הרב רחמים לוי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''הרב רחמים לוי''' היה רב שכונת נחלאות ב[[ירושלים]] ומרבני העדה הטורקית בירושלים.  
'''הרב רחמים לוי''' היה רב שכונת נחלאות ב[[ירושלים]] ומרבני העדה הטורקית בירושלים.  


נולד בה' ב[[אב]] תר"צ בשכונת זכרון אחים (כיום: נחלאות) בירושלים לרבי אהרון וזכייה לוי, עולים מטורקיה. בצעירותו למד בישיבת "מקבציאל" ו ב[[ישיבת פורת יוסף]]. בשנת תש"ו החל ללמוד בישיבת שערי ציון  (מיסודו של [[הראשון לציון]] [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]]) אצל ראש הישיבה [[הרב אליעזר יהודה וולדנברג]] (בעל [[שו"ת]] '[[ציץ אליעזר]]') ו[[הרב שלום מזרחי]] (בעל שו"ת 'דברי שלום'), והוסמך על ידם. בשנת תשי"ט העניק לו [[הרב עובדיה יוסף]] סמיכת "יורה יורה", וכן כושר לרב עיר בשנת תשל"ז, שאושר בשנת תשמ"א על ידי מועצת הרבנות הראשית ומאורח יותר שנית על ידי [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב מרדכי אליהו]]. מגיל צעיר בלט בכשרונו, והיה אהוד על רבותיו. לאחר שתושבי שכונת זכרון אחים פנו לרב הראשי [[הרב יצחק נסים]] בבקשה למנותו כרב השכונה, התמנה על ידו וע"י המועצה הדתית בירושלים בחודש [[אלול]] תשט"ז. הוא המשיך את לימודיו  במכון "הרי פישל" בנשיאותו של הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ובראשות [[הרב שאר ישוב כהן]] (רבה של חיפה). למד גם ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] אצל [[הרב עובדיה הדאיה]]. במקביל הקים יחד עם [[הרב דוד דיין]] (רבה של [[צפת]]) ארגון נוער דתי בשם "הסנה". כמו כן, ייסד  את "ארגון בני עמי" לנוער בשכונת נחלאות במסגרתו למדו בני הנוער בשכונה בשעות הערב במקום להסתובב ברחובות. לאחר פטירת הרב עוזיאל בשנת תשכ"ד הקים בשכונת נחלאות את ישיבת "שערי עוזיאל" על שמו. הוא חיזק את מנהג "שירת הבקשות" בלילות שבתות החורף, וייסד את "הדרבי הקדוש"- מעמד "שירת בקשות" מרכזי בבתי הכנסת הגדולים בשוכנה (בהם בית הכנסת "עדס" הידוע בחזניו ופייטניו). כמו כן, הקים מפעל "קמחא דפסחא" לנזקקי השכונה. תושבי שכונתו העריצוהו ביותר, ורבים היו באים לשמוע את שיעוריו ולקבל ממנו עצות.   
נולד בה' ב[[אב]] תר"צ בשכונת זכרון אחים (כיום: נחלאות) בירושלים לרבי אהרון וזכייה לוי, עולים מטורקיה. בצעירותו למד בישיבת "מקבציאל" ו ב[[ישיבת פורת יוסף]]. בשנת תש"ו החל ללמוד בישיבת שערי ציון  (מיסודו של [[הראשון לציון]] [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]]) אצל ראש הישיבה [[הרב אליעזר יהודה וולדנברג]] (בעל [[שו"ת]] '[[ציץ אליעזר]]') ו[[הרב שלום מזרחי]] (בעל שו"ת 'דברי שלום'), והוסמך על ידם. בשנת תשי"ט העניק לו [[הרב עובדיה יוסף]] סמיכת "יורה יורה", וכן כושר לרב עיר בשנת תשל"ז, שאושר בשנת תשמ"א על ידי מועצת הרבנות הראשית ומאוחר יותר אושר בשנית שנית על ידי [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב מרדכי אליהו]]. מגיל צעיר בלט בכשרונו, והיה אהוד על רבותיו. לאחר שתושבי שכונת זכרון אחים פנו לרב הראשי [[הרב יצחק נסים]] בבקשה למנותו כרב השכונה, התמנה על ידו וע"י המועצה הדתית בירושלים בחודש [[אלול]] תשט"ז. הוא המשיך את לימודיו  במכון "הרי פישל" בנשיאותו של הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ובראשות [[הרב שאר ישוב כהן]] (רבה של חיפה). למד גם ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] אצל [[הרב עובדיה הדאיה]]. במקביל הקים יחד עם [[הרב דוד דיין]] (רבה של [[צפת]]) ארגון נוער דתי בשם "הסנה". כמו כן, ייסד  את "ארגון בני עמי" לנוער בשכונת נחלאות במסגרתו למדו בני הנוער בשכונה בשעות הערב במקום להסתובב ברחובות. לאחר פטירת הרב עוזיאל בשנת תשכ"ד הקים בשכונת נחלאות את ישיבת "שערי עוזיאל" על שמו. הוא חיזק את מנהג "שירת הבקשות" בלילות שבתות החורף, וייסד את "הדרבי הקדוש"- מעמד "שירת בקשות" מרכזי בבתי הכנסת הגדולים בשוכנה (בהם בית הכנסת "עדס" הידוע בחזניו ופייטניו). כמו כן, הקים מפעל "קמחא דפסחא" לנזקקי השכונה. תושבי שכונתו העריצוהו ביותר, ורבים היו באים לשמוע את שיעוריו ולקבל ממנו עצות.   
   
   
בשנת תשכ"ה מונה למפקח ארצי על הכשרות ברבנות הראשית לישראל. בשנת תשמ"ז נבחר במכרז לכהן כמנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל. הוא עבד במחלקת הכשרות תחת הנהגתם של הרבנים הראשיים הרב עובדיה יוסף, [[הרב שלמה גורן]], הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, [[הרב ישראל מאיר לאו]] ו[[הרב אליהו בקשי דורון]].   
בשנת תשכ"ה מונה למפקח ארצי על הכשרות ברבנות הראשית לישראל. בשנת תשמ"ז נבחר במכרז לכהן כמנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל. הוא עבד במחלקת הכשרות תחת הנהגתם של הרבנים הראשיים הרב עובדיה יוסף, [[הרב שלמה גורן]], הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, [[הרב ישראל מאיר לאו]] ו[[הרב אליהו בקשי דורון]].