הרב ראובן מרגליות
|
|
הרב ראובן מרגליות {ז' בכסלו תר"ן - ז' באלול תשל"א, (1889 - 1971)} היה ת"ח, חוקר וספרן, חיבר מעל 50 ספרים ספרים במגוון נושאים תורניים. ייסד את ספריית הרמב"ם ושימש כספרנהּ למשך שנים רבות. בנוסף לכך, הרב ראובן מרגליות היה חתן פרס ישראל בשנת תשי"ז (1957 למניינם) ופרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תש"ג – תש"ד (חוּלק במאי 1945 למניינם).
תולדות חייו
נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה. את הכשרתו רכש מאביו, ובאופן עצמאי בעזרת ספרים. על אף שהוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים, לא קיבל עליו שום משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים והיה פעיל בתנועת המזרחי (ובמסגרתה שימש בתפקידים שונים).
בטבת תרצ"ה (1934 למניינם) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. מאז ועד יום מותו שימש כמנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב. נפטר ללא ילדים.
בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת המפד"ל.
כתיבתו וספריו
הרב ראובן מרגליות היה בעל זכרון צילומי והיה בקי מאד בתורה שבעל פה. כתב על נושאים מגוונים, כשספריו יועדו הן לציבור הרחב והן לחוקרים. הרב עסק רבות בנושאי מחקר תולדות המשנה והתלמוד, והביע בנושא זה דעות מקוריות ביותר, בחריפות ובבקיאות מרובה.
הוא התמקד בספריו אף בענייני תורת הקבלה, כשהוא כותב ספרים על ספר הזוהר, כגון "הרמב"ם והזוהר", העוסק בהשוואת דברי הרמב"ם למובא בזוהר; וכן "שערי זוהר", העוסק בהבאת שיטת הזוהר על סמך שאר הספרות של תורה שבעל פה, כגון התלמוד בבלי ומדרשים.
בנוסף כתב הרב מרגליות ספרים הקשורים לארץ ישראל, כדוגמת ספריו "קוי אור" ו"טל תחיה", העוסקים במשפט העברי ובהתחדשות המדינה.
תוכן נוסף של ספריו התמקד אף במונוגרפיות (כתבי יחיד) שונות, כשהוא כותב על הרמב"ן, רבי יחיאל מפאריס, רבי אברהם בן רמב"ם, רבי חיים בן עטר, המהרש"א ועוד.
ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שהוא מתאר בהקדמת ספרו "נפש חיה" (הערות וחידושים על השו"ע) שנכת תוך כדי מלחמת העולם הראשונה (כששהה בלבוב).
בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתביו, עד כה ההדירו שמונה מספריו.
בכתביו הוא מגלה בקיאות רבה במדעים וּכפי שכותב עליו ד"ר יצחק רפאל שסגנון כתיבתו התאפיין בכתיבה מתומצתת, ששאפה להכיל נושאים רבים.
הייחודיות שבחידושיו
הייחודיות המאפיינת את כתביו קשורה גם בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן. הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. עד כדי כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של אמורא פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים וכך הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או לשלול חוסר הבנה בדברי אותו האמורא. מנהגו לא להשאיר שום פרט שלא מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו המקרא והמסורה שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא.
מספריו
- מרגליות הים על מסכת סנהדרין, מוסד הרב קוק, ירושלים. הספר הידוע ביותר ממנו. לעתים הרב מרגליות היה מכונה בשם ספרו זה.
- תולדות אדם, תולדותיו ומשנתו של המהרש"א, למברג תרע"ב.
- קב בשמים, הערות על דברי בעלי התוספות, לבוב תרע"ג.
- מלאכי עליון, אנציקלופדיה לענייני מלאכים, ירושלים : בהוצאת מוסד הרב קוק, תש"ה.
- ניצוצי אור הערות על התלמוד ועוד ספרי חז"ל, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ב.
- שערי זוהר השוואת דברי הש"ס והמדרשים לזוהר, בהוצאת מוסד הרב קוק.
- יסוד המשנה ועריכתה סקירה כללית על השתלשלות מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ן.
- המקרא והמסורה קובץ מחקרים, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט.
- מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט. (יצא יחד עם ספרו עוללות).
- עוללות, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט.
- לחקר שמות וכינויים בתלמוד, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט.
- לתולדות אנשי שם בלבוב, הערות לספרו של ר' שלמה בובר, אנשי שם.
- נפש חיה, הגהות הערות וחידושי דינים לשולחן ערוך חלק אורח חיים.
- באר מרים וקהלת משה, פירושים להגדה של פסח , תל אביב תרצ"ז.
- ויכוח הרמבן ותולדות הרמב"ן .
- טל תחיה על המשפט העברי, הרפואה המודרנית בהלכה, ועל גר תושב (היחס לערביי הארץ).
- נר למאור הערות וביאורים על הספר "אור החיים הקדוש" של רבי חיים בן עטר.
ספרים שההדיר:
- ספר חסידים (כת"י בולוניה), ירושלים: בהוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ז (עם מפתחות, תשס"ג).
- מלחמות ה' לר' אברהם בן רמב"ם, בצירוף מאמר על דרשות חז"ל ואגרות, ירושלים: בהוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ג.
- ספר הזוהר עם הערות ניצוצי זוהר, שלשה כרכים, ירושלים ; בהוצאת מוסד הרב קוק, תש"א-תש"ו.
- שו"ת מן השמים לר' יעקב ממרויש, לבוב תרפ"ו; ירושלים ; בהוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ז.
- ספר הבהיר, עם פירושים, וביאור 'אור בהיר, ירושלים ; בהוצאת מוסד הרב קוק, תשי"א.
- זהר חדש עם ניצוצי זהר, ירושלים ; בהוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ג.
--אלחנן אליהו (שיחה) 22:50, 23 באפריל 2015 (IDT)
המידע מ"ויקיפדיה"