הרב נתן צבי פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←מפסקיו: תיקון קישור) |
(הוספות ממקורות שונים (בהם אוצר החכמה ו[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F ויקיפדיה])) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב נתן צבי פרידמן (איש- שלום)''' היה [[רב]] ו[[פוסק]], כיהן כרב שכון ה' ב[[בני ברק]]. | {{רב | ||
|שם=הרב נתן צבי פרידמן | |||
|תאריך לידה=כ"ה ב[[תמוז]] תרע"ד | |||
|תאריך פטירה=ו' ב[[אלול]] תשנ"ג | |||
|מקום פעילות=[[בני ברק]], גבעת שמואל והונגריה | |||
|השתייכות=הציונות הדתית | |||
|נושאים בהם עסק=[[הלכה]], [[תלמוד]], תולדות גדולי ישראל, ציונות ועוד | |||
|תפקידים נוספים=רב שיכון ה' של [[הפועל המזרחי]] ב[[בני ברק]] | |||
|רבותיו= | |||
|חיבוריו='''נצר מטעי''', '''אוצר הרבנים''' ועוד | |||
}} | |||
'''הרב נתן צבי פרידמן (איש-שלום)''' היה [[רב]], חוקר ו[[פוסק]], כיהן כרב שכון ה' ב[[בני ברק]]. | |||
== מתולדותיו == | |||
נולד בכ"ה ב[[תמוז]] תרע"ד באודווארי שבהונגריה לר' מנחם גרשון, רבה של הקהילה שם, צאצא למשפחת רבנים חשובה, ולאמו אסתר הדסה בת הרב יצחק יוסף בליך{{הערה|בן הרב נתן בליך, חתן רבי מאיר אברהם, שהיה רב בטשאבא.}}, רב בגאווע. למד בישיבות בהונגריה והוסמך לרבנות. | |||
בשנת תרצ"ה נשא לאשה את שרה בת מנחם צבי ויליגר. בגיל 22 החל לשמש כמגיד שיעור ב"חברה ש"ס" בעיר בוּדַפֶשְׁט (בהונגריה). בהמשך כיהן כמורה הוראה ברבנות של הקהילה האורתודוקסית בעיר. הוריו והורי אשתו נספו ב[[השואה|שואה]]. אחרי השואה שימש ברבנות לשארית הפליטה במחנה פרנוואלד שבבאוואריה, חבר מועצת היהודים המשוחררים במינכן ומנציגי שארית הפליטה בקונגרס הציוני העשרים ושנים.{{ש}}בשנת תש"ז עלה ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו ונתמנה לרב ב[[גבעת שמואל]]. בשנת תשי"ב התמנה לכהן כרב שיכון ה' של [[הפועל המזרחי]] ב[[בני ברק]]. | |||
*פסקו הנודע ביותר הוא היתר לכבות תנור גז ב[[יום טוב]] על ידי סגירת ברז הגז | היה פעיל בתנועת [[המזרחי]] והפועל המזרחי. עסק בשאלות הלכתיות מודרניות. היה חבר הרבנות של העיר בני ברק, חבר ועדת החינוך של הרבנות הראשית לישראל וחבר המזכירות והועדה המרכזת של חבר הרבנים של הפועל המזרחי. | ||
* | |||
* | הוא עסק רבות בסוגיות אקטואליות מההיבט ההלכתי ואת מאמריו פרסם בבמות שונות. בין נושאי המאמרים שעסק בהם: [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/medinat-4.htm מדינת ישראל לאור ההלכה], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/yahasey-4.htm יחסי דתיים-חילוניים לאור ההלכה], [http://www.vbm-torah.org/vtc/0024762.html לימוד תורה שבעל-פה לנשים]; [http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA1/R001270.asp ניסויים בבעלי חיים], זכויות המיעוטים והגבלותיהן לשם ביטחון - לאור ההלכה; סמכות הרשויות המוניציפליות לאור ההלכה; שימוש באוכלין ליצירות אומנותיות ועוד. | ||
*פסק כי יש להטיל עונש מוות על מחבלים{{הערה|1='שנה בשנה', תשל"ב. מופיע [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/din-4.htm באתר 'דעת'].}}. | |||
* | נפטר בו' ב[[אלול]] תשנ"ג. | ||
==== ילדיו ==== | |||
