הרב יצחק נסים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב יצחק נסים | [[תמונה:Ravnisim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק נסים]] | ||
'''הרב יצחק נסים''' היה [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] הספרדי השני. | |||
==תולדות חייו== | |||
רבי יצחק נסים רחמים (שם המשפחה היה רחמים ע"ש האב, אמנם במשך הזמן הפך את שמו השני - נסים, לשם משפחה) נולד לאביו רבי רחמים בבגדד שבעיראק בכ"ה ב[[כסלו]], [[חנוכה]] תרנ"ו. אחיו היה רבי יחזקאל עזרא, בעל "עצי היע"ר", רב חשוב בבגדד. | |||
רבי | בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]], ולאחר מכן חזר לבגדאד. בהמשך עזב את עיר מולדתו ועלה להשתקע בארץ ישראל. | ||
בשנת תשט"ו, לאחר שנפטר [[רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל]], נתבקש הרב נסים לכהן כראשון לציון וכרב ראשי תחתיו. הרב נסים כיהן במשרת הרב הראשי הספרדי שנים רבות, בתחילה לצידו של [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], ולאחר פטירת הרב הרצוג לצד [[הרב איסר יהודה אונטרמן]]. נפטר ב[[תשעה באב]] תשמ"א, ונקבר ב[[הר הזיתים]]. הרב נסים היה עומד על דעתו, ולא נכנע ללחצים מצד אחרים. פעם הגיע האפיפיור (מנהיג [[הוותיקן]] והנצרות הקתולית) לביקור בארץ, סרב לבוא לבקר ב[[ירושלים]], שכן לא הכיר בה כבירת העם היהודי, אלא נכנס לארץ מירדן דרך מעבר מגידו שעל יד ג'נין. כרב הראשי, התבקש הרב נסים לבוא למגידו, למעמד קבלת פניו של האפיפיור. אולם, הרב נסים לא הסכים לבוא לקבל את פניו, זאת על אף לחצים רבים ועצומים מצד ממשלת ישראל וגורמים שונים במדינה, אלא שאם האפיפיור ירצה יוכל לבוא ללשכתו בירושלים לבקרו. | |||
==כתביו== | |||
חיבר: | |||
* [[שו"ת]] "[[יין הטוב]]", (שני חלקים שנדפסו בכרך אחד). הספר יצא בשלוש מהדורות. בראש הספר הובאו מכתבים מאת [[רבי ישראל מאיר הכהן]] מראדין, בעל "[[משנה ברורה]]" ו"[[חפץ חיים]]", וכן מאב"ד אלדטשטאט. בתחילת החלק השני מובא מכתב מ[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. | |||
* "[[לדור ולדורות]]", חלק א: מאמרים ונאומים, ירושלים תשע"ג. | |||
ברשותו היו כתבי יד של ספרי קודש ישנים. הוא הוציא לאור ספר שו"ת "צדקה ומשפט" של רבי צדקה חוצין הראשון, מגדולי רבני בגדאד. | |||
==תלמידיו== | |||
הוא הקים בית מדרש לדיינים. בין תלמידיו היה [[הרב מרדכי אליהו]]. בספר "יין הטוב" מובאת תשובה שכתב הרב אליהו לדבריו של [[הרב יוסף שלום אלישיב]], על פי בקשתו של הרב נסים, לאחר שתשובתו בנושא אבדה. | |||
== | כמו כן הרב יעקב משה הלל, ראש ישיבת המקובלים "אהבת שלום", והרב עזרא בצרי נמנים על תלמידיו. | ||
==משפחתו== | |||
*בנו פרופסור מאיר בניהו, נפטר ב-ב' באייר ה'תשס"ט, בן 82 שנה. מספריו - גילוח בחולו שלמועד; ספר על החיד"א - ב' כרכים, ועוד, וכן הוציא לאור ספרי זכרון לאביו. | |||
*עו"ד משה נסים- כיהן בעבר כשר האוצר וכשר המשפטים. | |||
{{סדרה|הקודם= [[הרב בן ציון מאיר חי עזיאל]]|הבא=[[הרב עובדיה יוסף]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי]]}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
== | *מ. אגסי, '''הראשונים לציון''' מכלל ירושלים תשס"ג. | ||
{{מיון רגיל:נסים יצחק}} | |||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | |||
[[קטגוריה:ראשונים לציון]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]] | |||
[[קטגוריה:רבנים עיראקים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:רבנים | |||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:רבנים | |||
גרסה אחרונה מ־22:47, 25 במאי 2013
|
|
הרב יצחק נסים היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל הספרדי השני.
