הרב נתן צבי פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(תוספת ושינוי סדר)
 
(16 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הרב נתן צבי פרידמן (איש- שלום)''' היה [[רב]] ופוסק, כיהן כרב שכון ה' ב[[בני ברק]].  
{{רב
|שם=הרב נתן צבי פרידמן
|תאריך לידה=כ"ה ב[[תמוז]] תרע"ד
|תאריך פטירה=ו' ב[[אלול]] תשנ"ג
|מקום פעילות=[[בני ברק]], גבעת שמואל והונגריה
|השתייכות=הציונות הדתית
|נושאים בהם עסק=[[הלכה]], [[תלמוד]], תולדות גדולי ישראל, ציונות ועוד
|תפקידים נוספים=רב שיכון ה' של [[הפועל המזרחי]] ב[[בני ברק]]
|רבותיו=
|חיבוריו='''נצר מטעי''', '''אוצר הרבנים''' ועוד
}}
'''הרב נתן צבי פרידמן (איש-שלום)''' היה [[רב]], חוקר, [[פוסק]] וסופר, כיהן כרב שכון ה' ב[[בני ברק]].  


נולד בכ"ה ב[[תמוז]] תרע"ד באודווארי שבהונגריה לר' מנחם גרשון, רבה של הקהילה שם, צאצא למשפחת רבנים חשובה, ולאמו אסתר הדסה בת הרב יצחק יוסף בליך , רב בגאווע. למד בישיבות בהונגריה והוסמך לרבנות. בשנת תרצ"ה נשא לאשה את שרה בת מנחם צבי ויליגר. בהמשך כיהן כמלמד בבודפשט ומורה הוראה ברבנות של הקהילה האורתודוכסית בעיר. אחרי [[השואה]] שימש ברבנות לשארית הפליטה במחנה פרנוואלד שבבאוואריה, חבר מועצת היהודים המשוחררים במינכן ומנציגי שארית הפליטה בקונגרס הציוני העשרים ושנים. {{ש}}
== מתולדותיו ==
בשנת תש"ז עלה ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו ונתמנה לרב ב[[גבעת שמואל]]. בשנת תשי"ב התמנה לכהן כרב שיכון ה' של [[הפועל המזרחי]] ב[[בני ברק]]. היה פעיל בתנועת [[המזרחי]] והפועל המזרחי. עסק בשאלות הלכתיות מודרניות. היה חבר הרבנות של העיר בני ברק, חבר ועדת החינוך של הרבנות הראשית לישראל וחבר המזכירות והועדה המרכזת של חבר הרבנים של הפועל המזרחי.


הוא עסק רבות בסוגיות אקטואליות מההבט ההלכתי ואת מאמריו פרסם בבמות שונות. בין נושאי המאמרים שעסק בהם: [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/medinat-4.htm| מדינת ישראל לאור ההלכה], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/yahasey-4.htm| יחסי דתיים-חילוניים לאור ההלכה], [http://www.vbm-torah.org/vtc/0024762.html| לימוד תורה שבעל-פה לנשים]; [http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA1/R001270.asp| ניסויים בבעלי חיים]) זכויות המיעוטים והגבלותיהן לשם ביטחון - לאור ההלכה; סמכות הרשויות המוניציפליות לאור ההלכה; שימוש באוכלין ליצירות אומנותיות ועוד.
נולד בכ"ה ב[[תמוז]] תרע"ד באודווארי שבהונגריה לר' מנחם גרשון, רבה של הקהילה שם, צאצא למשפחת רבנים חשובה, ולאמו אסתר הדסה בת הרב יצחק יוסף בליך{{הערה|בן הרב נתן בליך, חתן רבי מאיר אברהם, שהיה רב בטשאבא.}}, רב בגאווע. למד בישיבות בהונגריה והוסמך לרבנות.
 
