הרב ראובן מרגליות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אלחנן אליהו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב ראובן מרגליות''' היה ת"ח, מקובל, חוקר תורני ומחבר ספרים פורה, שימש כספרן "ספריית הרמב"ם" בתל אביב וחיבר מעל 50 ספרים ספרים במגוון נושאים תורניים. | |||
'''הרב ראובן מרגליות''' | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה. את הכשרתו רכש מאביו, ובאופן עצמאי בעזרת ספרים. על אף שהוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים, לא קיבל עליו שום משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים והיה פעיל בתנועת המזרחי (ובמסגרתה שימש בתפקידים שונים). | נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה בז' ב[[כסליו]] תר"ן. את הכשרתו רכש מאביו, ובאופן עצמאי בעזרת ספרים. על אף שהוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים, לא קיבל עליו שום משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים והיה פעיל בתנועת המזרחי (ובמסגרתה שימש בתפקידים שונים). | ||
בטבת תרצ"ה | בטבת תרצ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[תל אביב]]. מאז ועד יום מותו שימש כמנהל [[ספריית הרמב"ם]] בתל אביב. בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת המפד"ל. | ||
זכה ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית" לשנים תש"ג - תש"ד, ובשנת תשי"ז זכה בפרס ישראל. | |||
נפטר ללא ילדים בז' ב[[אלול]] תשל"א. | |||
==כתיבתו== | |||
הרב מרגליות היה בעל זכרון צילומי והיה בקי מאד בתורה שבעל פה. היה גם בעל ידיעות רחבות במדעים. כתיבתו התאפיינה בלשון תמציתית וקצרה. | |||
עסק רבות במחקרי המשנה והתלמוד, והביע דעות מקוריות וחדשניות בתחומים אלו. כמו כן, עסק הרבה בתורת ה[[קבלה]], ובפרט ב[[ספר הזוהר]], וכן בכתיבת ביוגרפיות. | |||
ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שמתאר בהקדמת ספרו "נפש חיה", שנכתב בזמן מלחמת העולם הראשונה]]. | |||
ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי | |||
בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתביו, עד כה ההדירו שמונה מספריו. | בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתביו, עד כה ההדירו שמונה מספריו. | ||
===הייחודיות שבחידושיו=== | |||
== הייחודיות שבחידושיו == | |||
הייחודיות המאפיינת את כתביו קשורה גם בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן. | הייחודיות המאפיינת את כתביו קשורה גם בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן. | ||
הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. | הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. | ||
עד כדי כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של [[אמורא]] פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים וכך הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או לשלול חוסר הבנה בדברי אותו האמורא. | עד כדי כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של [[אמורא]] פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים וכך הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או לשלול חוסר הבנה בדברי אותו האמורא. | ||
מנהגו לא להשאיר שום פרט שלא מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו '''המקרא והמסורה''' שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא. | מנהגו לא להשאיר שום פרט שלא מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו '''המקרא והמסורה''', שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא. | ||
== | ==ספריו== | ||
* '''מרגליות הים''' על [[מסכת סנהדרין]] | * '''מרגליות הים'''- הערות מקיפות על [[מסכת סנהדרין]]. בספר זה מתגלה בקיאותו הנדירה בכל ספרות ההלכה, האגדה והנסתר. | ||
*'''תולדות אדם''', תולדותיו ומשנתו של ה[[מהרש"א]], למברג תרע"ב. | *'''תולדות אדם''', תולדותיו ומשנתו של ה[[מהרש"א]], למברג תרע"ב. | ||
