הרב ראובן מרגליות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב ראובן מרגליות היה ת"ח, מקובל, חוקר תורני ומחבר ספרים פורה, שימש כספרן "ספריית הרמב"ם" בתל אביב וחיבר מעל 50 ספרים ספרים במגוון נושאים תורניים.

תולדות חייו

נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה בז' בכסליו תר"ן. את הכשרתו רכש מאביו, ובאופן עצמאי בעזרת ספרים. על אף שהוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים, לא קיבל עליו שום משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים והיה פעיל בתנועת המזרחי (ובמסגרתה שימש בתפקידים שונים).

בטבת תרצ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. מאז ועד יום מותו שימש כמנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב. בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת המפד"ל.

זכה ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית" לשנים תש"ג - תש"ד, ובשנת תשי"ז זכה בפרס ישראל.

נפטר ללא ילדים בז' באלול תשל"א.

כתיבתו

הרב מרגליות היה בעל זכרון צילומי והיה בקי מאד בתורה שבעל פה. היה גם בעל ידיעות רחבות במדעים. כתיבתו התאפיינה בלשון תמציתית וקצרה.

עסק רבות במחקרי המשנה והתלמוד, והביע דעות מקוריות וחדשניות בתחומים אלו. כמו כן, עסק הרבה בתורת הקבלה, ובפרט בספר הזוהר, וכן בכתיבת ביוגרפיות.

ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שמתאר בהקדמת ספרו "נפש חיה", שנכתב בזמן מלחמת העולם הראשונה]].

בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתביו, עד כה ההדירו שמונה מספריו.

הייחודיות שבחידושיו

הייחודיות המאפיינת את כתביו קשורה גם בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן. הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. עד כדי כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של אמורא פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים וכך הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או לשלול חוסר הבנה בדברי אותו האמורא. מנהגו לא להשאיר שום פרט שלא מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו המקרא והמסורה, שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא.

ספריו

  • מרגליות הים- הערות מקיפות על מסכת סנהדרין. בספר זה מתגלה בקיאותו הנדירה בכל ספרות ההלכה, האגדה והנסתר.
  • תולדות אדם, תולדותיו ומשנתו של המהרש"א, למברג תרע"ב.
  • קב בשמים- הערות על דברי בעלי התוספות, לבוב תרע"ג.
  • מלאכי עליון- אנציקלופדיה לענייני מלאכים. ירושלים, תש"ה.
  • ניצוצי אור הערות על התלמוד ושאר ספרי חז"ל, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ב.
  • שערי זוהר השוואת דברי הש"ס והמדרשים לזוהר.
  • יסוד המשנה ועריכתה סקירה כללית על השתלשלות המשנה מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה, ירושלים תש"ן.
  • המקרא והמסורה קובץ מחקרים בתנ"ך, בו יוצא בחריפות כנגד שיטת מבקרי המקרא. ירושלים תשמ"ט.
  • מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו
  • עוללות, ירושלים תשמ"ט.
  • לחקר שמות וכינויים בתלמוד, ירושלים תשמ"ט.
  • לתולדות אנשי שם בלבוב- הערות לספרו של ר' שלמה בובר, אנשי שם.
  • נפש חיה- הגהות הערות וחידושי דינים לשולחן ערוך חלק אורח חיים.
  • באר מרים וקהלת משה- פירושים על הגדה של פסח , תל אביב תרצ"ז.
  • ויכוח הרמבן ותולדות הרמב"ן .
  • טל תחיה על המשפט העברי, הרפואה המודרנית בהלכה, ועל גר תושב (היחס לערביי הארץ).
  • נר למאור הערות וביאורים על הספר "אור החיים הקדוש" של רבי חיים בן עטר.
  • קוי אור
  • אור המאיר- תולדות חייו של רבי מאיר מפרמישלאן

ספרים שההדיר:

  • ספר חסידים (כת"י בולוניה), ירושלים תשי"ז (עם מפתחות, תשס"ג).
  • מלחמות ה' לרבי אברהם בן רמב"ם, בצירוף מאמר על דרשות חז"ל ואגרות, ירושלים תשי"ג.
  • ספר הזוהר עם הערות ניצוצי זוהר, שלשה כרכים, ירושלים תש"א-תש"ו.
  • שו"ת מן השמים לרבי יעקב ממרויש, לבוב תרפ"ו; ירושלים, תשי"ז. ‬במבוא לספר זה דן בארוכה בסוגיית פסיקת הלכה מתוך חלום.
  • ספר הבהיר, עם פירושים, וביאור 'אור בהיר, ירושלים, תשי"א.
  • זהר חדש עם ניצוצי זהר, ירושלים, תשי"ג. ‬ ‬

לקריאה נוספת

  • יצחק דדון, אתחלתא היא: יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה, חלק א', ירושלים תשס"ו.