בשנת תרצ"ה נשא לאשה את שרה בת מנחם צבי ויליגר.  בגיל 22 החל לשמש כמגיד שיעור ב"חברה ש"ס" בעיר בוּדַפֶשְׁט (בהונגריה). בהמשך כיהן כמורה הוראה ברבנות של הקהילה האורתודוקסית בעיר. הוריו והורי אשתו נספו ב[[השואה|שואה]]. אחרי השואה שימש ברבנות לשארית הפליטה במחנה פרנוואלד שבבאוואריה, חבר מועצת היהודים המשוחררים במינכן ומנציגי שארית הפליטה בקונגרס הציוני העשרים ושנים.{{ש}}בשנת תש"ז עלה ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו ונתמנה לרב ב[[גבעת שמואל]]. בשנת תשי"ב התמנה לכהן כרב שיכון ה' של [[הפועל המזרחי]] ב[[בני ברק]].
 
היה פעיל בתנועת [[המזרחי]] והפועל המזרחי. עסק בשאלות הלכתיות מודרניות. היה חבר הרבנות של העיר בני ברק, חבר ועדת החינוך של הרבנות הראשית לישראל וחבר המזכירות והועדה המרכזת של חבר הרבנים של הפועל המזרחי.
 
בתור חבר ותיק ופעיל בהמזרחי והפועל המזרחי ובשל שליטתו היטב בשפה העברית ונמצא מוכשר להדרכה והשפעה רוחנית בדיבור ובכתב בישוב הוותיק והחדש כאחד, הן בתור מורה הוראה בשאלות שהזמן גרמן והן בתור מרצה ברוח המסורת ובטעם הזמן{{הערה|1= מתוך [http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/3997 האנציקלופדיה של תידהר בערכו].}}.
 
עסק רבות בסוגיות אקטואליות מההיבט ההלכתי ואת מאמריו פרסם בבמות שונות. בין נושאי המאמרים שעסק בהם: [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/medinat-4.htm מדינת ישראל לאור ההלכה], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/yahasey-4.htm יחסי דתיים-חילוניים לאור ההלכה], [http://www.vbm-torah.org/vtc/0024762.html לימוד תורה שבעל-פה לנשים]; [http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA1/R001270.asp ניסויים בבעלי חיים ליאור ההלכה]{{הערה|1=מופיע גם [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/nisuim-2.htm באתר דעת].}}, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/zhuyot-2.htm זכויות המיעוטים והגבלותיהן לשם ביטחון לאור ההלכה]; [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/bedin-2.htm זירוז המוות מתוך רחמים]; סמכות הרשויות המוניציפליות; שימוש באוכלין ליצירות אומנותיות; תאונות דרכים ועוד.
 
בפולמוס המועצה הדתית בבני ברק, הוצע לו ע"י חוגי המזרחי לשמש כרב רשמי של בני ברק מטעם המועה"ד אך הוא סירב, ואף הצטרף לאיסור שהוטל על המועצה הדתית. דבר שגרם לכעס וקיטונות מחוגי המזרחי ולהתקרבות מסויימת לחוגים החרדיים.
 
נפטר בו' ב[[אלול]] תשנ"ג.
 
==== ילדיו ====
 
בנו הוא הרב יעקב פרץ פרידמן שנולד בהונגריה וכילד עלה עם הוריו לישראל. הוא למד בישיבת פוניבז' ונישא לבתו של הרב יהושע חנן טורצ'ין, מרבני חיפה. לאחר פטירת אביו, מילא הרב יעקב פרץ פרידמן את מקומו ברבנות שיכון ה'. בכ' אייר תשס"ח נפטר הרב יעקב פרץ פרידמן{{הערה|1=בניו הוצאו ספר מתורתו: '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?163334& פרי יעקב]'''.}} ואת מקומו ממלא חתנו הרב מרדכי בונם זילברברג, אף הוא בוגר ישיבת פוניבז'.
 
בתו אהובה נישאה לרב דב זרצקי, שהיה מרבני המועצה הדתית בבני ברק (נפטר בה' בחשוון תשס"ג).
 
