הרב משה אלחרר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
|חיבוריו=לכבודה של תורה, שירת הגאולה | |חיבוריו=לכבודה של תורה, שירת הגאולה | ||
}} | }} | ||
הרב '''משה מימון אלחרר'''(נולד ב ב' באב תשכ"ד) הוא רבה של העיירה שלומי, ראש בית המדרש [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל|שערי עוזיאל]] ומעורכי כתבי הרב עוזיאל , מחבר ספרים וחוקר מנהגי יהדות מרוקו. מתלמידיו הבולטים של | הרב '''משה מימון אלחרר'''(נולד ב ב' באב תשכ"ד) הוא רבה של העיירה שלומי, ראש בית המדרש [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל|שערי עוזיאל]] ומעורכי כתבי הרב עוזיאל , מחבר ספרים וחוקר מנהגי יהדות מרוקו. מתלמידיו הבולטים של [[הרב שלום משאש]].בעבר היה רבם של המושבים כלנית,טפחות,וכפר חנניה. | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
למד בישיבה התיכונית | למד בישיבה התיכונית כפר גנים, ולאחר מכן בישיבת קדומים במשך שש שנים. אחר כך למד שנתיים בישיבת [[מרכז הרב]] ומשם עבר לשנתיים נוספות לישיבת צוף דבש בעיר העתיקה שם למד אצל רבו, [[הרב שלום משאש]] והרב אליהו אברז'ל{{הערה|ראה בשו"ת דברות אליהו ח"ו סי' פז לרב [[אליהו אברז'ל]]}}. במהלך שנים אלו סיים את מבחני הרבנות וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מ[[הרב שלום משאש]]{{הערה|ראה שו"ת שמש ומגן ח"ד שהביא פסק בשמו}}, מה [[הרב מרדכי אליהו]], מהרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] ומ[[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה|ראה ב[[יביע אומר]] ח"ז סי' ו' שהביא פסק הלכה בשמו}}. | ||
בשנת | בשנת תש"נ- תשנ"ה שימש כרב של היישובים והמושבים כלנית, טפחות,וכפר חנניה. | ||
לאחר מכן עבר | לאחר מכן עבר לצפת ושימש כרב צבאי בגזרת לבנון בדרגת סרן. | ||
בשנת | בשנת תשנ"ח התמנה לרבה של המועצה המקומית שלומי ומאז מכהן בתפקיד. קודמיו בתפקיד היו הרב שלום חזן ו[[הרב שמואל אליהו]] שנתמנה לרבה של העיר [[צפת]] מספר שנים קודם לכן. | ||
במשך כחמש עשרה שנים למד אצל רבו | במשך כחמש עשרה שנים למד אצל רבו [[הרב שלום משאש]] והיה מקורב אליו מאוד עד לפטירתו בשנת [[תשס"ג]]. נחשב לאחד מהרבנים הממשיכים את דרכו כיום. היה מקורב מאוד גם ל[[הרב דוד שלוש]]. | ||
בנוסף ממשיך את שיטתו ודרכו ההלכתית של | בנוסף ממשיך את שיטתו ודרכו ההלכתית של [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], במסגרת זו ייסד ועומד בראש בית המדרש שערי עוזיאל וחוקר את כתביו והגותו. | ||
מכהן כחבר הוועד להוצאת כתבי הרב עוזיאל והיה שותף בעשור האחרון להוצאת הספרים משפטי עוזיאל, מכמוני עוזיאל והשופט והמשפט בהוצאה מחודשת עם תיקונים ותוספות{{הערה|[http://haravuziel.org.il/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1/ ראה כאן]}}. | מכהן כחבר הוועד להוצאת כתבי הרב עוזיאל והיה שותף בעשור האחרון להוצאת הספרים משפטי עוזיאל, מכמוני עוזיאל והשופט והמשפט בהוצאה מחודשת עם תיקונים ותוספות{{הערה|[http://haravuziel.org.il/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1/ ראה כאן]}}. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
*''''לכבודה של תורה''''.כתבי יד, מכתבים מקוריים ודברים בשם אומרם הנוגעים לכבודה של תורה. הספר הוא לכבודו של [[הרב קוק]] ובו משיב על דעת המערערים עליו. [[ירושלים]], | *''''לכבודה של תורה''''.כתבי יד, מכתבים מקוריים ודברים בשם אומרם הנוגעים לכבודה של תורה. הספר הוא לכבודו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] ובו משיב על דעת המערערים עליו. [[ירושלים]], תשמ"ח,125 עמ'. הספר קיבל את הסכמותיהם של [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]],[[הרב שאול ישראלי]], הרב שאר ישוב הכהן, [[הרב עוזי קלכהיים]] והרב משה צוריאל. | ||
*''''שירת הגאולה''''. לבירור יחסם של חכמי המזרח והמערב לארץ ישראל, למדינת ישראל ויום העצמאות. בהוצאת "כתר מלכות" למחקר והוצאה של כתבי חכמי ספרד. | *''''שירת הגאולה''''. לבירור יחסם של חכמי המזרח והמערב לארץ ישראל, למדינת ישראל ויום העצמאות. בהוצאת "כתר מלכות" למחקר והוצאה של כתבי חכמי ספרד.תש"נ. | ||
*''''שישה בטלית'''' -מתולדות ה[[תנא]] הקדוש | *''''שישה בטלית'''' -מתולדות ה[[תנא]] הקדוש רבי יהודה בר עילאי'''. [[ירושלים]], תשנ"ט 312 עמ'. | ||
*''''ענק התורה, אוהב ציון''''- תולדות חייו של הרב | *''''ענק התורה, אוהב ציון''''- תולדות חייו של הרב משה כלפון הכהן. "מעלה - המרכז לציונות דתית", ירושלים תשנ"ז. | ||
== דרכו == | == דרכו == | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{מיון רגיל:אלחרר, משה}} | {{מיון רגיל:אלחרר, משה}} | ||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | ||