הרב מיכה הלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
(תיקון הפתיח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב מיכה הלוי''' הוא רבה האשכנזי של [[פתח תקווה]], ראש [[ישיבת עטרת נחמיה]] בשכונת נחלת יצחק שב[[תל אביב]] ויו"ר עמותת 'אביב התורה' הפועלת | '''הרב מיכה הלוי''' הוא רבה האשכנזי של [[פתח תקווה]], ראש [[ישיבת עטרת נחמיה]] בשכונת נחלת יצחק שב[[תל אביב]] ויו"ר עמותת 'אביב התורה' הפועלת להרבצת תורה, עזרה לנזקקים וקירוב רחוקים בתל אביב. | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
נולד בשנת תשכ"ד בתל אביב לשלום וחיה הלוי. למד ב[[ישיבת נחל יצחק]] בנחלים. לאחר שלוש שנות לימוד עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]], בה למד אצל ראשי הישיבה, [[הרב צבי יהודה קוק]] ו[[הרב אברהם שפירא]], וכן אצל [[הרב מרדכי שטרנברג]] ורבנים נוספים. בתחילת שנות ה-90 עבר ל[[תל אביב]] והקים בה את [[כולל]] "מכתם לדוד". בהמשך כיהן במשך 9 שנים כר"מ ב[[ישיבת אור עציון]] והתמנה במקביל לרב שכונת נחלת יצחק שבה התגורר. בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הקים את עמותת "אביב התורה" ואת ישיבת "עטרת נחמיה" בנחלת יצחק ועמד בראשן. כיהן כחבר בוועדת הכשרות ובבית ההוראה הטלפוני של הרבנות בעיר | |||
נולד בשנת תשכ"ד בתל אביב לשלום וחיה הלוי. למד ב[[ישיבת נחל יצחק]] בנחלים. לאחר שלוש שנות לימוד עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]], בה למד אצל ראשי הישיבה, [[הרב צבי יהודה קוק]] ו[[הרב אברהם שפירא]], וכן אצל [[הרב מרדכי שטרנברג]] ורבנים נוספים. בתחילת שנות ה-90 עבר ל[[תל אביב]] והקים בה את [[כולל]] "מכתם לדוד". בהמשך כיהן במשך 9 שנים כר"מ ב[[ישיבת אור עציון]] והתמנה במקביל לרב שכונת נחלת יצחק שבה התגורר. היה חבר הנהלת ארגון רבני צהר, אך מאוחר יותר פרש מהארגון בגלל חילוקי דעות עם ההנהלה. בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הקים את עמותת "אביב התורה" ואת ישיבת "עטרת נחמיה" בנחלת יצחק ועמד בראשן. מאוחר יותר אף כיהן כחבר בוועדת הכשרות ובבית ההוראה הטלפוני של הרבנות בעיר. | |||
ערך כמה מספרי [[הרב שלמה גורן]], שיצאו לאור לאחר פטירתו. | ערך כמה מספרי [[הרב שלמה גורן]], שיצאו לאור לאחר פטירתו. | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
=== משפחתו === | === משפחתו === | ||
הרב מיכה הלוי נשוי ליעל, ולהם שמונה ילדים. אחיו, פרופ' יונתן הלוי הוא מנהל המרכז הרפואי שערי צדק ב[[ירושלים]]. אחותו ורדינה נשואה ל[[הרב אלי סדן|רב אלי סדן]], ראש ה[[מכינה קדם צבאית בני דוד|מכינה הקדם צבאית 'בני דוד']] בעלי. גיס נוסף שלו הוא [[הרב חיים סבתו]]. אחיינו (בן לפרופ' יונתן הלוי) הוא הרב איתי הלוי, רבה של מגרון. | הרב מיכה הלוי נשוי ליעל, ולהם שמונה ילדים. אחיו, פרופ' יונתן הלוי הוא מנהל המרכז הרפואי שערי צדק ב[[ירושלים]]. אחותו ורדינה נשואה ל[[הרב אלי סדן|רב אלי סדן]], ראש ה[[מכינה קדם צבאית בני דוד|מכינה הקדם צבאית 'בני דוד']] בעלי. גיס נוסף שלו הוא [[הרב חיים סבתו]]. אחיינו (בן לפרופ' יונתן הלוי) הוא הרב איתי הלוי, רבה של מגרון. | ||
== משנתו והשקפתו == | == משנתו והשקפתו == | ||
הרב הלוי נחשב לתלמידם של [[הרב צבי יהודה קוק]] ותלמידיו. תפיסת עולמו קרובה לזו של תפיסת העולם המזוהה עם [[ישיבות הקו]]. | הרב הלוי נחשב לתלמידם של [[הרב צבי יהודה קוק]] ותלמידיו. תפיסת עולמו קרובה לזו של תפיסת העולם המזוהה עם [[ישיבות הקו]]{{דרושה הבהרה}}. | ||
הרב הלוי רואה ב[[רבנות הראשית]] כ"[[מרא דאתרא]]"{{דרוש מקור}}, והוא רואה בה חשיבות מקודשת כחלק מהמוסד ההלכתי של [[מדינת ישראל]], ובעיניו תפקיד הרבנות להוות מוסד ממלכתי המוביל את [[עם ישראל]] '''כעם''' ללכת לאור התורה ולהעמיד תורה שקובעת את צביונו של העם והממלכה כולה{{הערה|1=חגית רוזנבאום, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11490 עושים להם רב], מתוך 'בשבע' גיליון 482: הרב אלי פרידמן, ר"מ בישיבה ושותף קרוב לרב [מיכה] הלוי לאורך השנים, מספר כי ... הרב [מיכה] הלוי רואה ברבנות מוסד ממלכתי באופן ש"עם ישראל כעם ילך לאור התורה. כלומר, לא מדובר פה רק על הנחת תפילין או חלוקת נרות, אלא תורה שקובעת את צביונו של העם והממלכה כולה. התורה צריכה להיכנס כמה שיותר כמערכת מובילה. כך שגם רישום נישואין למשל, צריך לגרום לכך שאנשים ירצו לבוא ולהירשם ברבנות, שיבינו שזה המקום המרכזי ברמה הלאומית"."}}. שלעתיד לבוא אף ישמש כבסיס לייסוד מחודש של [[הסנהדרין]]{{דרוש מקור}}. | הרב הלוי רואה ב[[רבנות הראשית]] כ"[[מרא דאתרא]]"{{דרוש מקור}}, והוא רואה בה חשיבות מקודשת כחלק מהמוסד ההלכתי של [[מדינת ישראל]], ובעיניו תפקיד הרבנות להוות מוסד ממלכתי המוביל את [[עם ישראל]] '''כעם''' ללכת לאור התורה ולהעמיד תורה שקובעת את צביונו של העם והממלכה כולה{{הערה|1=חגית רוזנבאום, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11490 עושים להם רב], מתוך 'בשבע' גיליון 482: הרב אלי פרידמן, ר"מ בישיבה ושותף קרוב לרב [מיכה] הלוי לאורך השנים, מספר כי ... הרב [מיכה] הלוי רואה ברבנות מוסד ממלכתי באופן ש"עם ישראל כעם ילך לאור התורה. כלומר, לא מדובר פה רק על הנחת תפילין או חלוקת נרות, אלא תורה שקובעת את צביונו של העם והממלכה כולה. התורה צריכה להיכנס כמה שיותר כמערכת מובילה. כך שגם רישום נישואין למשל, צריך לגרום לכך שאנשים ירצו לבוא ולהירשם ברבנות, שיבינו שזה המקום המרכזי ברמה הלאומית"."}}. שלעתיד לבוא אף ישמש כבסיס לייסוד מחודש של [[הסנהדרין]]{{דרוש מקור}}. | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* חגית רוזנבאום, '''[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11897 הרבנות שייכת לכולם]''', מתוך 'בשבע' 31 במאי 2012 | * חגית רוזנבאום, '''[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11897 הרבנות שייכת לכולם]''', מתוך 'בשבע' 31 במאי 2012 | ||
{{סדרה|הקודם= [[הרב ברוך שמעון סלומון]]|הבא= - |רשימה=רבנים אשכנזיים ראשיים ל[[פתח תקווה]]}} | {{סדרה|הקודם= [[הרב ברוך שמעון סלומון]]|הבא= - |רשימה=רבנים אשכנזיים ראשיים ל[[פתח תקווה]]}} | ||
{{ הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:הלוי מיכה}} | {{מיון רגיל:הלוי מיכה}} | ||
גרסה מ־10:54, 14 באפריל 2013
|
|
הרב מיכה הלוי הוא רבה האשכנזי של פתח תקווה, ראש ישיבת עטרת נחמיה בשכונת נחלת יצחק שבתל אביב ויו"ר עמותת 'אביב התורה' הפועלת להרבצת תורה, עזרה לנזקקים וקירוב רחוקים בתל אביב.