== מפסקיו ==
 
*פסקו הנודע ביותר הוא היתר לכבות תנור גז ב[[יום טוב]] על ידי סגירת ברז מיכל הגז המרכזי (באופן בו הכיבוי נעשה לאחר זמן, דבר המוגדר - לדעתו - כ[[גרמא]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20200&st=&pgnum=73 שו"ת נצר מטעי סי' ט].}}). פסק זה עורר פולמוס גדול{{הערה|1=ראה '''[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=13416 הפולמוס סביב שו"ת נצר מטעי להגרנ"צ פרידמן]''' - פורום 'אוצר החכמה'. וראה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1085&pgnum=187 שו"ת רבבות אפרים (ח"ג סי' רעז)] שהצדיק את שיטת ה'נצר מטעי'.{{ש}}לגבי הנושא ההלכתי ראה גם ב[http://ph.yhb.org.il/12-05-05/ פניני הלכה הערה 7] ו[http://www.zomet.org.il/default.asp במאמר מאת הרב רא"ם הכהן] (ובמקורות המוזכרים בשלושת קישורים אלו) וכן בשו"ת במראה הבזק ח"ז תשובה נה.}}, ומיד לאחר פרסומו יצא פרסום מכמה רבנים (בהם [[הרב פנחס אפשטיין]] ו[[הרב שמואל הלוי וואזנר]]) כנגד פסק זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20200&pgnum=1 מודעה ממכתב הרבנים]. (ראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=13416#p125361 קישור] המצויין בהערה הקודמת שהמכתב של [[הרב יוסף צבי הלוי]] מזוייף, אף שגם הוא לא הסכים לפסק של הרב פרידמן).}}, וכנגד היתרים נוספים בספרו. לימים כתב הרב פרידמן בנוגע לנידון זה: "יחיד ורבים הלכה כרבים"{{הערה|1=צילום ממכתבו (מו' [[תשרי]] תשל"א) מובא ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=13416#p125333 פורום 'אוצר החכמה' שם].}}.
*בעניין [[שלוש השבועות]] הוא פסק שאינן תקפות כיום כיוון שהגויים הפרו את שבועתם שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20200&st=&pgnum=77&hilite= נצר מטעי סי' י אות ה].}}.
*בעניין [[יום העצמאות]] פסק שיש לחוג את יום זה באמירת [[הלל]] כהודאה על ה[[נס|ניסים]] שאירעו בו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20200&st=&pgnum=170&hilite= נצר מטעי סי' לו].}}.
* פסק כי יש להטיל עונש מוות על מחבלים{{הערה|1='שנה בשנה', תשל"ב. מופיע [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/din-4.htm באתר 'דעת'].}}.
*כתב שיש איסור גמור להשתיל לב שנלקח מחולה שלא מת לחלוטין{{הערה|1=הרב נתן צבי פרידמן, [http://www.medethics.org.il/website/index.php/he/research/2012-02-29-11-36-06/2012-03-05-10-08-21/89-2012-03-05-10-02-44/269-2012-03-12-10-26-66 השתלת הלב לאור ההלכה] (אתר מכון שלזינגר). וראה גם [http://www.medethics.org.il/articles/assia/assia1/r001200.asp בקישור].}}).


נפטר בו' ב[[אלול]] תשנ"ג.
==מפסקיו==
*פסקו הנודע ביותר הוא היתר לכבות תנור גז ב[[יום טוב]] בתנאים מסוימים. פסק זה עורר פולמוס גדול, ומיד לאחר פרסומו יצא פרסום מכמה רבנים (בהם [[הרב שמואל הלוי וואזנר]]) כנגד פסק זה, וכנגד התירים נוספים בספרו.
*בענין [[שלוש השבועות]] הוא פסק שאינן תקפות כיום כיוון שהגוים הפרו את שבועתם שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי.
*בענין [[יום העצמאות]] פסק שיש לחוג את יום זה באמירת [[הלל]] כהודאה על ה[[נס|ניסים]] שארעו בו.
*פסק כי יש להטיל עונש מוות על מחבלים ([http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/din-4.htm| 'שנה בשנה', תשל"ב]).
*יש איסור גמור להשתיל לב שנלקח מחולה שלא מת לחלוטין ([http://www.medethics.org.il/articles/assia/assia1/r001200.asp| מקור]).
*
==ספריו==
==ספריו==
*'''נצר מטעי'''- [[שו"ת]] ובירורים הלכתיים, עם דגש על נושאים אקטואליים.  
 
