הרב נתן צבי פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב נתן צבי פרידמן (איש- שלום)''' היה [[רב]] | '''הרב נתן צבי פרידמן (איש- שלום)''' היה [[רב]] ו[[פוסק]], כיהן כרב שכון ה' ב[[בני ברק]]. | ||
נולד בכ"ה ב[[תמוז]] תרע"ד באודווארי שבהונגריה לר' מנחם גרשון, רבה של הקהילה שם, צאצא למשפחת רבנים חשובה, ולאמו אסתר הדסה בת הרב יצחק יוסף בליך , רב בגאווע. למד בישיבות בהונגריה והוסמך לרבנות. בשנת תרצ"ה נשא לאשה את שרה בת מנחם צבי ויליגר. בהמשך כיהן כמלמד בבודפשט ומורה הוראה ברבנות של הקהילה האורתודוכסית בעיר. אחרי [[השואה]] שימש ברבנות לשארית הפליטה במחנה פרנוואלד שבבאוואריה, חבר מועצת היהודים המשוחררים במינכן ומנציגי שארית הפליטה בקונגרס הציוני העשרים ושנים. {{ש}} | נולד בכ"ה ב[[תמוז]] תרע"ד באודווארי שבהונגריה לר' מנחם גרשון, רבה של הקהילה שם, צאצא למשפחת רבנים חשובה, ולאמו אסתר הדסה בת הרב יצחק יוסף בליך , רב בגאווע. למד בישיבות בהונגריה והוסמך לרבנות. בשנת תרצ"ה נשא לאשה את שרה בת מנחם צבי ויליגר. בהמשך כיהן כמלמד בבודפשט ומורה הוראה ברבנות של הקהילה האורתודוכסית בעיר. אחרי [[השואה]] שימש ברבנות לשארית הפליטה במחנה פרנוואלד שבבאוואריה, חבר מועצת היהודים המשוחררים במינכן ומנציגי שארית הפליטה בקונגרס הציוני העשרים ושנים. {{ש}} | ||
גרסה מ־17:32, 15 באוגוסט 2012
|
|
הרב נתן צבי פרידמן (איש- שלום) היה רב ופוסק, כיהן כרב שכון ה' בבני ברק.
נולד בכ"ה בתמוז תרע"ד באודווארי שבהונגריה לר' מנחם גרשון, רבה של הקהילה שם, צאצא למשפחת רבנים חשובה, ולאמו אסתר הדסה בת הרב יצחק יוסף בליך , רב בגאווע. למד בישיבות בהונגריה והוסמך לרבנות. בשנת תרצ"ה נשא לאשה את שרה בת מנחם צבי ויליגר. בהמשך כיהן כמלמד בבודפשט ומורה הוראה ברבנות של הקהילה האורתודוכסית בעיר. אחרי השואה שימש ברבנות לשארית הפליטה במחנה פרנוואלד שבבאוואריה, חבר מועצת היהודים המשוחררים במינכן ומנציגי שארית הפליטה בקונגרס הציוני העשרים ושנים.
בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל עם משפחתו ונתמנה לרב בגבעת שמואל. בשנת תשי"ב התמנה לכהן כרב שיכון ה' של הפועל המזרחי בבני ברק. היה פעיל בתנועת המזרחי והפועל המזרחי. עסק בשאלות הלכתיות מודרניות. היה חבר הרבנות של העיר בני ברק, חבר ועדת החינוך של הרבנות הראשית לישראל וחבר המזכירות והועדה המרכזת של חבר הרבנים של הפועל המזרחי.
הוא עסק רבות בסוגיות אקטואליות מההבט ההלכתי ואת מאמריו פרסם בבמות שונות. בין נושאי המאמרים שעסק בהם: מדינת ישראל לאור ההלכה, יחסי דתיים-חילוניים לאור ההלכה, לימוד תורה שבעל-פה לנשים; ניסויים בבעלי חיים) זכויות המיעוטים והגבלותיהן לשם ביטחון - לאור ההלכה; סמכות הרשויות המוניציפליות לאור ההלכה; שימוש באוכלין ליצירות אומנותיות ועוד.
נפטר בו' באלול תשנ"ג.
מפסקיו
- פסקו הנודע ביותר הוא היתר לכבות תנור גז ביום טוב בתנאים מסוימים. פסק זה עורר פולמוס גדול, ומיד לאחר פרסומו יצא פרסום מכמה רבנים (בהם הרב שמואל הלוי וואזנר) כנגד פסק זה, וכנגד התירים נוספים בספרו.
- בענין שלוש השבועות הוא פסק שאינן תקפות כיום כיוון שהגוים הפרו את שבועתם שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי.
- בענין יום העצמאות פסק שיש לחוג את יום זה באמירת הלל כהודאה על הניסים שארעו בו.
- פסק כי יש להטיל עונש מוות על מחבלים ('שנה בשנה', תשל"ב).
- יש איסור גמור להשתיל לב שנלקח מחולה שלא מת לחלוטין (מקור).
ספריו
- נצר מטעי- שו"ת ובירורים הלכתיים, עם דגש על נושאים אקטואליים.
- אוצר הרבנים- כעשרים אלף ערכים על הרבנים וגדולי התורה באלף השנים שבין 970–1970. הערכים כוללים פרטים ביוגרפיים קצרים ומתומצתים ובהם מצוינים שמות הרבנים, תפקידם, ייחוסם, ותאריכים שונים בחייהם. ספר זה נחשב אחת היצירות הראשונות והמרכזיות בתחום זה.
- פרפראות לתורה- ביאורים, חידושים ורעיונות על התורה
- סדר הגדה של פסח פרפראות: ביאורים, חידושים ורעיונות
- שביל משמיע ישועה
- שפתי צדיק
- ויהי בנסוע (בודאפשט תרצד-צח)
- השתתף בכתיבת הפירוש העממי לספר זמנים ברמב"ם מסדרת "רמבם לעם" שבהוצאת מוסד הרב קוק.
- כתב בעתונים, בירחונים ובקבצים: הצופה, נתיבה, סיני, קול תורה, התורה והמדינה, נועם, שנה בשנה, ועוד.