הרב משה אביגדור עמיאל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←לקריאה נוספת) |
|||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
*[[הרב כתריאל פישל טכורש]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34086&pgnum=1 משנת רמ"א עמיאל בהלכה, באגדה, ובמחשבה]''', הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג | *[[הרב כתריאל פישל טכורש]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34086&pgnum=1 משנת רמ"א עמיאל בהלכה, באגדה, ובמחשבה]''', הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג | ||
*גאלה בת יהודה, '''איש ההגיונות''' | *גאלה בת יהודה, '''איש ההגיונות''' | ||
*ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 331-338. | *ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 331-338 | ||
*הרב יהודה ליב הכהן פישמן-מימון, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36730&st=&pgnum=4 גאון-ההיגיון בהלכה ובאגדה]''', מתוך ספר היובל הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־08:38, 18 במרץ 2012
|
|
הרב משה אביגדור עמיאל היה הרב הראשי לתל אביב וממנהיגי תנועת המזרחי.
תולדות חייו
נולדת בשנת תרמ"ג בפרוזא שבפולין. בגיל שלוש עשרה החל ללמוד בישיבת טלז אצל הרב אהרן גורדון, הרב שמעון שקאפ והרב יוסף לייב בלוך. ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת בריסק של רבי חיים סולובייצ'יק, ובישיבת וילנא אצל הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי. כשהיה בן שמונה עשרה קיבל הסמכה לרבנות מהרב יוסף רוזין (הרוגאצ'ובר), רבי שלמה הכהן מוילנא- בעל ה"חשק שלמה" ורבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק- בעל האור שמח. בשנת תרס"ד נישא למאשא ביילא ניוויאזקי. בשנת תרס"ה, כשהיה בן 22, נבחר לכהן ברבנות בעיר שווינציאן, והקים שם ישיבה גדולה. בשנת תרע"ג נבח לכהן כרבה של גראיווה. בשנת תר"פ כיהן כרבה של אנטוורפן שבבלגיה, שם ייסד ישיבות ובתי ספר דתיים. כאן גם הקים לראשונה את ישיבת "הישוב החדש" שהועתקה מאוחר יותר לתל אביב.
בחודש אדר תרצ"ה נפטר רבה של תל אביב, הרב שלמה הכהן אהרונסון, והרב יהודה לייב הכהן מימון (פישמן) - לימים שר הדתות הראשון במדינת ישראל, הציע שהרב עמיאל יקבל את המינוי. בכ"א בטבת תרצ"ו החל לכהן כרב העיר, כשגבר בהצבעה על הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. בתל אביב הקים מחדש את ישיבת "הישוב החדש" (שכונתה "הישוב" במלעיל), שהיתה ישיבה תיכונית עם לימודי חול, וכן מוסדות תורה וחסד אחרים. היה מרבני המזרחי, ונאם בעצרות המפלגה באירופה. נפטר בי"ד בניסן תש"ו.
ספריו
- המידות לחקר ההלכה (שלושה חלקים[1])- מידות ההיגיון בסברה התלמודית
- דרשות אל עמי (שלושה חלקים[2])- דרשותיו
- הגיונות אל עמי (שני חלקים[3])- כתבים במחשבת ישראל
- דרכי משה (שני חלקים: חלק הראשון - בענייני קודשים, חלק שני] - דרכי הקניינים), אנטוורפן תרפ"ה[4]
- עם סגולה
- לנבוכי התקופה, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג
- שבת מלכתא, הוצאת וועד 'משמרת שבת' תל אביב אלול תרצ"ז
לקריאה נוספת
- הרב כתריאל פישל טכורש, משנת רמ"א עמיאל בהלכה, באגדה, ובמחשבה, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג
- גאלה בת יהודה, איש ההגיונות
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 331-338
- הרב יהודה ליב הכהן פישמן-מימון, גאון-ההיגיון בהלכה ובאגדה, מתוך ספר היובל הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - ירושלים תרצ"ט; חלק שני - תל אביב תש"ב וחלק שלישי - תל אביב תש"ה.
- ↑ שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - ירושלים תרצ"ו; חלק שני - אנטוורפן תרפ"ו וחלק שלישי - ירושלים ת"ש.
- ↑ שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - אנטוורפן תרצ"ג וחלק שני - ירושלים תרצ"ו.
- ↑ החלק הראשון של הספר יצא ג"כ בשנת תרפ"ב. החלק השני של הספר - דרכי הקניינים, יצא ג"כ במהדורה שניה הוצאת בילגוריי-ווארשא תרצ"א.