* '''אוצר הרבנים'''- כעשרים אלף ערכים על הרבנים וגדולי התורה באלף השנים שבין 970–1970‏. הערכים כוללים פרטים ביוגרפיים קצרים ומתומצתים ובהם מצוינים שמות הרבנים, תפקידם, ייחוסם, ותאריכים שונים בחייהם. ספר זה נחשב אחת היצירות הראשונות והמרכזיות בתחום זה.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20200&st=&pgnum=4 נצר מטעי]'''{{הערה|1=הספר נגיש גם ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?10829& אוצר החכמה].}}- [[שו"ת]] ובירורים הלכתיים, עם דגש על נושאים אקטואליים.
*'''פרפראות לתורה'''- ביאורים, חידושים ורעיונות על התורה'''
* '''אוצר הרבנים'''- מפעל אדירים של כעשרים אלף ערכים על הרבנים וגדולי התורה באלף השנים של "'''תקופת הרבנות ד' תש"ל - ה' תש"ל'''" (970–1970)‏. הערכים כוללים פרטים ביוגרפיים קצרים ומתומצתים ובהם מצוינים שמות הרבנים, תפקידם, ייחוסם, ותאריכים שונים בחייהם. ספר זה נחשב אחת היצירות הראשונות והמרכזיות בתחום זה. וזוכה להערכה רבה.
*'''סדר [[הגדה של פסח]] פרפראות: ביאורים, חידושים ורעיונות'''
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144183& פרפראות לתורה]'''- ביאורים, חידושים ורעיונות על התורה
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144185& הגדה של פסח פרפראות]''' - ביאורים, חידושים ורעיונות על [[הגדה של פסח|ההגדה]]
*'''שביל משמיע ישועה'''
*'''שביל משמיע ישועה'''
*'''שפתי צדיק'''  
*'''שפתי צדיק'''  
*'''ויהי בנסוע''' (בודאפשט תרצ''ד-צ''ח)
*'''ויהי בנסוע''' (בודאפשט תרצ"ד-צ"ח)
*השתתף בכתיבת הפירוש העממי לספר זמנים ב[[משנה תורה|רמב"ם]] מסדרת "רמב''ם לעם" שבהוצאת [[מוסד הרב קוק]].
 
*כתב בעתונים, בירחונים ובקבצים: הצופה, נתיבה, סיני, קול תורה, התורה והמדינה, נועם, שנה בשנה, ועוד.
כמו כן, הרב פרידמן השתתף בכתיבת הפירוש העממי לספר זמנים ב[[משנה תורה|רמב"ם]] מסדרת "רמב"ם לעם" שבהוצאת [[מוסד הרב קוק]].
 
בנוסף, הרב פרידמן כתב מאמרים וביקורות ספרים{{הערה|חלקם בשמו המלא וחלקם בפסבדונים: '''צפניה'''.}} בעיתונים, בירחונים ובקבצים: הצופה, נתיבה, סיני, קול תורה, התורה והמדינה, נועם, שנה בשנה, ועוד.
 
{{הערות שוליים|טורים=כן}}


{{מיון רגיל:פרדימן נתן צבי}}
{{מיון רגיל:פרדימן נתן צבי}}
שורה 29: שורה 62:
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:רבני שכונות בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני שכונות בבני ברק]]
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]]
[[קטגוריה:חברי חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי]]
[[קטגוריה:חברי חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי]]
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]]
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]]
[[קטגוריה:רבני הונגריה]]
[[קטגוריה:רבני הונגריה]]

גרסה אחרונה מ־10:50, 13 במאי 2013
הרב נתן צבי פרידמן
תאריך לידה כ"ה בתמוז תרע"ד
תאריך פטירה ו' באלול תשנ"ג
מקום פעילות בני ברק, גבעת שמואל והונגריה
השתייכות הציונות הדתית
נושאים שבהם עסק הלכה, תלמוד, תולדות גדולי ישראל, ציונות ועוד
תפקידים נוספים רב שיכון ה' של הפועל המזרחי בבני ברק
חיבוריו נצר מטעי, אוצר הרבנים ועוד

הרב נתן צבי פרידמן (איש-שלום) היה רב, חוקר, פוסק וסופר, כיהן כרב שכון ה' בבני ברק.