תולדות חייו[עריכה]
רבי יצחק נסים רחמים (שם המשפחה היה רחמים ע"ש האב, אמנם במשך הזמן הפך את שמו השני - נסים, לשם משפחה) נולד לאביו רבי רחמים בבגדד שבעיראק בכ"ה בכסלו, חנוכה תרנ"ו. אחיו היה רבי יחזקאל עזרא, בעל "עצי היע"ר", רב חשוב בבגדד.
בצעירותו עלה לארץ ישראל, ולאחר מכן חזר לבגדאד. בהמשך עזב את עיר מולדתו ועלה להשתקע בארץ ישראל. בשנת תשט"ו, לאחר שנפטר רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, נתבקש הרב נסים לכהן כראשון לציון וכרב ראשי תחתיו. הרב נסים כיהן במשרת הרב הראשי הספרדי שנים רבות, בתחילה לצידו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ולאחר פטירת הרב הרצוג לצד הרב איסר יהודה אונטרמן. נפטר בתשעה באב תשמ"א, ונקבר בהר הזיתים. הרב נסים היה עומד על דעתו, ולא נכנע ללחצים מצד אחרים. פעם הגיע האפיפיור (מנהיג הוותיקן והנצרות הקתולית) לביקור בארץ, סרב לבוא לבקר בירושלים, שכן לא הכיר בה כבירת העם היהודי, אלא נכנס לארץ מירדן דרך מעבר מגידו שעל יד ג'נין. כרב הראשי, התבקש הרב נסים לבוא למגידו, למעמד קבלת פניו של האפיפיור. אולם, הרב נסים לא הסכים לבוא לקבל את פניו, זאת על אף לחצים רבים ועצומים מצד ממשלת ישראל וגורמים שונים במדינה, אלא שאם האפיפיור ירצה יוכל לבוא ללשכתו בירושלים לבקרו.
כתביו[עריכה]
חיבר:
- שו"ת "יין הטוב", (שני חלקים שנדפסו בכרך אחד). הספר יצא בשלוש מהדורות. בראש הספר הובאו מכתבים מאת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל "משנה ברורה" ו"חפץ חיים", וכן מאב"ד אלדטשטאט. בתחילת החלק השני מובא מכתב מהרב אברהם יצחק הכהן קוק.
- "לדור ולדורות", חלק א: מאמרים ונאומים, ירושלים תשע"ג.
ברשותו היו כתבי יד של ספרי קודש ישנים. הוא הוציא לאור ספר שו"ת "צדקה ומשפט" של רבי צדקה חוצין הראשון, מגדולי רבני בגדאד.
תלמידיו[עריכה]
הוא הקים בית מדרש לדיינים. בין תלמידיו היה הרב מרדכי אליהו. בספר "יין הטוב" מובאת תשובה שכתב הרב אליהו לדבריו של הרב יוסף שלום אלישיב, על פי בקשתו של הרב נסים, לאחר שתשובתו בנושא אבדה.
כמו כן הרב יעקב משה הלל, ראש ישיבת המקובלים "אהבת שלום", והרב עזרא בצרי נמנים על תלמידיו.
משפחתו[עריכה]
- בנו פרופסור מאיר בניהו, נפטר ב-ב' באייר ה'תשס"ט, בן 82 שנה. מספריו - גילוח בחולו שלמועד; ספר על החיד"א - ב' כרכים, ועוד, וכן הוציא לאור ספרי זכרון לאביו.
- עו"ד משה נסים- כיהן בעבר כשר האוצר וכשר המשפטים.
| הקודם: הרב בן ציון מאיר חי עזיאל |
הרב הראשי הספרדי | הבא: הרב עובדיה יוסף |
לקריאה נוספת[עריכה]
- מ. אגסי, הראשונים לציון מכלל ירושלים תשס"ג.