ביוגרפיה
נולד בשנת תשכ"ד בתל אביב לשלום וחיה הלוי. למד בישיבת נחל יצחק בנחלים. לאחר שלוש שנות לימוד עבר לישיבת מרכז הרב, בה למד אצל ראשי הישיבה, הרב צבי יהודה קוק והרב אברהם שפירא, וכן אצל הרב מרדכי שטרנברג ורבנים נוספים. בתחילת שנות ה-90 עבר לתל אביב והקים בה את כולל "מכתם לדוד". בהמשך כיהן במשך 9 שנים כר"מ בישיבת אור עציון והתמנה במקביל לרב שכונת נחלת יצחק שבה התגורר. היה חבר הנהלת ארגון רבני צהר, אך מאוחר יותר פרש מהארגון בגלל חילוקי דעות עם ההנהלה. בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הקים את עמותת "אביב התורה" ואת ישיבת "עטרת נחמיה" בנחלת יצחק ועמד בראשן. מאוחר יותר אף כיהן כחבר בוועדת הכשרות ובבית ההוראה הטלפוני של הרבנות בעיר.
ערך כמה מספרי הרב שלמה גורן, שיצאו לאור לאחר פטירתו.
בשנת תשע"ב נבחר ברוב גדול לתפקיד הרב הראשי האשכנזי של פתח תקווה, לצד עמיתו הרב בנימין אטיאס.
משפחתו
הרב מיכה הלוי נשוי ליעל, ולהם שמונה ילדים. אחיו, פרופ' יונתן הלוי הוא מנהל המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. אחותו ורדינה נשואה לרב אלי סדן, ראש המכינה הקדם צבאית 'בני דוד' בעלי. גיס נוסף שלו הוא הרב חיים סבתו. אחיינו (בן לפרופ' יונתן הלוי) הוא הרב איתי הלוי, רבה של מגרון.
משנתו והשקפתו
הרב הלוי נחשב לתלמידם של הרב צבי יהודה קוק ותלמידיו. תפיסת עולמו קרובה לזו של תפיסת העולם המזוהה עם ישיבות הקו[דרושה הבהרה].
הרב הלוי רואה ברבנות הראשית כ"מרא דאתרא"(דרוש מקור), והוא רואה בה חשיבות מקודשת כחלק מהמוסד ההלכתי של מדינת ישראל, ובעיניו תפקיד הרבנות להוות מוסד ממלכתי המוביל את עם ישראל כעם ללכת לאור התורה ולהעמיד תורה שקובעת את צביונו של העם והממלכה כולה[1]. שלעתיד לבוא אף ישמש כבסיס לייסוד מחודש של הסנהדרין(דרוש מקור).
השקפתו היא חרדית-לאומית ממלכתית(דרוש מקור) ורואה חשיבות עליונה בכבוד המדינה וסמליה(דרוש מקור).
בענייני כשרות הרב מיכה הלוי נחשב יחסית מחמיר(דרוש מקור), ובתור רב העיר פתח תקווה לאחרונה החל בבדיקה מחודשת של כל בתי העסק בעיר פתח תקווה ומתן כשרות על פי הסטנדרטים הגבוהים יחסית של הרב מיכה הלוי. אך בעיניו מרכז תפקידו של הרב איננו הכשרות, העירוב או המקוואות, אלא עיקר תפקידו של הרב הוא הנהגה רוחנית(דרוש מקור) והרבצת תורה{{[2]. כחלק מכך הרב מיכה הלוי מעביר שיעורים בעשרות מקומות ברחבי העיר לרגל אירועים מיוחדים-בעיקר בחגים.
קישורים חיצוניים
- חגית רוזנבאום, הרבנות שייכת לכולם, מתוך 'בשבע' 31 במאי 2012
| הקודם: הרב ברוך שמעון סלומון |
רבנים אשכנזיים ראשיים לפתח תקווה | הבא: - |
הערות שוליים
- ↑ חגית רוזנבאום, עושים להם רב, מתוך 'בשבע' גיליון 482: הרב אלי פרידמן, ר"מ בישיבה ושותף קרוב לרב [מיכה] הלוי לאורך השנים, מספר כי ... הרב [מיכה] הלוי רואה ברבנות מוסד ממלכתי באופן ש"עם ישראל כעם ילך לאור התורה. כלומר, לא מדובר פה רק על הנחת תפילין או חלוקת נרות, אלא תורה שקובעת את צביונו של העם והממלכה כולה. התורה צריכה להיכנס כמה שיותר כמערכת מובילה. כך שגם רישום נישואין למשל, צריך לגרום לכך שאנשים ירצו לבוא ולהירשם ברבנות, שיבינו שזה המקום המרכזי ברמה הלאומית"."
- ↑ חגית רוזנבאום, עושים להם רב, מתוך 'בשבע' גיליון 482: "הרב אלי פרידמן, ר"מ בישיבה ושותף קרוב לרב הלוי לאורך השנים, מספר כי העיקרון היסודי אותו רואה הרב [מיכה] הלוי כתשתית לתפקיד הרבנות, הוא לימוד תורה. רבנות זה קודם כל תורה."