מתולדותיו[עריכה]

נולד בכ"ה בתמוז תרע"ד באודווארי שבהונגריה לר' מנחם גרשון, רבה של הקהילה שם, צאצא למשפחת רבנים חשובה, ולאמו אסתר הדסה בת הרב יצחק יוסף בליך‏[1], רב בגאווע. למד בישיבות בהונגריה והוסמך לרבנות.

בשנת תרצ"ה נשא לאשה את שרה בת מנחם צבי ויליגר. בגיל 22 החל לשמש כמגיד שיעור ב"חברה ש"ס" בעיר בוּדַפֶשְׁט (בהונגריה). בהמשך כיהן כמורה הוראה ברבנות של הקהילה האורתודוקסית בעיר. הוריו והורי אשתו נספו בשואה. אחרי השואה שימש ברבנות לשארית הפליטה במחנה פרנוואלד שבבאוואריה, חבר מועצת היהודים המשוחררים במינכן ומנציגי שארית הפליטה בקונגרס הציוני העשרים ושנים.
בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל עם משפחתו ונתמנה לרב בגבעת שמואל. בשנת תשי"ב התמנה לכהן כרב שיכון ה' של הפועל המזרחי בבני ברק.

היה פעיל בתנועת המזרחי והפועל המזרחי. עסק בשאלות הלכתיות מודרניות. היה חבר הרבנות של העיר בני ברק, חבר ועדת החינוך של הרבנות הראשית לישראל וחבר המזכירות והועדה המרכזת של חבר הרבנים של הפועל המזרחי.

בתור חבר ותיק ופעיל בהמזרחי והפועל המזרחי ובשל שליטתו היטב בשפה העברית ונמצא מוכשר להדרכה והשפעה רוחנית בדיבור ובכתב בישוב הוותיק והחדש כאחד, הן בתור מורה הוראה בשאלות שהזמן גרמן והן בתור מרצה ברוח המסורת ובטעם הזמן‏[2].

עסק רבות בסוגיות אקטואליות מההיבט ההלכתי ואת מאמריו פרסם בבמות שונות. בין נושאי המאמרים שעסק בהם: מדינת ישראל לאור ההלכה, יחסי דתיים-חילוניים לאור ההלכה, לימוד תורה שבעל-פה לנשים; ניסויים בבעלי חיים ליאור ההלכה‏[3], זכויות המיעוטים והגבלותיהן לשם ביטחון לאור ההלכה; זירוז המוות מתוך רחמים; סמכות הרשויות המוניציפליות; שימוש באוכלין ליצירות אומנותיות; תאונות דרכים ועוד.

בפולמוס המועצה הדתית בבני ברק, הוצע לו ע"י חוגי המזרחי לשמש כרב רשמי של בני ברק מטעם המועה"ד אך הוא סירב, ואף הצטרף לאיסור שהוטל על המועצה הדתית. דבר שגרם לכעס וקיטונות מחוגי המזרחי ולהתקרבות מסויימת לחוגים החרדיים.

נפטר בו' באלול תשנ"ג.

ילדיו[עריכה]

בנו הוא הרב יעקב פרץ פרידמן שנולד בהונגריה וכילד עלה עם הוריו לישראל. הוא למד בישיבת פוניבז' ונישא לבתו של הרב יהושע חנן טורצ'ין, מרבני חיפה. לאחר פטירת אביו, מילא הרב יעקב פרץ פרידמן את מקומו ברבנות שיכון ה'. בכ' אייר תשס"ח נפטר הרב יעקב פרץ פרידמן‏[4] ואת מקומו ממלא חתנו הרב מרדכי בונם זילברברג, אף הוא בוגר ישיבת פוניבז'.

בתו אהובה נישאה לרב דב זרצקי, שהיה מרבני המועצה הדתית בבני ברק (נפטר בה' בחשוון תשס"ג).