בנו הוא הרב יעקב פרץ פרידמן שנולד בהונגריה וכילד עלה עם הוריו לישראל. הוא למד בישיבת פוניבז' ונישא לבתו של הרב יהושע חנן טורצ'ין, מרבני חיפה. לאחר פטירת אביו, מילא הרב יעקב פרץ פרידמן את מקומו ברבנות שיכון ה'. בשנת 2008 נפטר הרב יעקב פרץ פרידמן ואת מקומו ממלא חתנו הרב מרדכי בונם זילברברג, אף הוא בוגר ישיבת פוניבז'. | |||
בתו אהובה נישאה לרב דב זרצקי, שהיה מרבני המועצה הדתית בבני ברק (נפטר בה' בחשוון תשס"ג). | |||
== מפסקיו == | |||
*פסקו הנודע ביותר הוא היתר לכבות תנור גז ב[[יום טוב]] על ידי סגירת ברז מיכל הגז המרכזי (באופן בו הכיבוי נעשה ב[[גרמא]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20200&st=&pgnum=73 שו"ת נצר מטעי סי' ט].}}). פסק זה עורר פולמוס גדול{{הערה|1=ראה '''[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=13416 הפולמוס סביב שו"ת נצר מטעי להגרנ"צ פרידמן]''' - פורום 'אוצר החכמה'.}}, ומיד לאחר פרסומו יצא פרסום מכמה רבנים (בהם [[הרב פנחס אפשטיין]] ו[[הרב שמואל הלוי וואזנר]]) כנגד פסק זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20200&pgnum=1 מודעה ממכתב הרבנים]. (ראה בקישור המצויין בהערה הקודמת שהמכתב של [[הרב יוסף צבי הלוי]] מזוייף, אף שגם הוא לא הסכים לפסק של הרב פרידמן).}}, וכנגד היתרים נוספים בספרו. לימים כתב הרב פרידמן בנוגע לנידון זה: "יחיד ורבים הלכה כרבים"{{הערה|1=צילום ממכתבו (מו' [[תשרי]] תשל"א) מובא ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=13416#p125333 פורום 'אוצר החכמה' שם].}}. | |||
*בעניין [[שלוש השבועות]] הוא פסק שאינן תקפות כיום כיוון שהגויים הפרו את שבועתם שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי{{הערה1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20200&st=&pgnum=77&hilite= נצר מטעי סי' י אות ה].}}. | |||
*בעניין [[יום העצמאות]] פסק שיש לחוג את יום זה באמירת [[הלל]] כהודאה על ה[[נס|ניסים]] שאירעו בו{{הערה1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20200&st=&pgnum=170&hilite= נצר מטעי סי' לו].}}. | |||
* פסק כי יש להטיל עונש מוות על מחבלים{{הערה|1='שנה בשנה', תשל"ב. מופיע [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/din-4.htm באתר 'דעת'].}}. | |||
*כתב שיש איסור גמור להשתיל לב שנלקח מחולה שלא מת לחלוטין{{הערה|הרב נתן צבי פרידמן, [http://www.medethics.org.il/website/index.php/he/research/2012-02-29-11-36-06/2012-03-05-10-08-21/89-2012-03-05-10-02-44/269-2012-03-12-10-26-66 השתלת הלב לאור ההלכה] (אתר מכון שלזינגר). וראה גם [http://www.medethics.org.il/articles/assia/assia1/r001200.asp בקישור].}}). | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''נצר מטעי'''- [[שו"ת]] ובירורים הלכתיים, עם דגש על נושאים אקטואליים. | |||
* '''אוצר הרבנים'''- כעשרים אלף ערכים על הרבנים וגדולי התורה באלף השנים | *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20200&st=&pgnum=4 נצר מטעי]'''{{הערה|1=הספר נגיש גם ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?10829& אוצר החכמה].}}- [[שו"ת]] ובירורים הלכתיים, עם דגש על נושאים אקטואליים. | ||
