגמה, במסגרת הדוקטורט שלו שילב הרב נגן בין חקר התלמוד ומחשבת ישראל. הרב נגן מפעיל אתר אינטרנט העוסק בחיפוש רוחני ומשלב בין יהדות לניו אייג'[1]. במסגרת עבודתו בישיבת עתניאל, הרב נגן מפעיל אתר אינטרנט נוסף המוקדש להלכות שבת[2].
לתפיסתו של הרב נגן, היהדות מכילה יסודות המקבילים לרוחניות המזרח ולפילוסופיה המערבית.
חיים אישיים
בשנת 1993 התחתן הרב נגן עם מיכל, בתו של הפרופסור אוריאל סימון, וראש מכינת צהלי כיום. נגן ואשתו מתגוררים בעתניאל ולהם שבעה ילדים.
ספריו
בשנת תשס"ד קיבל הרב נגן תואר דוקטור במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית. נושא הדוקטורט שלו היה "ניתוח של מוטיבים בהלכות חג הסוכות בספרות התלמודית - חג הסוכות במחשבת ההלכה". בשנת תשס"ו נסע הרב נגן לדרמסאלה שבהודו עקב התעניינותו ביחס בין היהדות לרוחניות של המזרח ורצונו להכיר מקרוב את הדברים. הוא תיעד חלק מהסיפורים והחוויות שלו בדרמסאלה בספרו "להתעורר ליום חדש - תורות וסיפורים מהחיים". בשנת 2007 יצא ספרו הראשון, "נשמת המשנה - צוהר לעולמה הפנימי של המשנה". בספר מנתח הרב נגן מבחינה ספרותית למעלה מ-100 משניות. בביקורת על הספר במוסף שבת של מקור ראשון נכתב כי "הוצאה זו חושפת לנו לאחרונה בזעיר אנפין ממקוריות דרכי לימוד התורה המתחדשות בדורנו, מתוך הגילוי הרוחני והנפשי של האדם הארץ ישראלי... בעקבות ניתוח העמדות, מצליח נגן לקלף את השכבה האטומה, המסתירה עבור רוב לומדי התלמוד את הרצף המושגי הקיים בין משנה לגמרא. הוא מוכיח, בעיניי מעל לכל ספק, את הזיקה הקיימת בין שתי העמדות שבמשנה לבין מחלוקת מרכזית המובאת מיד בגמרא"[3]. בשנת 2008 הוציא הרב נגן את הדוקטורט שלו בספר בשם "מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה". בביקורת על הספר במוסף שבת של מקור ראשון נכתב כי "ספרו של יעקב נגן הוא חידוש מרענן במחקר ההלכה של חז"ל ויש לראות בו פריצת דרך של ממש באופן הלימוד הישיבתי המוכר עד עתה. החידוש נעוץ בחשיפת "מיתוסים" העומדים בלב ליבן של המחלוקות ההלכתיות... נגן איננו חושש מלהצביע על הצרכים הפסיכולוגיים שהמיתוס מבקש לענות להם. צרכים אנושיים אלה אינם עומדים בסתירה לדת, אלא דווקא מעידים על החיבור העמוק שבין התורה לאדם... נגן, וזאת בניגוד למחקר הדתות, מסוגל להביא אל הדיון לא רק תובנות כלליות, אלא גם בירור פרטני, בשל שליטתו המרשימה בחומרים התלמודיים"[4].
- "נשמת המשנה - צוהר לעולמה הפנימי של המשנה", 2007, הוצאת גילוי
- "מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה", 2008, הוצאת גילוי
- "להתעורר ליום חדש - תורות וסיפורים מהחיים", 2011, הוצאת גילוי
קישורים חיצוניים
- להתעורר ליום חדש - החיפוש הרוחני היהודי בין מזרח למערב האתר הרשמי של יעקב נגן
- ביקורת על ספרו של נגן, "נשמת המשנה" על ידי הרב דוב ברקוביץ
- יעקב נגן בויקיפדיה העברית
הערות שוליים
- ↑ להתעורר ליום חדש - החיפוש הרוחני יהודי - בין מזרח ומערב
- ↑ תוכנית הלכה - שבת ישיבת עתניאל
- ↑ ברקוביץ דב, להקשיב לשירת המשנה, מוסף שבת של מקור ראשון, י"ט בטבת ה'תשס"ח
- ↑ רואי ביטי, הסוכה, ההלכה והמיתוס בחצר הישיבה, מוסף שבת של מקור ראשון, י"ח בתשרי ה'תשס"ט