*'''קב בשמים''' | *'''קב בשמים'''- הערות על דברי בעלי התוספות, לבוב תרע"ג. | ||
*'''מלאכי עליון''' | *'''מלאכי עליון'''- אנציקלופדיה לענייני מלאכים. ירושלים, תש"ה. | ||
* '''ניצוצי אור''' הערות על התלמוד | * '''ניצוצי אור''' הערות על התלמוד ושאר ספרי חז"ל, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשס"ב. | ||
* '''שערי זוהר''' השוואת דברי הש"ס והמדרשים לזוהר | * '''שערי זוהר''' השוואת דברי הש"ס והמדרשים לזוהר. | ||
* '''יסוד המשנה ועריכתה''' סקירה כללית על השתלשלות מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה | * '''יסוד המשנה ועריכתה''' סקירה כללית על השתלשלות המשנה מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה, ירושלים תש"ן. | ||
* '''המקרא והמסורה''' קובץ מחקרים, | * '''המקרא והמסורה''' קובץ מחקרים בתנ"ך, בו יוצא בחריפות כנגד שיטת [[ביקורת המקרא|מבקרי המקרא]]. ירושלים תשמ"ט. | ||
* '''מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו''' | * '''מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו''' | ||
* '''עוללות''' | * '''עוללות''', ירושלים תשמ"ט. | ||
* '''לחקר שמות וכינויים בתלמוד''' | * '''לחקר שמות וכינויים בתלמוד''', ירושלים תשמ"ט. | ||
*'''לתולדות אנשי שם בלבוב''' | *'''לתולדות אנשי שם בלבוב'''- הערות לספרו של ר' שלמה בובר, '''אנשי שם'''. | ||
*'''נפש חיה''' | *'''נפש חיה'''- הגהות הערות וחידושי דינים ל[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]]. | ||
*'''באר מרים''' ו'''קהלת משה''' | *'''באר מרים''' ו'''קהלת משה'''- פירושים על [[הגדה של פסח]] , תל אביב תרצ"ז. | ||
* '''ויכוח הרמבן ותולדות הרמב"ן . | * '''ויכוח הרמבן ותולדות הרמב"ן . | ||
* '''טל תחיה''' על המשפט העברי, הרפואה המודרנית בהלכה, ועל גר תושב (היחס לערביי הארץ). | * '''טל תחיה''' על המשפט העברי, הרפואה המודרנית בהלכה, ועל גר תושב (היחס לערביי הארץ). | ||
* '''נר למאור''' הערות וביאורים על הספר "[[אור החיים (ספר)|אור החיים]] הקדוש" של [[חיים אבן עטר|רבי חיים בן עטר]]. | * '''נר למאור''' הערות וביאורים על הספר "[[אור החיים (ספר)|אור החיים]] הקדוש" של [[חיים אבן עטר|רבי חיים בן עטר]]. | ||
* '''קוי אור''' | |||
* '''אור המאיר'''- תולדות חייו של [[רבי מאיר מפרמישלאן]] | |||
ספרים שההדיר: | ספרים שההדיר: | ||
*[[ספר חסידים]] (כת"י בולוניה), ירושלים | * [[ספר חסידים]] (כת"י בולוניה), ירושלים תשי"ז (עם מפתחות, תשס"ג). | ||
*'''מלחמות ה'''' | *'''מלחמות ה'''' ל[[רבי אברהם בן רמב"ם]], בצירוף מאמר על דרשות חז"ל ואגרות, ירושלים תשי"ג. | ||
*'''ספר הזוהר''' עם הערות ניצוצי זוהר, שלשה כרכים, ירושלים | *'''[[ספר הזוהר]]''' עם הערות ניצוצי זוהר, שלשה כרכים, ירושלים תש"א-תש"ו. | ||
*'''שו"ת מן השמים''' | *'''[[שו"ת מן השמים]]''' ל[[רבי יעקב ממרויש]], לבוב תרפ"ו; ירושלים, תשי"ז. במבוא לספר זה דן בארוכה בסוגיית פסיקת הלכה מתוך חלום. | ||
*'''ספר הבהיר''', עם פירושים, וביאור 'אור בהיר, ירושלים | *'''[[ספר הבהיר]]''', עם פירושים, וביאור 'אור בהיר, ירושלים, תשי"א. | ||
*'''זהר חדש''' עם ניצוצי זהר, ירושלים | *'''זהר חדש''' עם ניצוצי זהר, ירושלים, תשי"ג. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* יצחק דדון, '''אתחלתא היא: יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''', חלק א', ירושלים תשס"ו. | |||
{{מיון רגיל:מרגליות ראובן}} | |||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | |||
[[קטגוריה:מפרשי הזוהר]] | |||
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | |||
[[קטגוריה:מקובלים]] | |||
גרסה מ־11:23, 24 באפריל 2015
|
|
הרב ראובן מרגליות היה ת"ח, מקובל, חוקר תורני ומחבר ספרים פורה, שימש כספרן "ספריית הרמב"ם" בתל אביב וחיבר מעל 50 ספרים ספרים במגוון נושאים תורניים.