*'''פרפראות לתורה'''- ביאורים, חידושים ורעיונות על התורה | * '''אוצר הרבנים'''- כעשרים אלף ערכים על הרבנים וגדולי התורה באלף השנים של "'''תקופת הרבנות ד' תש"ל - ה' תש"ל'''" (970–1970). הערכים כוללים פרטים ביוגרפיים קצרים ומתומצתים ובהם מצוינים שמות הרבנים, תפקידם, ייחוסם, ותאריכים שונים בחייהם. ספר זה נחשב אחת היצירות הראשונות והמרכזיות בתחום זה. | ||
*''' | *'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144183& פרפראות לתורה]'''- ביאורים, חידושים ורעיונות על התורה | ||
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144185& הגדה של פסח פרפראות]''' - ביאורים, חידושים ורעיונות על [[[[הגדה של פסח|ההגדה]] | |||
*'''שביל משמיע ישועה''' | *'''שביל משמיע ישועה''' | ||
*'''שפתי צדיק''' | *'''שפתי צדיק''' | ||
*'''ויהי בנסוע''' (בודאפשט תרצ | *'''ויהי בנסוע''' (בודאפשט תרצ"ד-צ"ח) | ||
כמו כן, הרב פרידמן השתתף בכתיבת הפירוש העממי לספר זמנים ב[[משנה תורה|רמב"ם]] מסדרת "רמב"ם לעם" שבהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | |||
בנוסף, הרב פרידמן כתב בעיתונים, בירחונים ובקבצים: הצופה, נתיבה, סיני, קול תורה, התורה והמדינה, נועם, שנה בשנה, ועוד. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:פרדימן נתן צבי}} | {{מיון רגיל:פרדימן נתן צבי}} | ||
גרסה מ־11:49, 12 במאי 2013
|
|
| הרב נתן צבי פרידמן | |
|---|---|
| תאריך לידה | כ"ה בתמוז תרע"ד |
| תאריך פטירה | ו' באלול תשנ"ג |
| מקום פעילות | בני ברק, גבעת שמואל והונגריה |
| השתייכות | הציונות הדתית |
| נושאים שבהם עסק | הלכה, תלמוד, תולדות גדולי ישראל, ציונות ועוד |
| תפקידים נוספים | רב שיכון ה' של הפועל המזרחי בבני ברק |
| חיבוריו | נצר מטעי, אוצר הרבנים ועוד |
הרב נתן צבי פרידמן (איש-שלום) היה רב, חוקר ופוסק, כיהן כרב שכון ה' בבני ברק.
מתולדותיו
נולד בכ"ה בתמוז תרע"ד באודווארי שבהונגריה לר' מנחם גרשון, רבה של הקהילה שם, צאצא למשפחת רבנים חשובה, ולאמו אסתר הדסה בת הרב יצחק יוסף בליך[1], רב בגאווע. למד בישיבות בהונגריה והוסמך לרבנות.
בשנת תרצ"ה נשא לאשה את שרה בת מנחם צבי ויליגר. בגיל 22 החל לשמש כמגיד שיעור ב"חברה ש"ס" בעיר בוּדַפֶשְׁט (בהונגריה). בהמשך כיהן כמורה הוראה ברבנות של הקהילה האורתודוקסית בעיר. הוריו והורי אשתו נספו בשואה. אחרי השואה שימש ברבנות לשארית הפליטה במחנה פרנוואלד שבבאוואריה, חבר מועצת היהודים המשוחררים במינכן ומנציגי שארית הפליטה בקונגרס הציוני העשרים ושנים.
בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל עם משפחתו ונתמנה לרב בגבעת שמואל. בשנת תשי"ב התמנה לכהן כרב שיכון ה' של הפועל המזרחי בבני ברק.
היה פעיל בתנועת המזרחי והפועל המזרחי. עסק בשאלות הלכתיות מודרניות. היה חבר הרבנות של העיר בני ברק, חבר ועדת החינוך של הרבנות הראשית לישראל וחבר המזכירות והועדה המרכזת של חבר הרבנים של הפועל המזרחי.
הוא עסק רבות בסוגיות אקטואליות מההיבט ההלכתי ואת מאמריו פרסם בבמות שונות. בין נושאי המאמרים שעסק בהם: מדינת ישראל לאור ההלכה, יחסי דתיים-חילוניים לאור ההלכה, לימוד תורה שבעל-פה לנשים; ניסויים בבעלי חיים, זכויות המיעוטים והגבלותיהן לשם ביטחון - לאור ההלכה; סמכות הרשויות המוניציפליות לאור ההלכה; שימוש באוכלין ליצירות אומנותיות ועוד.
נפטר בו' באלול תשנ"ג.
