הרב יעקב עדס (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש [[ישיבת פורת יוסף]] ודיין בבית הדין הרבני העליון|אחר=מקובל בדורנו, מחבר סדרת הספרים "דברי יעקב"|עע=[[הרב יעקב עדס (מקובל)]] | {{פירוש נוסף|נוכחי=ראש [[ישיבת פורת יוסף]] ודיין בבית הדין הרבני העליון|אחר=מקובל בדורנו, מחבר סדרת הספרים "דברי יעקב"|עע=[[הרב יעקב עדס (מקובל)]]}} | ||
[[תמונה:Ravades.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב יעקב עדס]] | [[תמונה:Ravades.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב יעקב עדס]] | ||
'''הרב יעקב עדס''' היה מראשי [[ישיבת פורת יוסף]] ו[[דיין]] בבית הדין הגדול. | '''הרב יעקב עדס''' היה מראשי [[ישיבת פורת יוסף]] ו[[דיין]] בבית הדין הגדול. | ||
גרסה מ־10:06, 17 ביולי 2011
|
|
- ערך זה עוסק בראש ישיבת פורת יוסף ודיין בבית הדין הרבני העליון. אם התכוונתם למקובל בדורנו, מחבר סדרת הספרים "דברי יעקב", עיינו בערך הרב יעקב עדס (מקובל).
הרב יעקב עדס היה מראשי ישיבת פורת יוסף ודיין בבית הדין הגדול.
נולד בח' באדר תרנ"ח בירושלים לאביו, הרב אברהם ואמו צלחה. בהיותו כבן 23, נתמנה להיות מגיד השיעור הראשי בישיבת פורת יוסף, עוד בזמן כהונתו של ראש הישיבה הראשון הרב רפאל שלמה לניאדו, ולאחר פטירתו בזמן כהונת הרב עזרא עטייה. בתקופה זו נשא לאדה את אסתר, בתו של הרב עזרא הררי רפול.
בשנת תרצ"ה נתמנה על ידי הראשון לציון הרב יעקב מאיר לכהן כדיין בבית הדין הספרדי. בשנת תש"ד הופעל עליו לחץ להתמנות לדיין בתל אביב, אולם לאחר כשנה, עבר לכהן בבית הדין הגדול בירושלים, ונתמנה להיות חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל. בשנת תש"ח, שמח מאד עם הקמת המדינה, וקיבל את החלטת הרבנות על אמירת הלל ביום העצמאות. בשנת תשט"ו מונה להיות אב בית דין בהרכב שכלל מלבדו את הרב יוסף שלום אלישיב ואת הרב בצלאל ז'ולטי. היה חבר במועצת הרבנות הראשית ואב בית דין בבית הדין הרבנית העליון עד יום מותו. חיבר ספר שו"ת "חדות יעקב".
נפטר בכ"ז בתמוז תשכ"ג.
בנו, הרב יהודה עדס, הקים על שמו את ישיבת "קול יעקב". בן נוסף שלו הוא הרב רפאל עדס, מזכיר בית הדין הרבני העליון.
לקריאה נוספת
- האיר המזרח- לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, רבני פורת יוסף.
- הרב יצחק דדון, אתחלתא היא- יחסם של גדלי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה, חלק ב', ירושלים תשס"ח, עמ' סה-סח.