מפסקיו[עריכה]

  • פסקו הנודע ביותר הוא היתר לכבות תנור גז ביום טוב על ידי סגירת ברז מיכל הגז המרכזי (באופן בו הכיבוי נעשה לאחר זמן, דבר המוגדר - לדעתו - כגרמא‏[5]). פסק זה עורר פולמוס גדול‏[6], ומיד לאחר פרסומו יצא פרסום מכמה רבנים (בהם הרב פנחס אפשטיין והרב שמואל הלוי וואזנר) כנגד פסק זה‏[7], וכנגד היתרים נוספים בספרו. לימים כתב הרב פרידמן בנוגע לנידון זה: "יחיד ורבים הלכה כרבים"‏[8].
  • בעניין שלוש השבועות הוא פסק שאינן תקפות כיום כיוון שהגויים הפרו את שבועתם שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי‏[9].
  • בעניין יום העצמאות פסק שיש לחוג את יום זה באמירת הלל כהודאה על הניסים שאירעו בו‏[10].
  • פסק כי יש להטיל עונש מוות על מחבלים‏[11].
  • כתב שיש איסור גמור להשתיל לב שנלקח מחולה שלא מת לחלוטין‏[12]).

ספריו[עריכה]

  • נצר מטעי‏[13]- שו"ת ובירורים הלכתיים, עם דגש על נושאים אקטואליים.
  • אוצר הרבנים- מפעל אדירים של כעשרים אלף ערכים על הרבנים וגדולי התורה באלף השנים של "תקופת הרבנות ד' תש"ל - ה' תש"ל" (970–1970)‏. הערכים כוללים פרטים ביוגרפיים קצרים ומתומצתים ובהם מצוינים שמות הרבנים, תפקידם, ייחוסם, ותאריכים שונים בחייהם. ספר זה נחשב אחת היצירות הראשונות והמרכזיות בתחום זה. וזוכה להערכה רבה.
  • פרפראות לתורה- ביאורים, חידושים ורעיונות על התורה
  • הגדה של פסח פרפראות - ביאורים, חידושים ורעיונות על ההגדה
  • שביל משמיע ישועה
  • שפתי צדיק
  • ויהי בנסוע (בודאפשט תרצ"ד-צ"ח)

כמו כן, הרב פרידמן השתתף בכתיבת הפירוש העממי לספר זמנים ברמב"ם מסדרת "רמב"ם לעם" שבהוצאת מוסד הרב קוק.

בנוסף, הרב פרידמן כתב מאמרים וביקורות ספרים‏[14] בעיתונים, בירחונים ובקבצים: הצופה, נתיבה, סיני, קול תורה, התורה והמדינה, נועם, שנה בשנה, ועוד.

הערות שוליים

  1. ↑ בן הרב נתן בליך, חתן רבי מאיר אברהם, שהיה רב בטשאבא.
  2. ↑ מתוך האנציקלופדיה של תידהר בערכו.
  3. ↑ מופיע גם באתר דעת.
  4. ↑ בניו הוצאו ספר מתורתו: פרי יעקב.
  5. ↑ שו"ת נצר מטעי סי' ט.
  6. ↑ ראה הפולמוס סביב שו"ת נצר מטעי להגרנ"צ פרידמן - פורום 'אוצר החכמה'. וראה בשו"ת רבבות אפרים (ח"ג סי' רעז) שהצדיק את שיטת ה'נצר מטעי'.
    לגבי הנושא ההלכתי ראה גם בפניני הלכה הערה 7 ובמאמר מאת הרב רא"ם הכהן (ובמקורות המוזכרים בשלושת קישורים אלו) וכן בשו"ת במראה הבזק ח"ז תשובה נה.
  7. ↑ מודעה ממכתב הרבנים. (ראה בקישור המצויין בהערה הקודמת שהמכתב של הרב יוסף צבי הלוי מזוייף, אף שגם הוא לא הסכים לפסק של הרב פרידמן).
  8. ↑ צילום ממכתבו (מו' תשרי תשל"א) מובא בפורום 'אוצר החכמה' שם.
  9. ↑ נצר מטעי סי' י אות ה.
  10. ↑ נצר מטעי סי' לו.
  11. ↑ 'שנה בשנה', תשל"ב. מופיע באתר 'דעת'.
  12. ↑ הרב נתן צבי פרידמן, השתלת הלב לאור ההלכה (אתר מכון שלזינגר). וראה גם בקישור.
  13. ↑ הספר נגיש גם באוצר החכמה.
  14. ↑ חלקם בשמו המלא וחלקם בפסבדונים: צפניה.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרב_נתן_צבי_פרידמן&oldid=83599"