ילדיו
בנו הוא הרב יעקב פרץ פרידמן שנולד בהונגריה וכילד עלה עם הוריו לישראל. הוא למד בישיבת פוניבז' ונישא לבתו של הרב יהושע חנן טורצ'ין, מרבני חיפה. לאחר פטירת אביו, מילא הרב יעקב פרץ פרידמן את מקומו ברבנות שיכון ה'. בשנת 2008 נפטר הרב יעקב פרץ פרידמן ואת מקומו ממלא חתנו הרב מרדכי בונם זילברברג, אף הוא בוגר ישיבת פוניבז'.
בתו אהובה נישאה לרב דב זרצקי, שהיה מרבני המועצה הדתית בבני ברק (נפטר בה' בחשוון תשס"ג).
מפסקיו
- פסקו הנודע ביותר הוא היתר לכבות תנור גז ביום טוב על ידי סגירת ברז מיכל הגז המרכזי (באופן בו הכיבוי נעשה בגרמא[2]). פסק זה עורר פולמוס גדול[3], ומיד לאחר פרסומו יצא פרסום מכמה רבנים (בהם הרב פנחס אפשטיין והרב שמואל הלוי וואזנר) כנגד פסק זה[4], וכנגד היתרים נוספים בספרו. לימים כתב הרב פרידמן בנוגע לנידון זה: "יחיד ורבים הלכה כרבים"[5].
- בעניין שלוש השבועות הוא פסק שאינן תקפות כיום כיוון שהגויים הפרו את שבועתם שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי{{הערה1=נצר מטעי סי' י אות ה.}}.
- בעניין יום העצמאות פסק שיש לחוג את יום זה באמירת הלל כהודאה על הניסים שאירעו בו{{הערה1=נצר מטעי סי' לו.}}.
- פסק כי יש להטיל עונש מוות על מחבלים[6].
- כתב שיש איסור גמור להשתיל לב שנלקח מחולה שלא מת לחלוטין[7]).
ספריו
- נצר מטעי[8]- שו"ת ובירורים הלכתיים, עם דגש על נושאים אקטואליים.
- אוצר הרבנים- כעשרים אלף ערכים על הרבנים וגדולי התורה באלף השנים של "תקופת הרבנות ד' תש"ל - ה' תש"ל" (970–1970). הערכים כוללים פרטים ביוגרפיים קצרים ומתומצתים ובהם מצוינים שמות הרבנים, תפקידם, ייחוסם, ותאריכים שונים בחייהם. ספר זה נחשב אחת היצירות הראשונות והמרכזיות בתחום זה.
- פרפראות לתורה- ביאורים, חידושים ורעיונות על התורה
- הגדה של פסח פרפראות - ביאורים, חידושים ורעיונות על [[ההגדה
- שביל משמיע ישועה
- שפתי צדיק
- ויהי בנסוע (בודאפשט תרצ"ד-צ"ח)
כמו כן, הרב פרידמן השתתף בכתיבת הפירוש העממי לספר זמנים ברמב"ם מסדרת "רמב"ם לעם" שבהוצאת מוסד הרב קוק.
בנוסף, הרב פרידמן כתב בעיתונים, בירחונים ובקבצים: הצופה, נתיבה, סיני, קול תורה, התורה והמדינה, נועם, שנה בשנה, ועוד.
הערות שוליים
- ↑ בן הרב נתן בליך, חתן רבי מאיר אברהם, שהיה רב בטשאבא.
- ↑ שו"ת נצר מטעי סי' ט.
- ↑ ראה הפולמוס סביב שו"ת נצר מטעי להגרנ"צ פרידמן - פורום 'אוצר החכמה'.
- ↑ מודעה ממכתב הרבנים. (ראה בקישור המצויין בהערה הקודמת שהמכתב של הרב יוסף צבי הלוי מזוייף, אף שגם הוא לא הסכים לפסק של הרב פרידמן).
- ↑ צילום ממכתבו (מו' תשרי תשל"א) מובא בפורום 'אוצר החכמה' שם.
- ↑ 'שנה בשנה', תשל"ב. מופיע באתר 'דעת'.
- ↑ הרב נתן צבי פרידמן, השתלת הלב לאור ההלכה (אתר מכון שלזינגר). וראה גם בקישור.
- ↑ הספר נגיש גם באוצר החכמה.