תולדות חייו
נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה בז' בכסליו תר"ן. את הכשרתו רכש מאביו, ובאופן עצמאי בעזרת ספרים. על אף שהוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים, לא קיבל עליו שום משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים והיה פעיל בתנועת המזרחי (ובמסגרתה שימש בתפקידים שונים).
בטבת תרצ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. מאז ועד יום מותו שימש כמנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב. בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת המפד"ל.
זכה ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית" לשנים תש"ג - תש"ד, ובשנת תשי"ז זכה בפרס ישראל.
נפטר ללא ילדים בז' באלול תשל"א.
כתיבתו
הרב מרגליות היה בעל זכרון צילומי והיה בקי מאד בתורה שבעל פה. היה גם בעל ידיעות רחבות במדעים. כתיבתו התאפיינה בלשון תמציתית וקצרה.
עסק רבות במחקרי המשנה והתלמוד, והביע דעות מקוריות וחדשניות בתחומים אלו. כמו כן, עסק הרבה בתורת הקבלה, ובפרט בספר הזוהר, וכן בכתיבת ביוגרפיות.
ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שמתאר בהקדמת ספרו "נפש חיה", שנכתב בזמן מלחמת העולם הראשונה]].
בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתביו, עד כה ההדירו שמונה מספריו.
הייחודיות שבחידושיו
הייחודיות המאפיינת את כתביו קשורה גם בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן. הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. עד כדי כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של אמורא פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים וכך הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או לשלול חוסר הבנה בדברי אותו האמורא. מנהגו לא להשאיר שום פרט שלא מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו המקרא והמסורה, שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא.
ספריו
- מרגליות הים- הערות מקיפות על מסכת סנהדרין. בספר זה מתגלה בקיאותו הנדירה בכל ספרות ההלכה, האגדה והנסתר.
- תולדות אדם, תולדותיו ומשנתו של המהרש"א, למברג תרע"ב.
- קב בשמים- הערות על דברי בעלי התוספות, לבוב תרע"ג.
- מלאכי עליון- אנציקלופדיה לענייני מלאכים. ירושלים, תש"ה.
- ניצוצי אור הערות על התלמוד ושאר ספרי חז"ל, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ב.
- שערי זוהר השוואת דברי הש"ס והמדרשים לזוהר.
- יסוד המשנה ועריכתה סקירה כללית על השתלשלות המשנה מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה, ירושלים תש"ן.
- המקרא והמסורה קובץ מחקרים בתנ"ך, בו יוצא בחריפות כנגד שיטת מבקרי המקרא. ירושלים תשמ"ט.
- מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו
- עוללות, ירושלים תשמ"ט.
- לחקר שמות וכינויים בתלמוד, ירושלים תשמ"ט.
- לתולדות אנשי שם בלבוב- הערות לספרו של ר' שלמה בובר, אנשי שם.
- נפש חיה- הגהות הערות וחידושי דינים לשולחן ערוך חלק אורח חיים.
- באר מרים וקהלת משה- פירושים על הגדה של פסח , תל אביב תרצ"ז.
- ויכוח הרמבן ותולדות הרמב"ן .
- טל תחיה על המשפט העברי, הרפואה המודרנית בהלכה, ועל גר תושב (היחס לערביי הארץ).
- נר למאור הערות וביאורים על הספר "אור החיים הקדוש" של רבי חיים בן עטר.
- קוי אור
- אור המאיר- תולדות חייו של רבי מאיר מפרמישלאן
ספרים שההדיר:
- ספר חסידים (כת"י בולוניה), ירושלים תשי"ז (עם מפתחות, תשס"ג).
- מלחמות ה' לרבי אברהם בן רמב"ם, בצירוף מאמר על דרשות חז"ל ואגרות, ירושלים תשי"ג.
- ספר הזוהר עם הערות ניצוצי זוהר, שלשה כרכים, ירושלים תש"א-תש"ו.
- שו"ת מן השמים לרבי יעקב ממרויש, לבוב תרפ"ו; ירושלים, תשי"ז. במבוא לספר זה דן בארוכה בסוגיית פסיקת הלכה מתוך חלום.
- ספר הבהיר, עם פירושים, וביאור 'אור בהיר, ירושלים, תשי"א.
- זהר חדש עם ניצוצי זהר, ירושלים, תשי"ג.
לקריאה נוספת
- יצחק דדון, אתחלתא היא: יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה, חלק א', ירושלים תשס"ו.